Skip to content

התשיעית של בטהובן- רצה עכשיו בפילהרמונית

17 ביולי 2005

רשימה עם הרבה שמות תואר

הבס גרוע. הטנור גרוע מאד. האלט מאד נראית, אבל בקושי נשמעת. הסופרן טובה. המקהלה מצוינת. הפילהרמונית ומהטה נשמעים בדיוק כמו שאפשר לצפות מהם, לא יותר ולא פחות. בסך הכל הביצוע נשמע בסדר גמור, אבל מאד צפוי. הסיכוי שתגלו משהו חדש ומסעיר ביצירה המאד-מוכרת הזו לא גדול. מהטה מנצח בע"פ, כמובן. מרגש? רק אם אתם עדיין מתלהבים מהתשיעית. אה, ויש גם קונצ'רטו לכינור בחלק הראשון. אצלנו היה את זה של בטהובן, עם כנר שיודע לעשות פיאנו יפה ובזה בערך מסתכמות מעלותיו.

From → כל מיני

7 תגובות
  1. דן בלשן permalink

    האם באמת זה תפקידו של המבקר? מה אפשר להבין מהמשפט "הבס גרוע"? למה לטרוח לכתוב אותו בעצם? האם לא עדיף להציג את היצירה, לחשוב על השיר שבסופה בהקשר של ימינו, ולנסות, במקום לחלק ציונים שכולם שחור/לבן, להסביר מה ניסה המנצח לעשות, איך הוא תפס את התווים, במה הוא תפס אותם שונה מאשר מנצח אחר בהקלטה למשל?

  2. דן בלשן permalink

    "הפילהרמונית ומהטה נשמעים בדיוק כמו שאפשר לצפות מהם, לא יותר ולא פחות"
    – מה זה בעצם אומר? שלמלפפון יש ריח של מלפפון? הרי בשביל טאוטולוגיה כזו לא צריך מבקר. איני מתכוון לקנטר. אבל הרי אפשר לכתוב תוכנת מחשב, שתנפיק משפט כזה לכל קונצרט: "הסימפונית של ראשון לציון נשמעת בדיוק כמו הסימפונית של ראשון לציון".

  3. עומר שומרוני permalink

    זה בדיוק מה שניסיתי להנפיק כאן: רשימת קיץ עייפה ותמציתית. מהי המשמעות של האודה לשמחה בימינו? נו, את זה כבר כתבו מיליון וחצי אנשים לפני.

  4. דן בלשן permalink

    גם אם זה נכון, ואני לא חושב שזה נכון, מכיוון שהמיליון וחצי שכתבו לא כתבו על הכאן והעכשיו, קיץ 05 בישראל, הרי שברור שמיליון וחצי לא כתבו על הביצוע המסוים של זובין מהטה את הסימפוניה הזו. למען האמת, כנראה שאתה היחיד, אולי יש עוד שניים שלושה. וזה אומר שיש לך אחריות מסוימת על "תיווך" הארוע לקהל שנכח באולם ולקהל שלא נכח. האם התיאור שלך נושא באחריות הזו?

  5. עומר שומרוני permalink

    אחריות? תיווך? הו לא. בסך הכל כמה מילות עצה לאנשים ששוקלים אם ללכת או לא, ורוצים לדעת אם הם עומדים לשמוע משהו נדיר באיכותו.

  6. דומני שלגבי רוב הקליסיקונצ'יקים (כמוני) החלק הטרום-ווקאלי של התשיעית עדיין מלהיב כל פעם מחדש. בייחוד הפרק הראשון, שהביצוע מאוד קובע לגביו, ולכן אולי המבקרים צריכים להתרכז בו ולהניח לזמרים ולמקהלה.

  7. איתי permalink

    לא תמיד תאורים של שחור ולבן הם בלתי מוצלחים, ואם עוד מישהו ידון במשמעות של האודה לשמחה בימינו, תהיה לי בחילה.

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: