ביקורת DVD- אדיפוס רקס

פורסם בגלובס 13 ביולי 2005

סטרווינסקי- "אדיפוס רקס". מנצח: סייג'י אוזאווה. DVD פיליפס.
יצירה משונה, "אדיפוס רקס", ועם זאת מדהימה. היא שייכת לז'אנר האופרה-אורטוריה של המחצית הראשונה של המאה העשרים, וכנגזר מרוח התקופה, סטרווינסקי הרשה לעצמו להתפרע בה לא מעט. הטקסט ל"אדיפוס" מבוסס על עיבוד לטרגדיה היוונית העתיקה של סופוקלס על המלך אדיפוס, שרצח בשוגג את אביו ומתחתן מבלי דעת עם אמו. סטרווינסקי הלחין את "אדיפוס" בלטינית, וחיבר עבורה מוסיקה א-טונאלית עוצמתית, מוזרה ודרמטית מאד. היצירה אורכת אמנם פחות משעה, אבל היא מרוכזת מאד מבחינה מוסיקלית וריגשית. זו יצירה מאד לא קלה לעיכול, אבל היא לגמרי שווה את המאמץ שדורשת ההתמודדות איתה.
כעת יצאה ב- DVD גירסה ביזארית במיוחד ל"אדיפוס", בניצוחו של סייג'י אוזאווה ובבימוי ג'ולי טיימור. במקור יצאה ההפקה הזו ב- 1992, וכעת הועלתה על DVD. מה שמיוחד בה הוא שזוהי הפקה יפאנית, ובהקשר הנוכחי יש לזה משמעות רבה. ראשית, הקריינות: ז'אן קוקטו, שכתב את הליברטו, חשב שזה יהיה רעיון נחמד שהקריין ביצירה יקרא את ההסברים בשפת המקום בו מתבצעת היצירה. לכן עושה את העבודה פה קריינית יפנית, שנשמעת תקיפה ואלימה גם בקטעים הפחות קשים של הטקסט. זה משעשע במיוחד שמשווים אותה לביצוע האודיו של אוזווה מאותה שנה, עם קריין צרפתי שנשמע הרבה יותר רגוע.
שנית, הבימוי: טיימור עיצבה עבור הזמרים הראשיים מסיכות עם השפעה אסיאתית, שלא נמצאות על פני הזמרים אלא מעליהם. המסיכות האלו יוצרות מעין אפקט הכפלה, שמעצים את דמויות הגיבורים למול העם הפשוט- וגם מאפשר לאדיפוס לעקור את עיניו בלי להגעיל אותך יותר מדי (כי המסרגות ננעצות במסיכה ולא בעיניים האמיתיות). גם יתר התפאורה מודרנית, ביזארית ולעיתים מטרידה, באופן שמתאים מאד לסיפור.
שלישית, הקאסט: המקהלה, התזמורת והרקדנים בהפקה הזו כולם יפאנים. רוב הסולנים, לעומת זאת, מערביים. את תפקיד יוקסטה, אמו של אדיפוס, ממלאת ג'סי נורמן, והיא לא פחות ממדהימה. אדיפוס הוא פיליפ לנגרידג' וקראון הוא ברין טרפל, שכאן היה רק בתחילת דרכו. שניהם מצוינים.
לסיכום, ה- DVD הזה אולי לא יתאים לשמרנים חובבי צ'ייקובסקי, אבל יכול לספק חוויה אמנותית חזקה למי שפתוח למוסיקה מודרנית יחסית (מ- 1927) ולרקע הפלסטי המתאים לה.