בעיקר מוזיקה

התזמורת הסימפונית ירושלים מופיעה באיזור המרכז בתדירות נמוכה מאוד, וחבל. זו תזמורת גמישה, עם צליל יפה ומלא, שראויה לחשיפה גדולה יותר. במיוחד עכשיו, כשלתזמורת מתמנה מנהל מוזיקלי חדש-ישן- המנצח הצרפתי פרדריק שאזלן (Chaslin). הקונצרט האחרון של התזמורת בת"א בניצוחו של שאזלן, במסגרת הסידרה הליטורגית שלה, הוכיח זאת היטב.

שאזלן כיהן כמנהל המוזיקלי של הסימפונית ירושלים בין השנים 2002- 1999, וכעת חוזר אליה לקדנציה שנייה. הוא מוכר כאן היטב מהופעות קודמות, הן באופרה והן עם כל התזמורות החשובות. בקונצרט זה הוא היה בדיוק כפי שזכרתי אותו- מדויק, ענייני, ושולט בעניינים באלגנטיות ובלי מאמץ. ההבעה המוזיקלית שלו נמנעת לגמרי מפאתוס מיותר, עובדה שנזקפה לזכותו במיוחד ביצירה "עבודת הקודש" של ארנסט בלוך.

לנון-שלאנטיות הזו יש גם מחיר, והוא היעדר כריזמה מהסוג הסוחף. קשה לי לדמיין את שאזלן מוביל ביצועים עוצרי נשימה בסגנון דודאמל או גרגייב, מנצחים שמשאירים את הקהל פעור פה. הוא יותר מה שנקרא "מוזיקאי של מוזיקאים", ותורמת לכך גם הגישה הצרפתית הלא מתלהמת שלו. בכל מקרה, מינויו המחודש מהווה בשורות טובות מאוד לסימפונית ירושלים.

הקונצרט התחיל במבחר מהמחזור "שירים עבריים" של ראוול והמחזור "שירים תנ"כיים" של דבוז'אק, בביצועם של הישראלים גיא מנהיים ואיילה צימבלר לסירוגין. צימבלר הציגה קול יפה, אך האקוסטיקה הבעייתית של המשכן הכריעה אותה ובסופי משפטים כמעט לא שמעו את שירתה. וזה דווקא חבל, כי היו לה רגעים של שירה מרגשת ממש. אצל הטנור גיא מנהיים הבעיה הזו כבר לא היתה קיימת, תודות לקול גדול ועשיר. גם בחלק השני, עם "עבודת הקודש" של בלוך, הוא מילא בכבוד רב את תפקיד הסולן.

כצפוי, "עבודת הקודש" סימנה את שיא הערב. ארנסט בלוך השלים את היצירה ב- 1933, עבור בית כנסת רפורמי בסן-פרנסיסקו. זו יצירה שכתובה לתזמורת גדולה, מקהלת ענק מעורבת וסולן, ומושרת כולה בעברית. הטקסטים שלה לקוחים מתפילת השבת, ומולחנים באופן גרנדיוזי שמעלה על הדעת השפעה הוליוודית. מצד שני היא מרגשת מאין כמותה לקהל יהודי, גם בגלל עוצמת הביטוי המוזיקלי וגם בגלל השימוש הנדיר בטקסטים יהודיים ביצירה מוזיקלית רב קולית.

הביצוע, כאמור, סיפק את הסחורה במלואה. שתי המקהלות הישראליות (מקהלת הקיבוץ הארצי והמקהלה הקאמרית רמת גן) שרו בהתלהבות וברוב הבעה, התזמורת תמכה בצליל עשיר, גיא מנהיים ביצע את תפקיד הסולו היטב, וניצוחו המאופק של שאזלן הצליח למנוע מהיצירה להפוך למלודרמה סרת טעם.

מוזיקה בצד, הביצוע הזה היה רלוונטי מאוד לחיים כאן בימים אלו. הוא הציג בדיוק מה שישראל מתרחקת ממנו- יהדות תרבותית, שוויונית ופלורליסטית. על הבמה שרו יחד גברים ונשים, בליווי תזמורת סימפונית שבסיסה בירושלים, ועם סולן שבחר לחבוש כיפה שחורה אחרי שערב קודם הופיע בתפקיד סאטירי באופרה. והם שרו מוזיקה טובה יחד, עם טקסט שכלל שורות כמו "מי יתן וכל בני האדם יכירו כי אחים המה" או "כאשר אמונות תפלות לא ישעבדו עוד את התבונה". ואפשר היה לרגע לחשוב שאולי בכל זאת זוהי היהדות האמיתית, ולא הגירסה האלימה והמדירה שנמצאת לאחרונה בכותרות.

קונצרט ליטורגיקה יהודית. התזמורת הסימפונית ירושלים עם סולנים ומקהלות. מנצח: פרדריק שאזלן. בית האופרה ת"א, 15.1. 

פורסם ב"גלובס", 18.1.2012

במוצאי שבת הקודם הופיע בארץ בהופעת בזק ואלרי גרגייב (Gergiev),מגדולי המנצחים בעולם. גרגייב ניצח פה על הפילהרמונית הישראלית, במסגרת פסטיבל 75 השנה להיווסדה. בלילה שאחרי הקונצרט הוא כבר המריא חזרה לחו"ל, אך צפוי לחזור לכאן בינואר- לנצח על סידרת קונצרטים בפסטיבל "קלאסי בים האדום" באילת.

למרבה הצער, כל הופעותיו של גרגייב השנה בארץ מתקיימות בהאנגרים מאולתרים. עם הפילהרמונית הוא הופיע בהאנגר 11 בנמל ת"א, המחליף את היכל התרבות הנמצא בשיפוצים.  באילת יופיע בהאנגר בנמל אילת, מהסיבה הפשוטה שבעיר אין עדיין אולם קונצרטים. לגבי היכל התרבות בתל-אביב הוא מלא תקווה לעתיד, אך לגבי היעדר האולם באילת הוא מתקשה להבליע את חוסר שביעות רצונו. "בסט. פטרבורג לקח לנו שנתיים מאז רגע ההחלטה על הקמת האולם החדש ועד שהוא עמד", הוא אומר. "באילת אנחנו עדיין מחכים".

גרגייב (58) מתגורר בסט. פטרסבורג, ומבלה למעלה מחצי מהשנה בארה"ב ובאירופה. הוא מכהן כיום כמנהל המוזיקלי של בית האופרה "מרינסקי" בסט. פטרסבורג, של התזמורת הסימפונית של לונדון ושל "תזמורת העולם". גיחתו לישראל לפני שבועיים היתה כדי לחגוג עם הפילהרמונית הישראלית, תזמורת שעימה הוא מקיים יחסים קרובים כבר שנים.

אתה יכול לדרג את הפילהרמונית בהשוואה לעמיתותיה בעולם?

"קשה לי לדרג, כי בשנים האחרונות אני מתמקד במספר די מוגבל של תזמורות ויש הרבה תזמורות שלא שמעתי כבר הרבה זמן. מה שאני כן יכול לומר הוא שהפילהרמונית הישראלית היא מוסד בהמתנה. אם היכל התרבות יתוקן מבחינה אקוסטית- זה מאוד יועיל לה. אפשר יהיה לשמוע יותר צבעים ויותר ברק. מומחה האקוסטיקה היפני שעובד איתם, טויוטה, הוא איש מקצוע מעולה ועשה עבורנו עבודה מצוינת בסט. פטרסבורג. אני לא חושב שהיכל התרבות היה גרוע מבחינה אקוסטית גם קודם, אבל בטוח שניתן לשפר אותו מבחינה זו. השיפוץ הזה חשוב מאד לפילהרמונית, כי מבחינה מוזיקלית זו תזמורת מצוינת. יש לה צליל מובחן, ויש לה הסטוריה מפוארת. כשבאים לדרג תזמורות חשוב להסתכל גם על העבר, לא רק על ההווה והעתיד".

איך התרשמת מההאנגר בנמל ת"א?

"זה לא המקום הכי קסום, אבל בסופו של דבר הוא זמני. כולם עוברים תהליך שיפוץ מתישהו. זה חשוב, וצריך להתמודד עם זה. יש לי תקוות גדולות לעתיד בעניין היכל התרבות. לפילהרמונית מגיע אולם טוב יותר. כשהתזמורת תחזור להיכל זה יהיה משהו שצריך לחגוג".

מה לדעתך התזמורת צריכה לעשות כדי למשוך קהל ולהיות רלוונטית גם בעתיד?

"התזמורת תצליח רק אם יהיו לה חזון ומיקוד. חשוב שתבצע יצירות מלחינים מודרניים, גם ישראלים. הקהל צריך להיחשף למוזיקה שחיברו מלחינים חיים. זה משעמם לחזור על אותו הרפרטואר השמרני שוב ושוב. אני מנסה לקיים מדיניות כזו גם בלונדון ובמרינסקי בסט. פטרבורג, עם יצירות לא מוכרות שמאתגרות את הקהל. ההמלצה שלי לפילהרמונית הישראלית דומה- לעשות תוכניות אמיצות שיתאימו לאקוסטיקה החדשה של האולם. למצוא צבעים חדשים. לבצע לא רק את היצירות הקלאסיות, אלא תכניות לא שגרתיות. גם אני אוהב את 'לה טרוויאטה' ו'לה בוהם' ו'יבגני אונייגין', אבל אני לא חוזר עליהן. עכשיו, לדוגמא, עשיתי פסטיבל סטרווינסקי בניו-יורק, עם 14 יצירות שרובן קשות ולא מוכרות. הקהל צריך להרגיש שמאתגרים אותו".

השאלה שתמיד חוזרת בהקשר הזה הוא איך מקרבים קהל צעיר.

"מה שאנחנו עושים בסט.פטרבורג זה תכנית מורחבת לבתי ספר ואוניברסיטאות. אני עצמי הולך וניפגש עם סטודנטים ומרצים, ואנחנו מדברים זה עם זה על מוזיקה. ברוסיה מגיע לקונצרטים גם קהל צעיר".

מוזיקה צריך לשמוע

גרגייב מנצח בשנים האחרונות ללא שרביט ניצוח, או לחלופין עם מקלון דמוי קיסם שיניים. "בדרך כלל אני מנצח בלי שרביט בכלל", הוא אומר. "כשאני כן משתמש בשרביט זה כדי לחדד את המיקוד. המפתח לניצוח הוא קשר עין, לא קשר דרך השרביט. מעבר לזה, מה שהכי חשוב הוא שהנגנים יקשיבו זה לזה. מוזיקה צריך לשמוע, לא לראות. אני מנסה ליצור אווירה בה המוזיקאים ממוקדים זה בזה, לא בי. הם כבר מרגישים מתי אני פונה לחטיבת כלים מסוימת כדי להדגיש אלמנט כלשהו. הקשר בין מנצח לנגן צריך להיות כזה של יצירה משותפת, לא של הנחייה חד-כיוונית".

אתה שולח לתזמורות תווים עם הנחיות ביצוע מראש?

"לא. אנחנו עושים את המוזיקה במקום, בזמן החזרות ובמיוחד בזמן הקונצרט".

פסטיבל כמסע רגשי

את מדיניות איתגור הקהל מיישם גרגייב בפסטיבל "קלאסי בים האדום" באילת, בה שיבץ יצירות קשות כמו "מלאך האש" של פרוקופייב או "פליאס ומליסנד" של דביוסי. לצידן מופיעות גם יצירות קליטות יותר אך מלאות עוצמה, כמו הרקוויאם של ברליוז או הסימפוניה התשיעית של בטהובן.

לדברי גרגייב, לפסטיבל באילת בינואר יש יתרונות רבים. "מזג האוויר מצוין, ולמוזיקאים מסט. פטרבורג זה נהדר להגיע לכמה ימים של שמש. גם לקהל זו הזדמנות לשמוע מוזיקה טובה באווירת חופש".

בחירת התכנית באילת, לדבריו, מבוססת על המשכיות. "בעבר ביצענו את הלחנות הרקוויאם של ורדי ומוצרט, וכעת נבצע את ברליוז. בעתיד יתכן שנבצע את הרקוויאם של ברהמס. אלו יצירות חזקות ואהובות, שמעשירות את המאזין. אתה יוצא מהן בתחושה שאתה מלא תודה למלחינים על כך שחיברו אותן".

גרגייב מסביר כי תחושת הפסטיבל אמורה להיות מושגת דרך עומק. "פסטיבל זה לא קרקס וקפיצות ורעש", הוא אומר. "אני מדבר על פסטיבל במובן של מסע רגשי, של הבטחה לחוויה מעשירה. זה מושג גם דרך רפרטואר לא מוכר ומאתגר, כמו לדוגמא האופרה 'מלאך האש' שתבוצע השנה. מצד שני, זו חייבת להיות מוזיקה טובה. אני לא דוחף מה שלא מגיע לו, אלא רק אופרות טובות".

האם יש סיכוי שתביא לאילת אופרה של וגנר?

"אני מנצח על אופרות של וגנר בקביעות בעולם. אבל בישראל יש פה עניין פוליטי, ואני לא רוצה להיכנס אליו ולדחוף בכוח יצירות שיש לגביהן מחלוקת. אסור שהמוזיקה תהיה קורבן של הפוליטיקה".

פורסם ב"גלובס", 26.12.2011

שורה תחתונה תחילה: זה היה אחד המופעים השנונים, המהודקים והמהנים שראיתי בשנים האחרונות. השילוב של שלומי שבן והפילהרמונית, שלכאורה רחוק מלהיות מובן מאליו, סיפק אמש רגעים נהדרים של מוזיקה וטקסט.

מסמר הערב היה, כצפוי, שבן עצמו. ההפתעה הגדולה אמש היתה יכולתו הגבוהה כפסנתרן קלאסי, שנשמרה במלואה למרות המעבר שעשה לתחום הרוק. זה היה בולט במיוחד בפרק השני של הקונצ'רטו של ראוול, שסיפק רגעי קסם אמיתיים.

מעבר ליכולת הנגינה, שבן היה ונשאר פרפורמר נהדר. אוהבי עברית יתמוגגו מההופעה הזו: השפה שלו וירטואוזית ומשלבת בצורה מופלאה בין מישלבים, ובמקביל הוא מדבר לחלוטין בגובה העיניים. הוא מכיר את ההוויה הישראלית על בורייה ומפרק אותה בכישרון, החל מסיפורו האישי ("גדלתי בשוליים המחוספסים של שכונת בבלי בתל-אביב") וכלה בשיר על הזוג שעובר לצפון ולא מפסיק להתגעגע לעיר. על הכול משוחה ציניות מודעת לעצמה, כמו ההזדהות לכאורה עם המלחין הענק רנדי ניומן ("אמן שאני מקדם בימים אלו").

בניגוד להרבה מקרים דומים של שילוב בין זמר רוק לתזמורת קלאסית, התזמורת השתלבה אמש בצורה אורגנית לגמרי. במופע כזה ברור למה הקהל בא (בגלל הסולן), וההסכם הבלתי כתוב כובד במלואו. הפילהרמונית, בניצוחו המדויק של אילן וולקוב, התמקדה בליווי של שבן, ונתנה לו את קידמת הבמה כמצופה. שיתופה של מקהלת "העפרוני" היה פחות מוצלח- גם כי היה מוזר לשמוע את הילדות הרכות שרות את הטקסטים הנועזים, וגם כי הדיקציה שלהן לא היה מספיק ברורה בתנאים האקוסטיים של האולם.

המופע אמש משך הרבה צעירים, תופעה נדירה בפילהרמונית. להערכתי הם נהנו יותר מדור ההורים שלהם, שאולי חש קצת אי נוחות מול טקסטים כמו זה של "אל תדברי על אריק". האם התגלה המפתח להביא קהל צעיר לפילהרמונית? הלוואי.

שלומי שבן עם התזמורת הפילהרמונית. מנצח: אילן וולקוב. האנגר 11, נמל ת"א, 20.12. מופע נוסף יתקיים ב- 9 בינואר. 

פורסם ב"גלובס", 21.12.2011

מי שהיה בחו"ל יודע שזה לא חייב להיות כך. באירופה, לדוגמא, יש בתי אופרה ואולמות קונצרטים שמציעים אופציות זולות לצעירים, החל ממקומות עמידה באופרות וכלה בכרטיסים מוזלים של הרגע האחרון. רוב הקהל אמנם מבוגר, אבל ממוצע הגיל נמוך בהרבה וניתן לראות הרבה צעירים שמנצלים את ההזדמנויות ובאים.

ומה קורה בארץ? מסתבר שגם כאן מנסות התזמורות לפנות לקהלים צעירים, וחלקן מציעות אפשרויות מגוונות לחסוך. למרבה הצער, ההטבות רלוונטיות בדרך כלל לצעירים או לגימלאים. אם אתם בני ארבעים-חמישים- האפשרויות למחירים זולים מוגבלות יותר, ומתבססות על אחת משלוש אפשרויות: או קניית כרטיסים במקומות פחות טובים, או השתייכות לקבוצה מועדפת, או קניית מנוי. המנוי שאמנם יוצר מחויבות לאורך עונה שלמה, אך מבטיח מחירים זולים יותר ומקומות שמורים.

הסקירה להלן נועדה לבדוק את ההטבות וההנחות שעשויות להתאים לכם במוסדות מוזיקה נבחרים בארץ, הן במסגרת מנוי והן במסגרת ביקור במופעים בודדים.

————————————————————————————————————————————————– 

האופרה הישראלית

האופרה היא אחד הגופים הקלאסיים היחידים בארץ בו רואים בקביעות גם קהל צעיר. כנראה שהתפאורה, השירה, העלילה והדרמה מצליחים במקום בו המוזיקה "נטו" נכשלת. רק מה, האופרה היא מוצר יקר. מדובר בהפקות שמורכבות ממאות אנשים, ומסולנים ומנצחים ששכרם מוערך באלפי דולרים לערב. בישראל מתווספת לכך העובדה שאין אפשרות בחירה: האופרה הישראלית היא היחידה בארץ, והאלטרנטיבה היא רק לצפות באופרות בדי.וי.די בבית.

מחירים:

מחירי הכרטיסים לאופרה הישראלית נעים בין 175 ל- 428 שקלים, לפי אזורי הישיבה באולם. ההבדל בין האזורים משמעותי: המקומות הזולים מציעים חוויה פחותה, כיוון שקשה לראות מהם את הבעות הפנים של הסולנים וגם הסאונד פחות עוטף.

אופציות מוזלות:

באופרה יש מספר קבוצות שזוכות להטבות קבועות. הראשונה היא קבוצת מנויי האופרה הישראלית, עבורה קיימת הנחה של 35 שקלים לכל מופע. מעבר לכך קיימות הנחות לסטודנטים ולגימלאים. חיילים במדים זוכים לכניסה בחינם, על בסיס מקום פנוי באולם.

ומה לגבי כרטיסי "רגע אחרון"? מהאופרה מוסרים כי "קיימים מבצעים ודילים של הרגע האחרון בהתאם למצב המכירה, אך אנו משתדלים מאד לא לפגוע במחירים שנקבעו מראש כדי לא לפגוע בקהל שרכש כרטיסים בשלבים מוקדמים".

ויש עוד בשורות עגומות: כרטיסי עמידה זולים, המוכרים לרבים שביקרו באופרות באירופה, אין בארץ כלל. כל הגופים שאיתם שוחחנו הדגישו שלפי ההנחיות בארץ חל איסור על מקומות עמידה בכל האולמות, וזאת מסיבות בטיחות.

————————————————————————————————————————————————-

תזמורות סימפוניות נבחרות

1. הפילהרמונית הישראלית

הפילהרמונית היא התזמורת היחידה בארץ שמביאה בשיטתיות סולנים ומנצחים גדולי עולם. אלו מוזיקאים שמורגלים לקבל אלפי דולרים לערב, ולמרות שבארץ משלמים להם הרבה פחות מהמקובל באירופה- עדיין מחירי הכרטיסים בהתאם. למרבה הצער, כך גם גיל הקהל: יש סדרות של התזמורת שבהן נראה שמדובר במוצר שפונה באופן כמעט ייחודי לגיל הזהב, שיכול להרשות לעצמו את הבילוי היקר.

מחירים:

למי שאינו מנוי, כרטיס בודד עולה בין  110 ל- 460 שקלים. מנוי משלם על קונצרט בין  85 ל- 378 שקלים לכרטיס.

 אופציות מוזלות:

הפילהרמונית מציעה מגוון אופציות מוזלות לקונצרטים שלה. המגמה הבולטת ביותר היא מתן תמריץ לרכישת מנוי, ולכן מנויים זוכים למחיר טוב יותר יחסית למי שקונה כרטיס בודד.  מנויים שמחדשים ברצף זוכים להטבה נוספת.

התזמורת מציעה הנחות ברכישת מנוי, חלקן משמעותיות מאוד, למגוון אוכלוסיות: עולים חדשים, עיוורים, גימלאים, אנשי זרועות הביטחון, עיתונאים, סטודנטים ועוד.

התזמורת מציעה דילים גם לרכישת כרטיס בודד, שאינו במסגרת מנוי. גם כאן בולטת המגמה לתמרץ רכישת חבילות כרטיסים, עם הנחה גבוהה יותר ככל שמספר הכרטיסים בחבילה עולה.

אופציה ייחודית לפילהרמונית היא "מועדון עתודה": בני נוער עד גיל 18 יכולים לרכוש כרטיס חבר תמורת 175 שקלים לשנה, ולהיכנס לכל הקונצרטים על בסיס מקום פנוי.

למרבה הצער, הסידור של "כרטיסי רגע אחרון" לא נהוג בפילהרמונית כלל. החריגה היחידה מכלל זה הוא לגבי חיילים, שזוכים לכניסה חינם על בסיס מקום פנוי.

————————————————————————————————————————————————-

2. התזמורת הסימפונית ירושלים

התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת באיכות טובה מאוד, ותקבל השנה חיזוק עם כניסתו לתפקיד של מנהל מוזיקלי חדש- פרדריק שזלן (Chaslin).

מחירים:

מחיר מלא למנוי לסידרה הקלאסית של התזמורת (13 קונצרטים) באולם יעלה 1400 שקלים. מחיר כרטיס בודד באולם יעלה 170 שקלים.

אופציות מוזלות לצעירים:

גם הסימפונית ירושלים מנסה לפנות לצעירים דרך הכיס, ומציעה חבילה של שישה קונצרטים בעלות של 180 שקלים ל"מנוי צעיר" (עד גיל 30).

עוד מציעה התזמורת "מנוי סטודנט"- שישה קונצרטים לבחירה על בסיס מקום פנוי בערב הקונצרט, בעלות של 120 שקלים.

————————————————————————————————————————————————-

3. התזמורת הסימפונית ראשון לציון

התזמורת הסימפונית של ראשל"צ פועלת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית, ובמקביל מקיימת סדרות קונצרטים סימפוניים בת"א ובראשל"צ. התזמורת אינה יוקרתית כמו הפילהרמונית, וגם הסולנים והמנצחים שמופיעים איתה אינם תמיד נוצצים. עם זאת, היא מציעה איכות נגינה טובה ותכניות מעניינות במחירים סבירים.

מחירים:

מנוי חדש לסידרה הסימפונית בראשל"צ במוצ"ש (שמונה קונצרטים) עולה 1024 – 872 שקלים. מנוי חדש בת"א ישלם 875 – 644 שקלים על 7 קונצרטים.

כרטיס בודד למופעי התזמורת עולה 160- 100 שקלים בראשל"צ,  ו- 179 – 119 שקלים בת"א.

אופציות מוזלות:

גם בסימפונית ראשל"צ רכישת מנוי מבטיחה הנחה משמעותית. לדוגמא- בעוד שמנוי חדש לסידרה במוצ"ש ישלם עד 1024 שקלים, הרי שמנוי ממשיך ישלם רק 880 שקלים עבור מקום זהה.

בכל הנוגע לכרטיסים "רגילים", הטריק העיקרי שכדאי לדעת הוא שהתזמורת מעניקה לגופים שונים מחירים מוזלים. "אנו ממליצים לא להתבייש לשאול אם מגיעה לכם הנחה", אומרת דוברת התזמורת, מירי שמיר. "זה נכון לסטודנטים, לתלמידים, לארגונים, למקומות עבודה, וכמובן לגימלאים. אם אתם לא נמצאים ברשימת ההנחות – אפשר לבקש מהוועד או ממנהלי הרווחה של הארגון לשתף את הארגון ברשימת הזכאים לקבל הנחה קבועה".

כרטיסי "הרגע האחרון" נמכרים בסימפונית ראשל"צ רק אם נשארים כרטיסים אחרי המכירה הרגילה. כרטיס כזה נמכר בחצי מחיר, כלומר 60 שקלים לכרטיס. בדרך כלל כרטיסים אלו מוצעים באתרי חדשות באינטרנט כשלושה או ארבעה ימים לפני הקונצרט. הבעיה היא שלמרבית הקונצרטים הסימפוניים כבר לא נשארים כרטיסי רגע אחרון, כך שמדובר בהימור.

————————————————————————————————————————————————–

גופים קאמריים נבחרים

1. הקאמרטה ירושלים

תזמורת ה"קאמרטה" ירושלים היא אחת התזמורות הקאמריות הטובות בארץ, ומצטיינת בעיקר ברפרטואר מהתקופה הקלאסית (היידן ומוצרט). התזמורת מופיעה במספר אולמות ברחבי הארץ, ולא פעם מצליחה לגייס סולנים מהצמרת העולמית.

לדברי מנכ"ל התזמורת, בנצי שירה, כסף הוא לא הגורם העיקרי המונע מצעירים לבוא לקונצרטים קלאסיים. "היעדרם של צעירים בקונצרטים נובעת בעיקר מהיעדר כמעט מוחלט של פעילות מחנכת בנושא זה במערכת החינוך", הוא אומר. "במרבית המקומות אין כסף להביא מוזיקה לילדים, ומה שנעשה הוא מעט מדי ולא בעקביות ראויה. סדרות הקונצרטים שאנו עושים לכל המשפחה הן ניסיון לקרב ילדים למוזיקה קלאסית, אבל מי שבא הם, בדרך כלל, הסבים והסבתות עם הנכדים. דור ההורים הצעירים, שלא קיבל שום חשיפה לתחום, נעדר ממנו".

מחירים:

מנוי חדש לסידרה של 6 קונצרטים עולה בין 710 שקלים בפריפריה ל-820 שקלים במרכז. מנוי מחדש ותיק ישלם 565 שקלים בפריפריה ועד 680 שקלים במרכז.

מחיר כרטיס בודד הוא 170 שקלים למי שאינו מנוי.

אופציות מוזלות:

הקאמרטה מציעה הנחות לרוכשים באמצעות ועדי עובדים שונים. התזמורת מציעה הנחות ניכרות גם לילדים, סטודנטים וחיילים בשרות חובה.

התזמורת מציעה גם אופציה של כרטיסי "רגע אחרון", הנמכרים בערב המופע. כרטיסים אלו מוצעים בקופת האולם בלבד. מחיר הכרטיס לצעירים (עד גיל 35) הוא 40 שקלים, פחות מרבע מהמחיר המלא.

————————————————————————————————————————————————-

2. סולני באך הישראלים

סולני באך הישראלים הם גוף חדש בנוף הישראלי, המתמחה בביצוע יצירות של באך ובני זמנו בכלי תקופה ובפרשנות עדכנית מבחינה הסטורית. איכות הסולנים והמקוריות של התכניות בביצועו הופכת אותו לאחד הגופים המוזיקליים המעניינים בישראל.

 מחירים:

 המחיר המלא לקונצרטים נע בין 100 ל- 160 שקלים, תלוי בתכנית. מנוי ממשיך מקבל הנחה של כ-20%, ומנוי חדש- כ-15%. מנוי ממשיך משלם סה"כ 400 שקלים לארבעה קונצרטים, ומנוי חדש- 425 שקלים.

אופציות מוזלות:

 צעירים עד גיל 35 מקבלים הנחה משמעותית, גם לכרטיסים בודדים וגם למנוי. לדוגמא, צעיר הרוכש מנוי ותיק ישלם 300 שקלים בלבד. בנוסף, יש הנחה לקבוצות שקונות כרטיסים במרוכז.

 "החשיבה מאחורי התימחור היא שאנחנו מאוד מעוניינים למשוך צעירים, ולכן הם גם מקבלים הנחה משמעותית", אומר שרון רוזנר, מייסד ההרכב ומנהלו המוזיקלי של ההרכב. "מצד שני, הניסיון שלנו מראה כי מחירים יותר נמוכים מהרמה שאנו מציעים לא מביאים לשינוי משמעותי במספר הצעירים שמגיע. מחיר נמוך מדי גם משדר מסר שהקונצרט הוא לא איכותי".

 גם רוזנר סבור שהמחיר אינו העניין העיקרי שמונע מצעירים להגיע לקונצרטים. "יש מספיק קונצרטים שעולים 50 או 70 שקלים, וכל מי שיש לו מספיק תושיה יוכל תמיד למצוא דרך לקבל הנחה או כרטיס חינם", הוא אומר. "הבעיה לדעתי היא שזה פשוט לא מספיק חשוב להם. זה ניכר גם בנוכחות הנמוכה של סטודנטים למוזיקה ותלמידי קונסרבטוריון בקונצרטים, למרות שבד"כ אין להם בעיה להיכנס בחינם. ואלו עוד צעירים שכן קיבלו חינוך מוזיקלי".

 ————————————————————————————————————————————————-

3. המרכז למוזיקה קאמרית שטריקר ת"א

המרכז למוזיקה קאמרית בת"א מציע קונצרטים קאמריים באיכות גבוהה מאוד, חלקם של סולנים מובילים מחו"ל. המרכז הוא אולי הגוף המחויב ביותר להציע מחירים מיוחדים לצעירים. אחראי לכך המנהל המוזיקלי של המרכז, רז בנימיני, שעם כניסתו לתפקיד לפני חמש שנים החל במדיניות של מחירים מוזלים במיוחד לכרטיסים לצעירים, ע"פ קטגוריות גיל.

 מחירים:

מחיר כרטיס במסגרת מנוי נע בין 60 ל- 94 שקלים. המחיר נקבע לפי סוג המנוי (חדש/ממשיך, גימלאי, תושב ת"א), מספר הקונצרטים במנוי (בין 7 ל- 17) ואזור הישיבה.

מחירי כרטיסים בודדים בקופה נעים בין 85 ל- 150 שקלים. המחיר לכרטיס בודד תלוי בסוג הקונצרט (אמנים מהארץ או מחו"ל), בקטגוריית הרוכש (מנוי, גמלאי, רגיל) ובאזור הישיבה באולם.

אופציות מוזלות:

צעירים עד גיל 21 נכנסים לקונצרטים ללא תשלום. צעירים שגילם 22-29 משלמים 35 ש"ח לכרטיס בודד בקופה, או 20 ש"ח במסגרת מנוי. צעירים שגילם 30-34 משלמים 55 ש"ח לכרטיס בקופה, או 40 ש"ח במסגרת מנוי. "אלה מחירים קבועים ולא מבצעים זמניים", אומר בנימיני. "במקרים בהם האולם כמעט מלא לחלוטין אנו לא מוכרים כרטיסים במחירי צעירים מראש, אלא על בסיס מקום פנוי בערב הקונצרט".

לדברי בנימיני, הטיפ העיקרי להשגת מחיר נוח למי שאינו צעיר הוא לרכוש מנוי מראש. "מחיר ממוצע לכרטיס במסגרת מנוי במרכז עומד על כ- 77 שקלים", הוא אומר. "במסגרת מנוי אין הבחנה בין מחירי כרטיסים לקונצרטים של אנסמבלים מובילים מחו"ל לבין קונצרטים של אמנים מקומיים, כך שבמקרים מסוימים מחיר הכרטיס למנוי זול בכ- 40% ממחירו המלא בקופה".

 ————————————————————————————————————————————————-

תזמורות קאמריות נוספות

גם בתזמורות הקאמריות האחרות שם המשחק הוא אחד מהשניים – או מנוי או צעיר. תזמורת ה"סינפונייטה" באר שבע, לדוגמא, נותנת לסטודנטים 60 אחוזי הנחה על הסדרות הקלאסיות שלה, ולעיתים מציעה גם מבצעי קופונים של הרגע האחרון בחצי מחיר (המחיר הרגיל הוא 145 שקלים לכרטיס בודד ו- 110 שקלים למנוי).  התזמורת הקאמרית הישראלית מציעה לסטודנטים 50% הנחה על המחיר הרגיל (75 שקלים במקום 150), וכן הנחה משמעותית למנויים (110 שקלים). התזמורת הסימפונית חיפה מציעה כרטיס רגיל ב- 110 שקלים, אך מחירו יורד לשמונים שקלים למנויים הרוכשים כרטיס בודד נוסף. לצעירים יש בתזמורת חיפה מחיר מעולה: סטודנטים ותלמידים יכולים לקנות מנוי לסדרה הקלאסית במחיר של 250 שקלים לעשרה קונצרטים – פחות מעלות של סרט. האם הם מנצלים את המחיר הזה? זה כבר סיפור אחר.

————————————————————————————————————————————————–

ידידים צעירים של האמנויות

בימים אלו מתגבשת אופציה חדשה ומעניינת לצריכת אמנות עבור אנשי קריירה צעירים. מדובר בקבוצה בשם Young Friends of the Arts  (ידידים צעירים של האמנויות), אותה יזם ג'ייקוב ברייס (38). ברייס, יליד אוסטרליה, מתגורר בארץ שנה וחצי ושוקד על גיבוש הקבוצה בימים אלו ממש. "הרעיון מאחורי הקבוצה כפול", הוא אומר. "ראשית, אנו רוצים ליצור רשת חברתית למקצוענים באמצע הקריירה (גילאי 30- 45), שמבוססת על הליכה משותפת לאירועי תרבות ואמנות. שנית, אנו רוצים לבנות דרך זה קהל צעיר לאמנויות. בישראל יש מוסדות תרבות ברמה עולמית, אבל למרבה הצער רוב הקהל הוא בגילאי 60 ומעלה. מה שאנחנו מציעים זה צפייה במופעים בפורמט שיהיה אטרקטיבי גם לצעירים".

הפורמט הקבוצתי כולל לא רק צפייה במופע, אלא אירוע חברתי שלם. האירוע הראשון של הקבוצה, לדוגמא, התקיים בפתיחת העונה של האופרה הישראלית, וכלל גם סיור מאחורי הקלעים, שיחה מקדימה עם האמנים וקוקטייל עם המבצעים אחרי המופע.

האופרה הישראלית כבר הסכימה לתת לחברי הקבוצה הנחה למופעיה, וכעת שוקד בריס על קשר גם  עם גופים אחרים. "ההנחה היא רק חלק מהעניין, ולגבי חלק ממוסדות התרבות אנחנו עדיין במו"מ בנושא", הוא מדגיש. "העניין העיקרי הוא האירוע האמנותי המשותף והפעילות החברתית סביבו". הקבוצה מתכוונת לקיים כשישה עד שמונה אירועים במהלך השנה, שיתקיימו במוסדות תרבות מרכזיים כמו התזמורת הפילהרמונית, תיאטרון גשר, הבימה, להקת בת-שבע וכדומה.

לפרטים על הקבוצה ניתן ליצור קשר (באנגלית) ישירות עם ג'ייקוב ברייס: jacob.bryce@gmail.com

————————————————————————————————————————————————–

 פורסם בגירסה מקוצרת ב"גלובס", 21.12.2011

בשבוע הבא תתארח בישראל כנרת הבארוק קתי דברצני (Debretzeni), מהמובילות בתחומה בעולם. היא תופיע במספר קונצרטים עם תזמורת ה"בארוקדה", הרכב מעולה המתמחה בביצועי מוזיקה מתקופת הבארוק בכלי תקופה ובגישה ביצוע נאמנה למקור.

דברצני נולדה בטרנסילבניה, ועלתה לישראל בגיל 15. היא למדה כינור מודרני בתל-אביב, ומאוחר יותר התמחתה בנגינת כינור בארוק בלונדון ונשארה לעבוד בה. כיום היא מתגוררת בלונדון עם בעלה, יליד קולומביה, ובתה בת השנתיים וחצי, אלמה.

רשימת ההישגים שלה מעוררת התפעלות. היא מובילה שניים מההרכבים האנגליים החשובים ביותר של מוזיקת בארוק, "סולני הבארוק האנגלים" של ג'ון-אליוט גרדינר ותזמורת "עידן ההשכלה". כמו כן היא חברה בשלישיית הפסנתר "גויה", המנגנת בכלי תקופה, ומלמדת בקונסרבטוריון המלכותי בהאג.

דברצני הופיעה כבר בארץ עם מרבית תזמורות הבארוק המובילות, וזכתה תמיד לביקורות נלהבות. ההופעה שלה משלבת איכות ביצועית פנטסטית עם הבנה סגנונית עמוקה, כריזמה בימתית יוצאת דופן ואישיות צנועה. בהופעותיה עם הבארוקדה היא תוביל מהכינור ביצוע ל"ארבע העונות", מחזור הקונצ'רטי הפופולארי של אנטוניו ויואלדי. זוהי יצירה תכניתית בת ארבעה קונצ'רטי, שכל אחד מהם מתאר בצלילים עונה אחרת עם האפקטים הייחודיים לה.

את לא חושבת שהמחזור הזה שחוק ומבוצע מדי?

"תלוי איך ניגשים לבצע אותו. אנחנו נבצע לא את הגירסה המוכרת, אלא את הגירסה המקורית של ויואלדי. בגירסה המוכרת, הטקסטים שכתב ויואלדי כדי לתאר את המתרחש מופיעים רק בראש כל פרק. בגירסה שאנחנו נבצע, ויואלדי כתב את האפקטים ממש בתוך הפרטיטורה, כך שהרבה יותר קל להבין מה אמור כל אפקט להביע".

דברצני מספרת כי הגירסה החדשה ל"ארבע העונות" התגלתה לפני כ- 12 שנים, ויצאה לאור בשנת 2000. "היא שונה מהגירסה המוכרת גם מבחינה מוזיקלית, כי היא מדגישה יותר את האפקטים. לדוגמא, סופת הברקים והרעמים באביב כתובה בצורה הרבה יותר אפקטיבית".

את מרגישה שההתלהבות הגדולה מהגילוי המחודש של מוזיקת הבארוק, שהייתה בעולם לפני עשר-עשרים שנה, עדיין ממשיכה?

"העניין במוזיקה הזו בהחלט ממשיך, אבל עבר כמה התפתחויות עיקריות. ראשית, ההרכבים המתמחים במוזיקת הבארוק התחילו לבצע גם רפרטואר מאוחר יותר. מנגנים לא רק ויואלדי ובאך, אלא גם מוצרט ובטהובן וברליוז. שנית, התחדד ההבדל בין הרכבים הפועלים בארצות שונות. הרכבים איטלקים מנגנים בסגנון יותר נוקב, עם הבדלים גדולים של ארטיקולציה; הרכבים צרפתים שמים דגש יותר גדול על עידון ותיחכום; הרכבים אנגלים מקפידים יותר על לכידות והקפדה על פרטים, וכך הלאה. שלישית, הרמה עולה ועולה. נגני הדור הצעיר היום מנגנים באיכות הרבה יותר גבוהה בהשוואה לרמה שהיתה לפני עשרים שנה".

לפני עשרים שנה היתה תחושה שהבארוק זה הדבר הבא. היום נראה שהכסף הגדול נמצא דווקא במוזיקה סימפונית, עם גוסטאבו דודאמל ודומיו.

"הכסף הגדול נמצא היום בפרויקטים חינוכיים. באנגליה, לדוגמא, אתה יכול לקבל תמיכה ציבורית רק אם אתה מבצע פרויקט חינוכי בבתי ספר. למדינות יש היום פחות כסף לתת לאמנויות במסגרת בתי ספר בגלל מצב הכלכלה העולמית, והרכבי הביצוע אמורים להיות תחליף לזה. בגלל זה פרויקט ה'אל סיסטמה' בונצואלה, ממנו בא דודאמל, כל כך מצליח".

ומה המצב בישראל?

"יש בארץ התקדמות עצומה. יש הרבה אנשים טובים שחזרו לארץ לאחר לימודים בחו"ל, והקימו הרכבי בארוק ברמה גבוהה. אם פעם היה רק הרכב אחד שביצע מוזיקת בארוק בכלי תקופה, הרי שהיום יש כבר חמישה או שישה. זה יוצר תחרות בריאה, ומחייב את המבצעים להיות מאוד יצירתיים".

ומה לגבי השכר שאת מקבלת פה יחסית לחו"ל?

"ההבדלים הם לא כאלו דרמטיים, אבל ברור שהשכר בארץ לא משתווה לזה שמקבלים בחו"ל. לישראל באים בגלל ציונות. בשבילי זה עדיין יותר בית מכל מקום אחר בעולם".

קתי דברצני תופיע עם תזמורת הבארוקדה בין ה- 17 ל- 24 בדצמבר. פרטים ניתן למצוא באתר התזמורת: http://www.barrocade.co.il

פורסם ב"גלובס", 14.12.2011

ה"מטרופוליטן אופרה" בניו-יורק, המוכרת בשם החיבה MET, מובילה בשנים האחרונות בהפקות DVD ידידותיות של אופרות. מה שעושה אותן ידידותיות הם כמה מאפיינים משותפים: איכות צילום וסאונד מעולה, זמרים שרובם מהצמרת העולמית, ומנחה מפורסם שמציג את העלילה ומראיין בקצרה את הסולנים. בדרך כלל, גם הבימוי נוטה להיות תקשורתי ולא פרובוקטיבי מדי.

מבין ההפקות שהתווספו למדף בחודשים האחרונים אלו האלבומים הבולטים:

 רוסיני- "ארמידה". מנצח: ריקרדו פריצה. DVD כפול DECCA.

"ארמידה" היא אופרה נדירה למדי, וזהו ביצוע הבכורה שלה ב"מט". הסיבה לכך היא שהתפקיד הראשי של ארמידה הקוסמת הוא תפקיד "בל-קנטו" רצחני, המעמיד דרישות קוליות קשות מאד בפני המבצעת. כאן שרה את התפקיד זמרת הסופרן הנהדרת רנה פלמינג, שהופיעה לא מזמן גם בארץ. הביצוע שלה מעורר התפעלות גם מבחינה קולית וגם מבחינה בימתית, וזאת למרות גילה הלא צעיר (52).

פלוסים נוספים הם סוללת סולנים מצוינת, ליווי מבריק בניצוחו של ריקרדו פריצה (Frizza), ובימוי צבעוני שלא מנסה לעצבן בכוח.

בהפקה יש רק שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא איכות המוזיקה, שאינה בין השיאים של רוסיני. השנייה היא שיבוצו של זמר הטנור לורנס בראונלי (Brownlee) בתפקיד רינאלדו, האציל המאוהב בארמידה. בראונלי אמנם שר יפה, אבל נוכחותו הבימתית רחוקה מלשכנע ונראית כמעט קומית. זהו פיספוס שלמרבה הצער חוזר בכמה הפקות של ה"מט" בשנים האחרונות.

————————————————————————————————————————————————–

ורדי- סימון בוקנגרה (Boccanegra). מנצח: ג'יימס ליוויין. DVD כפול סוני.

לטעמי, זוהי ההפקה המוצלחת מבין הפקות ה"מט" שהגיעו כעת. הכוכב הראשי שלה הוא פלסידו דומינגו, בתפקיד סימון בוקנגרה. זהו תפקיד בריטון ודומינגו הוא טנור, אבל המוזיקליות שלו והיכולת הדרמטית מחפים על כך בקלות.

בנוסף לדומינגו יש בהפקה סוללת סולנים מדהימה, כולל תותחים כמו ג'יימס מוריס (בתפקיד פיאסקו, Fiesco) או אדריאנה פיאצונקה (Pieczonca) בתפקיד אמליה. הבימוי ריאליסטי, עמוס פרטים ויפהפה, והניצוח של ג'יימס ליווין נפלא. ההרגשה היא של הפקה מושקעת במיוחד מכל בחינה. חגיגה לאוהבי ורדי.

———————————————————————————————————-

ריכרד שטראוס- סאלומה (Salome). המטרופוליטן אופרה. מנצח: פטריק סאמרס. DVD סוני.

"סאלומה" של ריכרד שטראוס היא יצירה קשה ותובענית, עם שפה מוזיקלית מודרנית וסיפור מזעזע (שסופו אישה מוטרפת שמנשקת ראש כרות). עלילת האופרה מבוססת על סיפור של אוסקר ויילד. היא מתרחשת ביהודה סביב שנת אפס לספירה, והדמויות הראשיות בה הן הורדוס, אשתו, בתו החורגת סאלומה (שלומית), יוחנן המטביל ואחרים. הקטע המפורסם ביותר באופרה הוא "ריקוד שבעת הצעיפים" של סלומה, שאמור להיות רגע עוצר נשימה של פיתוי נשי.

ההפקה החדשה של ה"מט" צולמה בביצוע חי בשנת 2008, ויצאה לאור השנה. הזמרת בתפקיד הראשי היא הסופרן הפינית קאריטה מאטילה (Mattila), שההערכה לגביה מעורבת. מצד אחד, מבחינה קולית היא טובה מאד. מצד שני, מבחינה דרמטית אפשר היה לחשוב על שיבוץ ראוי יותר. כדי לשכנע בתפקיד שלומית צריך זמרת שיודעת להיראות מפתה וסקסית, אבל מאטילה (52) כבר לא שם. המשחק שלה מגושם וחסר סקס אפיל, והריקוד רחוק מאוד מלהיות מפתה.

יתר הזמרים מצוינים, במיוחד יוהה אוסיטאלו (Juha Uusitalo) בתפקיד יוחנן. כך גם התזמורת והמקהלה, בניצוחו של פטריק סאמרס. איכות הצילום והסאונד מעולה, אך הבימוי די משעמם. בקיצור, ככה ככה.

————————————————————————————————————————————————– 

פורסם ב"גלובס", 6.12.2011

פסטיבל "קלאסי בים האדום" באילת מעורר מדי שנה דילמה מחודשת. מצד אחד, האיכות המוזיקלית בפסטיבל היא בדרך כלל מעולה. מצד שני, כל עוד לא יוקם באילת אולם קונצרטים נורמלי הרי שחוויית ההאזנה בפסטיבל אינה מושלמת. זה נכון בעיקר לקונצרטים הסימפוניים, שמתקיימים בהאנגר מאולתר בנמל עם אקוסטיקה גרועה ומושבים לא נוחים. בקיצור, צריך תוכנית מוזיקלית ממש טובה כדי לרדת לאילת. השנה זה קורה, ובגדול.

את הפסטיבל יוביל, כתמיד, מנהלו המוזיקלי ואלרי גרגייב (Gergiev). גרגייב הוא אחד המנצחים הכריזמטיים בעולם, מהסוג שמצליח לחשמל גם את התזמורת וגם את הקהל. איתו יגיעו התזמורת והמקהלה של בית האופרה מארינסקי מסט. פטרבורג, וכן ארבעים סולנים.

גרגייב הלך השנה על תכנית גרנדיוזית ומאתגרת, שכוללת ארבע יצירות ענק קוליות. שתיים מתוכן הן אופרות, שיבוצעו בביצוע קונצרטי (ללא בימוי). את רוב היצירות האלו אף גוף אחר בארץ לא מעז לבצע, אם בגלל מורכבותן או בגלל האתגר שהן מציבות בפני המאזין. לזה מתווספת תכנית נהדרת של קונצרטים קאמריים, אותה מרכז אילן רכטמן ממוזיאון תל-אביב. במסגרת זו יבוצע מכלול שלישיות הפסנתר של בטהובן, בביצוע סולנים מובילים. הדובדבן האחרון הוא שיתופם בפסטיבל של תזמורת הבארוק "בארוקדה", מהגופים האיכותיים ביותר בארץ, ושל הפסנתרן דניל טריפונוב- זוכה תחרות רובינשטיין האחרונה.

אז מה כדאי לדעת? להלן תכנית הקונצרטים לשלושת ימי הפסטיבל, עם המלצות ואזהרות לגבי כל אחת.

————————————————————————————————————————————————–

הקטור ברליוז- "רקוויאם". מנצח: ולרי גרגייב. יום חמישי 5.1.2012 בשעה 21:30.

"רקוויאם" הוא שמה של תפילת האשכבה הקתולית, שזכתה למאות הלחנות לאורך ההסטוריה. ההלחנה של ברליוז היא בין הגרנדיוזיות והמרשימות שבהן. היא כתובה להרכב מבצעים עצום, שכולל מאות נגנים וזמרי מקהלה.

שיא הרקוויאם הוא בפרק המתאר את יום הדין, בו הוסיף ברליוז לתזמורת ארבעה הרכבים של כלי נשיפה ממתכת. הרכבים אלו מפוזרים מארבעת צידי התזמורת, ומדמים את קריאת השופר לנשמות לבוא למשפט. בנוסף להם מנגנים שמונה זוגות של טימפני (תופי דוד גדולים), הממחישים את עוצמת הדרמה. אלוהים יודע איפה כולם ייכנסו בהאנגר באילת. לא כל הפרקים ביצירה מוצלחים באותה מידה, אבל הפרקים הראשונים עוצרי נשימה וצפויים לתת את האפקט הפסטיבלי המצופה.

————————————————————————————————————————————————–

 סרגיי פרוקופייב – האופרה "מלאך האש". מנצח: ולרי גרגייב. יום שישי 6.1 בשעה 21:00.

זו הפעם השנייה שגרגייב מביא לארץ את האופרה הזו- יצירה קשה ותובענית, שלא מתאימה לכל אוזן. היא חוברה בשנת 1919, ועלילתה מתרחשת בגרמניה בתקופת האינקוויזיציה. האופרה מערבבת בין העולם העל-טבעי לבין העולם הארצי, ואחד משיאיה הוא קטע בלתי נשכח של מכשפה המעלה דמויות באוב.

"מלאך האש" היא לא יצירה כיפית בשום צורה, אבל ביצועו של גרגייב מבטיח חוויה רגשית חזקה. היא מתאימה בעיקר למיטיבי לכת בתחום האופרה, שלא מפחדים מאמנות קשה ומטלטלת.

————————————————————————————————————————————————–

 קלוד דביסי- האופרה "פליאס ומליסאנד". מנצח: ולרי גרגייב. יום שבת 7.1 בשעה 14:30.

ביצוע "פליאס ומליסאנד" באילת הוא עוד צעד נועז- ומבורך- של גרגייב. "פליאס ומליסאנד" היא אופרה ארוכה ומפותלת, ואין בה אף אריה או קטע מקהלה "זכיר" שאפשר לזמזם בדרך הביתה. ובכל זאת, זוהי אחת האופרות האהובות עלי ביותר. זו יצירת מופת מעודנת ומתוחכמת, מלאת מתח סמוי שזורם מתחת לפני השטח. באופרה הישראלית היא לא בוצעה מעולם, וטוב שיש את גרגייב להביא אותה לארץ.

"פליאס ומליסאנד" אינה קשה כמו "מלאך האש", אך היא דורשת ריכוז והיכרות עם הסגנון הערפילי של דביסי. לאוהבי אופרה זו יצירה שאסור להחמיץ.

————————————————————————————————————————————————–

 בטהובן – סימפוניה מס' 9. מנצח: ואלרי גרגייב. שבת 7.1 בשעה 20:30.

אחרי אתגרים כמו "מלאך האש" או "פליאס ומליסאנד" מגיעה לקהל גם קצת מוזיקה מוכרת ואהובה. למשבצת הזו נכנסת הסימפוניה התשיעית של בטהובן, שמהווה מגנט לקהל בכל זמן ובכל מקום בו היא מבוצעת. היצירה הזו לא צריכה המלצות, בעיקר כשעל דוכן המנצחים עומד ואלרי גרגייב.

————————————————————————————————————————————————–

המלצות לגבי התכנית הסימפונית: 

אם אתם מעדיפים להימנע מאתגרים- לכו על הרקוויאם של ברליוז (יום חמישי) והתשיעית של בטהובן (מוצ"ש). את יתר הזמן אפשר לבלות בים או עם התכניות הקאמריות. אם אתם אוהבי אופרה מיטיבי לכת – אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה לשמוע כאן את "פליאס ומליסאנד". אם אתם אוהבי אופרה הארד-קור ולא מפחדים מיצירות קשות- נסו גם את "מלאך האש".

————————————————————————————————————————————————–

התכנית הקאמרית

 בנוסף לקונצרטים הקוליים הגדולים יקיים הפסטיבל סידרה קאמרית יפה, אותה יוביל אילן רכטמן- המנהל המוזיקלי של מוזיאון תל-אביב. סידרה זו תארח שישה מוזיקאים יפאנים מובילים, שינגנו יחד עם מוזיקאים ישראלים מוכרים.

במהלך הסידרה יבוצעו כל שלישיות הפסנתר של בטהובן, בארבעה קונצרטים שונים שיבוצעו במלון "המלך שלמה" של ישרוטל באילת. עוד יבוצע בסידרה קונצרט שיכלול יצירות פופולאריות מאת ויואלדי (כולל המחזור "ארבע העונות").

אקסטרות קאמריות

בנוסף לתכנית הקאמרית  יתקיימו בפסטיבל שלושה מופעים מיוחדים ומשמחי לב. הראשון הוא ביצוע של אופרת הבארוק הקומית "המשרתת הגבירה" מאת פרגולזי (Pergolesi), בביצוע הרכב הבארוק הישראלי המצוין "בארוקדה". הרכב זה הוא מהאיכותיים והיצירתיים בארץ, ושיתופו בפסטיבל לראשונה הוא חדשות מצוינות. המופע המיוחד השני הוא מופע מחול, בו תבוצע היצירה "עונות השנה" של צ'ייקובסקי בביצוע פסנתר ובהשתתפות ארבעה רקדנים. השלישי הוא רסיטל של הפסנתרן המקסים דניל טריפונוב, זוכה תחרות רובינשטיין, שינגן יצירות של ליסט, שופן ודביסי.

————————————————————————————————————————————————–

לסיכום:

משהו טוב קרה השנה בקבלת ההחלטות של הנהלת פסטיבל "קלאסי בים האדום". זה בא לידי ביטוי גם בבחירות הרפרטואר הנועזות, גם בבחירת תכנית קאמרית נהדרת, וגם בשילובו של אנסמבל "בארוקדה" בתכנית. מומלץ בהחלט, כל עוד באים ברוח ספורטיבית מול התנאים האקוסטיים בהאנגר בנמל אילת.

פסטיבל "קלאסי בים האדום" 2012. ימים חמישי עד שבת, 5-7 בינואר. הקונצרטים הסימפוניים יתקיימו בהאנגר 6, נמל אילת (מחיר כרטיס לקונצרטים הסימפוניים: 480 – 180 שקלים). הקונצרטים הקאמריים יתקיימו באולמות של מלונות נבחרים באילת (מחיר כרטיס לקונצרטים הקאמריים: 120 – 80 שקלים).

אתר הפסטיבל: www.redsea-classic.co.il

פורסם ב"גלובס", 4.12.2011

ב- 17 בדצמבר ייפתח פסטיבל יום ההולדת ה- 75 של התזמורת הפילהרמונית,  שזוכה כעת לפרסומים רבים בתקשורת. הפסטיבל יכלול עשרה קונצרטים, ויימשך עד ה- 31 בדצמבר.

לאורך השנים היו לפילהרמונית שתי נקודות חוזק: אחת, רמת נגינה ללא תחרות, ושנייה, הבאת מוזיקאים אורחים מהצמרת העולמית. בפסטיבל ה- 75 אפשר יהיה לשמוע כמה מגדולי העולם האלו במנה מרוכזת של שבועיים, גם ברסיטלים וגם בקונצרטים סימפוניים.

השנה ייערך הפסטיבל בהאנגר 11 בנמל ת"א, עקב שיפוץ היכל התרבות. לעובדה הזו יש שתי מגבלות: ראשית, האקוסטיקה בהאנגר נופלת מהותית מזו של אולם קונצרטים "רגיל". שנית, התזמורת נמנעת הפעם מביצוע יצירות סימפוניות גדולות (מהלר, ברוקנר ודומיהם) ומתמקדת ביצירות הדורשות תזמורת קטנה יחסית (במיוחד יצירות סימפוניות של בטהובן). נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שהפסטיבל נוטה במובהק לרפרטואר שמרני ומוכר לעייפה, ונשען על מבצעים גדולים ולא על יצירות מאתגרות. אוהבי מוזיקה "כבדים" וחובבי אתגרים ימצאו פה כר נרחב לביקורת, אבל נראה לי שלא הם היו בראשם של מארגני הפסטיבל: הרעיון הוא לפנות דווקא לקהל רחב ככל האפשר, ולא לאתגר אף אחד מבחינת רפרטואר.

אז במה לבחור? להלן רשימת הקונצרטים עם המלצות והסתייגויות, שמבוססות כמובן על טעם אישי.

1. שלומי שבן והפילהרמונית – ערב אחד ביחד 

אם הייתי צריך לבחור רק מופע אחד בפסטיבל- זה היה הקונצרט. בעיני, שלומי שבן הוא אחד המוזיקאים הגדולים של הדור הצעיר בישראל. יש לו רגישות נפלאה לטקסט, הומור מתוחכם, וכריזמה בימתית יוצאת דופן. שבן היה בעברו פסנתרן קלאסי מצוין, והרקע הזה מאפשר לו ללוות את עצמו בנגינה באיכות מקצועית. לא דבר מובן מאליו כלל לזמרי רוק.

הקונצרט יכלול מכל טוב. יהיו שם ביצועים סימפוניים מיוחדים לשיריו של שבן עצמו; שירים של סשה ארגוב, בוב דילן וליאונרד כהן; וגם, לראשונה מזה שנים, יצירות קלאסיות בביצועו של שבן על הפסנתר. רק בשביל זה הייתי בא. על הקונצרט ינצח אילן וולקוב, מנצח ישראלי צעיר ומוצלח, שכבר ניצח על הפילהרמונית בעבר בקונצרטים קלאסיים "אמיתיים".  עוד תשתתף במופע מקהלת "העפרוני".

למה ללכת:

כדי לשמוע את שלומי שבן חוזר אל השורשים הקלאסיים שלו, וגם כדי לשמוע את הפילהרמונית מתחברת אל הצד הרוקיסטי שלה.

מתי וכמה:

לקונצרט ב- 20.12 אזלו הכרטיסים. לאור הביקוש התווסף מופע ב- 9 בינואר 2012. מחיר: 300 – 170 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

2. מאריי פרהיה ברסיטל

לדעתי, הרסיטל של מאריי פרהיה (Perahia) הוא השני בקטיגוריית ה"מאסט". זה נכון בעיקר לאוהבי מוזיקה רציניים, שפחות מתעניינים ב"שואו" ויותר בדבר עצמו. פרהיה הוא פסנתרן-על, שמניירות בימתיות הן ממנו והלאה. הוא מוזיקאי מעמיק ומלא השראה, ויש לו הבנה סגנונית רחבה שמאפשרת לו לשכנע גם במוזיקה של באך וגם במוזיקה של שופן. הרסיטל הקודם שלו בתל-אביב היה מפגן מדהים של יופי ופיוט, ויש לקוות שכך יהיה גם הפעם.

הקונצרט משתרע על פני שלוש תקופות בתולדות המוזיקה, וכולל יצירות נהדרות מאת באך (הסוויטה הצרפתית מס' 5), בטהובן (סונטה מס' 27), ברהמס (4 קטעים לפסנתר אופ' 119), שומאן ("תמונות ילדות") ושופן (פרלוד, מזורקה וסקרצו מס' 3).

למה ללכת:

כדי לשמוע את הפסנתרן מס' 1 בעולם מנגן רפרטואר יפהפה.

מתי וכמה:

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011 בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 400 – 150 שקלים.

—————————————————————————————————

3. קורט וקן מאזור- אב ובנו

זהו הקונצרט המסיים של הפסטיבל, שיקבל את פניה של שנת 2012 (הוא מתקיים ב- 31 בדצמבר). במרכז התכנית עומד מגנט הקהל של כל הזמנים- הסימפוניה התשיעית של בטהובן, עם סולנים ומקהלה.

השוס הגדול בקונצרט הוא המנצח הגרמני קורט מאזור (85), האהוב מאד על הקהל הישראלי. מאזור הוא מנצח סמכותי וכריזמטי, שממשיך להופיע למרות שלל בעיות רפואיות מהן הוא סובל. על חלק מהקונצרט ינצח בנו קן, שעובד בעיקר בארה"ב וזוכה לקריירה הרבה פחות מבריקה מזו של אביו. כדאי לשים לב גם לסולנים, ביניהם זמרים נפלאים כמו הסופרן רות ציזק, האלטית בירגיט רמרט (Remmert) והבאס קורט רידל (Rydl), שרק הוא לבדו משדרג כל מופע.

למה ללכת:

בגלל התשיעית, בגלל מאזור האב ובגלל הסולנים. לא להחמיץ.

מתי וכמה:

שבת 31 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

————————————————————————————————

4. ואלרי גרגייב מנצח

זהו הקונצרט הפותח של הפסטיבל, והוא נכנס לקטגוריית המומלצים בעיקר בזכות המנצח. הרפטואר דווקא שגרתי למדי: הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן עם הסולן יפים (Yefim) ברונפמן; הקונצ'רטו השחוק לכינור מס' 1 של מקס ברוך (Bruch), עם הכנר גיל שחם; וסימפוניה מס' 3 של בטהובן, שגם היא בוצעה בפילהרמונית אינספור פעמים.

אז למה ללכת בכל זאת? בגלל המנצח. ואלרי גרגייב (Gergiev) הוא מנוע טורבו מלא כריזמה, שמצליח להלהיב גם את התזמורת וגם את הקהל. בדרך כלל הוא מעדיף לנצח עם מקלון דמוי קיסם שיניים במקום שרביט ניצוח- לדבריו, כדי שהתזמורת תהיה דרוכה כל הזמן. נשמע מוזר, אבל זה עובד.

למה ללכת:

למי שאין כוח לנסוע עד אילת כדי לשמוע את גרגייב בפסטיבל "קלאסי בים האדום" בינואר הקרוב- הפסטיבל בפילהרמונית מאפשר לקבל אותו קל"ב.

מתי וכמה:

שבת 17 דצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

—————————————————————————————–

5. ג'נאנדראה נוזדה והאוצ'ן ז'אנג

זוהי עוד דוגמא לקונצרט עם רפרטואר שחוק אבל מבצעים שווים. האטרקציה המרכזית בו הוא הפסנתרן האוצ'ן ז'אנג (Haochen Zhang), סיני בן 21 שזכה לפני שנתיים בתחרות ואן-קלייבורן היוקרתית. ז'אנג יחליף את הסולנית יוג'ה וואנג (Yuja Wang), שביטלה את הופעתה.

ז'אנג, יליד שנגחאי, נחשב לאחד מילדי הפלא הסיניים שכובשים את העולם והביקורות עליו יוצאות מגידרן. הוא ינגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 5 של בטהובן ("הקיסר"), להיט בטוח שתמיד כיף לשמוע. על הקונצרט ינצח האיטלקי המצוין ג'אנאנדריאה נוזדה (Noseda), שמוכר היטב גם מהופעות קודמות עם הפילהרמונית. בחלק השני של הקונצרט ינצח נוזדה על סימפוניה מס' 7 של בטהובן, עוד הימור בטוח (ושחוק) שפונה למכנה המשותף הרחב.

למה ללכת:

כדי לראות את הפסנתרן המטאור האוצ'ן ז'אנג בהופעת בכורה בארץ.

מתי וכמה:

27 בדצמבר בשעה 20:30. 530 – 220 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

6. זובין מהטה מנצח

זובין מהטה נמצא השנה בשנת שבתון מתפקידו כמנהל מוזיקלי של הפילהרמונית, כך שהגעתו לנצח על התזמורת תהיה אירוע יוצא דופן העונה. מהטה ינצח על שני קונצרטים במסגרת הפסטיבל. הראשון, ב- 24 בדצמבר, נראה על פניו כבעל פוטנציאל גדול להלהיב. הקונצרט מארח שלושה סולנים מצוינים- הכנר ודים רפין (Repin), הכנר יוליאן רחלין, ולסיום- הפסנתרן יבגני קיסין, שינגן את הקונצ'רטו האהוב לפסנתר מס' 1 מאת שופן.

למה ללכת:

שלושה סולנים מעולים, והזדמנות לראות את זובין מהטה אחרי היעדרות ארוכה.

מתי וכמה:

שבת 24 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס 530 – 220 שקלים.

—————————————————————————————–

7. גאלה עם מהטה

בניגוד לקודמו, דווקא קונצרט הגאלה בניצוחו של זובין מהטה מעורר פחות התלהבות. במרכז הקונצרט עומדת הסימפוניה מס' 5 של בטהובן- אולי היצירה השחוקה ביותר בהיסטוריה של המוזיקה, וממש לא בוער לשמוע אותה בפעם האלף. בדיוק אותם דברים נכונים לקונצ'רטו לכינור של בטהובן, שיבוצע ע"י פנחס צוקרמן- גם הוא לא בדיוק סולן חדש ומסעיר. הדבר היחיד שמושך בקונצרט הוא הפסנתרן הסולן דניל טריפונוב, זוכה תחרות רובינשטיין האחרונה, שינגן את ה"רפסודיה על נושאים מאת פגניני" מאת רחמנינוב.

למה ללכת:

כדי לשמוע את טריפונוב המקסים. את כל היתר כבר שמענו יותר מדי פעמים בפילהרמונית.

מתי וכמה:

יום שני 26 בדצמבר בשעה 19:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

8. רסיטל לפסנתר של יבגני קיסין

הפסנתרן הרוסי-יהודי יבגני קיסין התחיל את דרכו כילד פלא, שכבר בגיל עשר הופיע כסולן עם תזמורת. כשגדל הפך לפסנתרן מבוקש ורציני, המתמחה בעיקר במוזיקה של התקופה הרומנטית (המאה ה- 19). סימן ההיכר של קיסין היתה בעבר התספורת שלו, מעין ליפה גבוהה ומקורזלת. בשנים האחרונות התספורת התכווצה למימדים נורמליים, ונשאר בעיקר פסנתרן מעניין ויצירתי שהיום הוא כבר בן 41.

תכנית הרסיטל תכלול יצירות של בטהובן ("סונטת אור הירח"), ברבר (סונטה) ושופן (נוקטורן והסונטה מס' 3). שופן הוא אחד המלחינים שקיסין מזוהה איתו ביותר, כך שבטוח יהיה מעניין.

למה ללכת:

הקלטות של קיסין מהשנה האחרונה מציגות פסנתרן יצירתי ונועז, שמוציא מהתווים הרבה רגעים לא צפויים.

מתי וכמה:

יום רביעי 21 בדצמבר 2011, בשעה 20:30. מחיר: 150-400 שקלים.

————————————————————————————————————————————————-

9. רסיטל פסנתר עם יפים ברונפמן

זהו הרסיטל הפחות מלהיב בעיני מבין השלושה בפסטיבל. יפים ברונפמן (Yefim Bronfman) מופיע בארץ בקביעות ולא מהווה אטרקציה כמו היתר, וגם הרפרטואר פחות אטרקטיבי. עניין של טעם. התכנית כוללת יצירות של בטהובן (32 וריאציות ב-דו מינור), ברהמס (סונטה ב-פה מינור אופוס 5) ופרוקופייב (סונטה מס' 8).

מתי וכמה:

יום שני, 19 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר: 400 – 150 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

10. כריסטוף פון דוהנני מנצח

גם זהו קונצרט שלא הייתי מתאבד עליו. כריסטוף פון דוהנני (Dohnanyi) הגרמני הוא מנצח מהוגן ושיטתי, בהחלט לא מהזן המלהיב. גם התכנית לא מעניינת- הסימפוניה מס' 6 ("הפסטורלית") של בטהובן, שלפילהרמונית יש נטייה לבצע בצורה משעממת במיוחד, וקונצ'רטו מס' 2 השחוק של ברהמס, עם הפסנתרן יפים ברונפמן כסולן. לא שום דבר שלא שמענו בעבר. למרות ההערכה לדוהנני, קשה לי להמליץ על הערב הזה.

מתי וכמה:

יום חמישי 22 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

————————————————————–

פסטיבל  75 שנים לפילהרמונית. אתר התזמורת: http://www.ipo.co.il

פורסם ב"גלובס", 21.11.2011

בשורות עצובות: גוסטבו דודאמל הודיע על ביטול ביקורו בארץ עם הפילהרמונית, שתוכנן לשבוע הבא. ביטול הביקור, שהיה אמור להיות אחד משיאי העונה של התזמורת, נומק ב"סיבות אישיות". יואל לוי יחליף אותו בכל סדרות הקונצרטים. לוי הוא מוזיקאי מצוין, אבל בכל הנוגע לכריזמה בימתית הוא מהווה תחליף חיוור מאוד לדבר האמיתי.

הסיבות לביטול לא פורטו. יש להניח שהן קשורות למחויבויות הרבות שיש לדודאמל בארה"ב ואירופה, או אולי ללידת בנו הבכור, מרטין, לפני מספר חודשים. מבחינת הקהל הישראלי הביטול מצער מאוד, אבל האמת היא שדודאמל עושה בשכל: שני האולמות שהפילהרמונית מנגנת בהם כיום ("סמולארש" באוניברסיטת ת"א והאנגר 11 בנמל תל-אביב) סובלים מאקוסטיקה גרועה, שספק אם אפילו הכריזמה הדודאמלית היתה מצליחה לחדור.

עונת הקונצרטים 2011 – 2012 נפתחת בימים אלו ברוב התזמורות. למי שעוד לא עשה מנוי ומתלבט במי לבחור, מצורפת מפת התזמורות הקאמריות והגופים הקאמריים המרכזיים שמתחרים על הכיס של אוהבי המוזיקה. הסקירה מתייחסת בעיקר לאיזור המרכז, בו נעשית עיקר הפעילות המוזיקלית בארץ. רשימה שנייה ואחרונה בסדרה (הראשונה התייחסה לתזמורות הסימפוניות).

—————————————————————————————————————————————————

1. הקאמרטה ירושלים

הקאמרטה ירושלים מתאפיינת בנגינה אחידה ומגובשת, שהושגה בעבודה קשה של מנהלה המוזיקלי אבנר בירון. המחיר העיקרי שמשלמת התזמורת על ההקפדה הזו הוא היעדר מסוים של קלילות וגמישות, שלעיתים משפיע גם על החוויה הכללית. מצד שני, רמתה הגבוהה של הקאמרטה מאפשרת לה לארח בהצלחה סולנים בינלאומיים מצוינים.

שמות גדולים:

בין הסולנים בולט נגן הבסון המצוין מור בירון, שמשמש כנגן בסון בפילהרמונית של ברלין. מור הוא בנו של אבנר בירון, מנהלה המוזיקלי של הקאמרטה, ובמקרה זה הקשר המשפחתי עושה לציבור רק טוב. עוד סולן מוכר הוא הפסנתרן האמריקאי רוברט לוין, שמוכר בזכות פרשנות רדיקלית- ולטעמי מעצבנת למדי- ליצירות של מוצרט.

רפרטואר:

בתכנית התזמורת השנה שתי סדרות עיקריות – סדרת "כלים וקולות" המתמקדת ברפרטואר ווקאלי עם מקהלות וסולנים, וסדרת "כלים ועוד" הכוללת סולנים מובילים. בנוסף להן תתקיים סדרה משולבת, המגוונת בין הקונצרטים של שתי הסדרות. כן תקיים התזמורת, זו השנה השנייה, סדרה לילדים בשם "מוזיקה מדור לדור".

בין היצירות השנה זוהרים כמה אתגרים גדולים משיאי ספרות המוזיקה: האופרה "כך עושות כולן" של מוצרט, "מתיאוס פסיון" של באך, "מעשה בחייל" של סטרווינסקי ועוד.

המלצה אישית- לא להחמיץ את התכנית המרתקת בחודש מאי 2012, שתציג מוזיקה של יהודי ספרד וצרפת. בין היתר יבוצע בה "קנטיקום הבראיקום" ("מזמור עברי"), מאת לואי סלאדאן (Saladin). זו יצירה מקסימה מהמאה ה- 17, שהולחנה לפיוטים בעברית לטקס ברית מילה. הביצוע יהיה בידי האנסמבל הקולי החדש.

מחירים:

מנוי ל-6 קונצרטים – 820 שקלים; מנוי ל-12 קונצרטים – 1320 שקלים; מנוי פתוח (על בסיס מקום פנוי) לצעירים עד גיל 35 – 300 שקלים; מנוי לסדרה לכל המשפחה – 250 – 300 שקלים.

שורה תחתונה:

תזמורת קאמרית עם איכות מוזיקלית גבוהה, אורחים ברמה גבוהה ורפרטואר מעניין. בחירה ראשונה למי שרוצה ללכת על בטוח.

אתר: http://www.jcamerata.com

 ————————————————————————————————————————————————–

2. אנסמבל סולני תל-אביב

"אנסמבל סולני תל-אביב" חוגג העונה עשור לקיומו. האנסמבל מורכב מטובי הנגנים של הדור הצעיר בישראל, רובם בשנות העשרים והשלושים לחייהם. נגינת ההרכב מאופיינת בדרך כלל בהרבה אנרגיה צעירה ושמחת נגינה, וגם הרפרטואר נועז יותר מזה של התזמורות ה"ממוסדות".

בשנים האחרונות חווה ההרכב מספר משברים, וההילה המטאורית של שנותיו הראשונות קצת הועמה. עם זאת, זהו עדיין ההרכב הגמיש והמבריק ביותר בישראל, ומתארחים בו דרך קבע סולנים מעולים.

האנסמבל מבצע לאורך העונה חמש תכניות בלבד. סדרות המנויים יתקיימו באודיטוריום "שטריקר" המשופץ בתל-אביב, בחיפה, ולראשונה גם בכפר-שמריהו.

שמות גדולים:

העונה יופיעו עם האנסמבל דואו הפסנתרנים המצוין גיל גרבורג וסיוון סילבר, הכנר חגי שחם, הפסנתרן דוד גריילסאמר, הקלרניתן חן הלוי, יוני רכטר, הצ'לן צבי פלסר (Plesser) ועוד.

רפרטואר:

העונה בולטת מגמה חדשה של ההרכב לשלב בקונצרטים שלו גם מרכיב קולי. התכנית הווקאלית הראשונה מוגשת בימים אלו ממש, בשיתוף "אנסמבל זמרי מורן" המצוין. השנייה היא האופרה "המלך הרועה" של מוצרט בבימוי מלא, בשיתוף להקת מחול וזמרי הסטודיו של האופרה הישראלית.

בין היצירות הכליות בולטות השנה "מטמורפוזות" של ריכרד שטראוס, הסרנאדה של צ'ייקובסקי ועוד. לצידן ינוגנו יצירות קלאסיות מאת מוצרט, היידן ואחרים.

שיא העונה יהיה בקונצרט גאלה חגיגי לציון חגיגות העשור, שיתקיים ב- 29 בדצמבר באולם "נגה" ביפו. בין יתר האטרקציות, יתארחו בקונצרט טובי הסולנים הישראליים שהופיעו עם האנסמבל במשך כל שנות קיומו.

מחירים:

בתל אביב עולה מנוי חדש לחמישה קונצרטים 550 שקלים (עם הנחות לזכאים). בחיפה ובכפר שמריהו עולה מנוי 380 שקלים (ל- 4 קונצרטים בלבד).

שורה תחתונה:

הרכב צעיר ומבריק, שאמנם איבד מעט מזוהרו הראשוני אבל עדיין מציע איכות מוזיקלית גבוהה ואנרגית נעורים נלהבת.

אתר: http://www.soloists.co.il

—————————————————————————————————————————————————

3. התזמורת הקאמרית הישראלית

בשנה שעברה מונה המנצח האוסטרי רוברטו פטרנוסטרו (Paternostro) לתפקיד המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. המינוי הזה היה מתנה גדולה עבור התזמורת. פטרנוסטרו הוא מנצח מצוין שיודע לעבוד, והתוצאות כבר ניכרות בשטח. בעונה הקרובה ינצח פטרנוסטרו על התזמורת במגוון קונצרטים, ובנוסף לו יתארחו מנצחים וסולנים מעניינים אחרים.

שמות גדולים:

בין המוזיקאים הבולטים העונה ניתן למנות את המנצח רוברטו פטרנוסטרו, החצוצרן ריינהולד פרידריך, המנצח מרטין האסלבוק (מומחה עולמי למוזיקת בארוק), הכנר סרגיי אוסטרובסקי והצ'לן עמית פלד.

רפרטואר:

סדרת הקונצרטים ה"רגילה" של הקאמרית בנויה בצורה נהדרת: רוב הקונצרטים מציגים יצירה גדולה מלב הרפרטואר, ולצידה יצירות יפהפיות בקנה מידה קטן יותר. בין היתר יבוצעו העונה בקאמרית ה"רקוויאם" של מוצרט, שירים של שוברט בתזמורת רגר, "מטמורפוזות" של ריכרד שטראוס, הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן ועוד.

בנוסף תבצע התזמורת לאורך העונה קונצרטים פופולאריים יותר, שתכניתם פחות קלאסית ומכופתרת. בסידרה זו יתארחו מוזיקאים כמו יוני רכטר, הסקסופוניסט ניצן עין-הבר ולהקת "פיטנגו" המצוינת המתמחה במוזיקת טנגו. עוד בסידרה יבוצע ערב ספרדי, בו ינוגן בין היתר "קונצ'רטו ד'ארנחואז" האהוב לגיטרה מאת חואקין רודריגו.

כתמיד, תבוצע גם השנה בקאמרית סידרה לכל המשפחה (כלומר לילדים). מניסיון העבר זו סידרה מהנה ולא מתחנפת, שמתאימה מאד למי שרוצה לחשוף את ילדיו למוזיקה קלאסית.

טווח מחירים:

למנוי חדש: 3 קונצרטים- 384 שקלים, 10 קונצרטים- 1280 שקלים. הנחות למקדימים להירשם (עד 15 בנובמבר), מנויים ותיקים, סטודנטים ותלמידים.

שורה תחתונה:

מינוי של רוברטו פטרנוסטרו לתפקיד מנהל מוזיקלי הזניק את האטרקטיביות של התזמורת הקאמרית הישראלית, והפך אותה לאופציה ראויה לבדיקה. למי שפחות אוהב קונצרטים קלאסיים רגילים כדאי לבדוק את האופציות ה"קלות" יותר, דוגמת הקונצרטים עם נגני הג'אז או עם יוני רכטר.

אתר התזמורת: www.ico.co.il

—————————————————————————————————————————————————

4. תזמורת נתניה – הקאמרית הקיבוצית

השידוך בין העיר נתניה לבין תזמורת הקיבוצים נולד מהכרח כלכלי, אבל יש לו דווקא פירות חיוביים: התזמורת גייסה בשנים האחרונות נגנים מצוינים, והצליחה להכניס אווירה של התחדשות ורעננות.

העונה ממשיכה התזמורת לפעול לפי שני הקווים המנחים שלה. הראשון- שילוב של סגנונות מוזיקליים שונים, בעיקר מוזיקה אתנית. זו נישה ייחודית לתזמורת, ובזכותה אפשר לשמוע כאן מוזיקה מרחבי העולם בצורה שיטתית. השני- ביצוע הקונצרטים בתשעה אולמות בכל רחבי הארץ, כולל כאלו שאף תזמורת אחרת לא מגיעה אליהם.

שמות גדולים:

החצוצרן הגרמני פרידריך ריינהולד, אמן הכלייזמר גיורא פיידמן, וגם הסופר אתגר קרת. קרת ישתתף בקונצרט יוצא דופן: הוא יקריא מבחר מסיפוריו הקצרים, שאחריהם יבוצעו יצירות מוזיקלית שנבחרו בהשראתם.

רפרטואר:

מבחינת גיוון רפרטוארי ויצירתיות- תזמורת נתניה היא בין התזמורות המעניינות בשטח. בין התכניות בולטים קונצרט של מוזיקה ספרדית עם המנצח סלבדור ברוטונס; קונצרט מוזיקה יהודית עם גיורא פיידמן; מפגש תרבויות שיפגיש נגנית לאוטה סינית עם נגן מנדולינה ישראלי (אבי אביטל המצוין); מפגש בין מנהלה המוזיקלי של התזמורת, ירון גוטפריד, לבין אביו דני, מותיקי הג'אז בישראל; הלחנות הרקוויאם של מוצרט ושל סליירי, זו לצד זו, באותו ערב; ועוד ועוד.

לגיל הצעיר מציעה התזמורת את סדרת הקונצרטים "צלילים צעירים", המותאמת לילדים ולכל המשפחה.

מחיר:

מנוי לסדרה בת"א (7 קונצרטים) – 735 שקלים. למנויים בפריפריה-  610 שקלים. הנחות למחדשי מנוי ולזכאים.

שורה תחתונה:

תזמורת "נתניה – הקאמרית הקיבוצית" מציעה מגוון מסקרן של תכניות, בעיקר בזכות שילוב בין קלאסי לבין ג'אז ומוזיקה אתנית. היא מתאימה גם לתושבי פריפריה שאין להם כוח או יכולת להגיע עד לערים הגדולות כדי לשמוע קונצרט. מה שכן, התזמורת צריכה בדחיפות להחליף את השם המסורבל שלה.

אתר התזמורת: www.nko.co.il

 ————————————————————————————————————————————————–

5. בארוקדה 

ה"בארוקדה" היא בעיני הגוף המוזיקלי המסקרן ביותר שפועל היום בישראל. זוהי תזמורת בארוק קטנה ומצוינת, שחבריה מנגנים בכלי תקופה. העונה הנוכחית היא החמישית של ההרכב, והיא כוללת חמש תכניות מעוררות ציפייה.

שמות גדולים:

כנרת הבארוק הנפלאה קתי דברצני (Debretzeni), הכנר והמנצח הצרפתי פטריק כהן-אקנין (Akenine) והמנצח האנגלי פיליפ פיקט (Pickett)- מותיקי הזרם ה"אותנטי" לביצוע מוזיקה מוקדמת.

רפרטואר:

בכל קונצרט יש ממתק אחר. קתי דברצני תנצח מהכינור על "ארבע העונות" של ויואלדי, פטריק כהן-אקנין (Akenine) ינצח על ה"מגניפיקט" של באך עם רביעיית סולנים, זמרת הסופרן ולריה מינאקו תשיר שירים מהרנסאנס והבארוק הספרדי, פיליפ פיקט ינצח על אופרת הבארוק "אסיס וגלתיאה" מאת הנדל עם שני סולנים ועוד.

מחירים:

מנוי ל- 4 קונצרטים בסדרה הארצית (ת"א, חיפה, כפר שמריהו): 400 שקלים. מנוי לסדרה ב"חאן" בירושלים (5 קונצרטים): 450 שקלים.

שורה תחתונה:

תזמורת בארוק קטנה ומקסימה, שכדאי מאד להכיר. בעונות הקודמות סיפקה ה"בארוקדה" הרבה רגעים מוזיקליים נפלאים, ולפי התכנית נראה שגם השנה יהיה המצב דומה. מתאים במיוחד לאוהבי מוזיקה מוקדמת או למי שמאס ברפרטואר השחוק של התזמורות הממוסדות.

אתר התזמורת: http://www.barrocade.co.il/

—————————————————————————————————————————————————

תזמורות וגופים קאמריים מומלצים נוספים

____________________________________________________________________________________________

תזמורת הבארוק ירושלים:

תזמורת הבארוק הותיקה בארץ, שחבריה מנגנים בכלי תקופה ובפרשנות תקופתית.

אתר: http://www.jbo.co.il

—————————————————————————————————————————————————

המרכז למוזיקה קאמרית "שטריקר" בת"א:

אופציה מומלצת לאוהבי מוזיקה אניני טעם, בזכות סולנים והרכבים קאמריים מצוינים. המרכז צפוי לחזור השנה למשכנו המשופץ ברחוב שטריקר, לאחר גלות ארוכה במרכז עינב.

אתר: http://icm.org.il

—————————————————————————————————————————————————

עונת הקונצרטים של מוזיאון ת"א:

מוזיאון ת"א מציע סדרות קונצרטים מצוינות, חלקן עם סולנים נוצצים מחו"ל. הסדרה הקאמרית של המוזיאון מעניינת במיוחד: בין ביצועי היצירות מוקרנים סרטונים קצרים על הסולנים, ולאחר הקונצרטים הקהל מוזמן לשוחח עם האמנים. בעיני זה רעיון נהדר, ששובר את הקרח של הקונצרט הפורמלי.

אתר: http://www.tamuseum.com/he/concert-series

—————————————————————————————————————————————————

סולני באך הישראלים:

קבוצת נגנים וזמרים מעולה, בניצוחו של שרון רוזנר. הקבוצה מתמחה בביצוע מוזיקה מתקופת הבארוק, במיוחד מאת באך. הביצועים נעשים בכלי תקופה ובפרשנות נאמנה למקור, והסולנים הם מהטובים בארץ.

אתר: http://bachsoloists.org/concerts

____________________________________________________________________________________________

פורסם ב"גלובס",  30.10.2011