פסטיבל כפר בלום

פסטיבל קול המוסיקה בכפר בלום, שמתקיים השנה זו הפעם ה- 21, התחיל במוצ"ש האחרון וימשך עד מוצ"ש הקרוב. הסקירה הנוכחית מתייחסת ליומיים בלבד (שני ושלישי), אבל מנסה להקיף כמה דברים שכדאי לדעת.
נתחיל בדברים הטובים. ראשית, מדובר בפסטיבל מגוון מאד: השנה מתקיימים בו למעלה משלושים קונצרטים, וכן חזרות פתוחות לקהל שלפעמים מעניינות יותר מהקונצרט עצמו.
שנית, חלק מהמבצעים הם אמנים גדולים בקנה מידה בינלאומי: כך לדוגמא חברי רביעיות "כרמל" ו"אביב", הפסנתרן איגור לוויט, הצ'מבלנית הבריטית מגי קול ורבים אחרים. מפתיע, אבל איש מהם אינו מקבל כסף תמורת השתתפותו בפסטיבל; התמורה היחידה שהם מקבלים היא האירוח. אז למה זה שווה להם? כנראה כי זה נחמד להיפגש, להיחשף, לנסות דברים חדשים ביחד, ולהופיע בטלוויזיה וברדיו. התוצאה היא שבפסטיבל מופיעים הרבה אמנים מוכרים, לעיתים בסמיכות זמנים קרובה.

רעיון החזרות הפתוחות הניב לא מעט רגעים מעניינים. כך, לדוגמא, היתה החזרה הפתוחה המרתקת על "שירי העם" של בריו, בה כיכבה זמרן הסופרן הנהדרת קרן הדר ושבתה מיד את לב הקהל (הקונצרט עצמו התקיים ביום רביעי). גם יתר החזרות שיקפו את הרמה הגבוהה של המבצעים: מקצוענים שבאים, מנגנים, מחליפים כמה מילים, מתקנים, והולכים הלאה. מי שציפה לחזרות תיאטרליות וויכוחים רומנטיים בין הנגנים, זכה לראות איך הדברים עובדים באמת.

מבין הקונצרטים, עשה רושם מיוחד זה שהציג את "פולחן האביב" של סטרווינסקי בנוסח לשני פסנתרים. מעבר לביצוע המוסיקלי המצוין, היה מעניין לראות את הכוריאוגרפיה שעשה עמנואל גת, שבמקום להדגיש כמקובל את האלימות הגלומה ביצירה הלך על כיוון יותר מורכב: תחילתו מעודנת, כמעט ואלסית, והמשכו סוער ומיני. שלוש בנות, שני בנים, יכולת ריקוד מעוררת הערצה, עירום חלקי אך מלא טעם טוב בסוף- לא היה צריך הרבה יותר מזה כדי לגרום לקהל לצאת מגידרו. החלק הראשון של הערב דווקא הרשים פחות: רביעיית "כרמל", המצוינת בדרך כלל, ניגנה משום מה ללא קיר אקוסטי מאחוריה, והמחיר היה סאונד די מאכזב. היצירה של ארי בן-שבתאי, שפתחה את הערב, היתה חסרת עניין לחלוטין, למרות ביצוע מהנה. גם השירים של סשה ארגוב, בעיבודו האפקטיבי של עודד זהבי, נשמעו לי בפיה של אורה זיטנר סנטימנטליים מדי. אבל מילא: בהתחשב בחלק השני המרגש, הכל נסלח.
עוד מילה טובה מגיעה למיכאל מלצר, המנהל המוסיקלי של הפסטיבל. תענוג לראות את המסירות שבה האיש לוקח את העבודה שלו, את הכבוד שיש לו למוסיקה ולאמנים, ואת היעדר האגו- עניין נדיר ביותר אצל מוסיקאים ברמתו. צריך לדפדף למישהו בתווים? מלצר יהיה שם. אנשים שיוצאים מהאולם בזמן חזרה עושים רעש? מלצר יעמוד ליד הדלת כדי לוודא שיצאו רק אחרי שהנגינה נגמרה. אם מדברים על ניהול מעורב, אז זו דוגמא טובה.

בצד הפחות חיובי, למי ששוקל להגיע לכפר בלום כדאי לקחת בחשבון עוד כמה דברים. העובדה הראשונה היא שמדובר במקום חם מאד, גם במושגים תל-אביביים. כל החדרים והאולמות אמנם ממוזגים היטב, אבל יציאה מהאולם בצהרים ומעבר רגלי בין אתרי הפסטיבל משולה לטיול בתוך כבשן. הקיץ הוא אמנם זמן טוב מבחינת חופשות, אבל אין ספק שהיה הרבה יותר סימפטי לו היה נערך הפסטיבל בעונה קצת נוחה יותר.
אולם למזג האוויר יש השפעה גם מעבר לאי-הנוחות הפיזית. הפסטיבל מתמקד במוסיקה קאמרית, שמטיבעה דורשת העמקה וריכוז. בתנאי הקיץ הישראלי, זה לעיתים קצת קשה. ביום שני, לדוגמא, בוצע בצהריים קונצרט עם "מסע החורף" של שוברט. זהו מחזור שירים כביר, המתאר את מסעו החורפי, הבודד והטראגי של אוהב שננטש. המחזור הזה קשה לעיכול גם בברלין בדצמבר, קל וחומר בישראל, ביולי, כשבחוץ קופחות 40 מעלות. הביצוע של הזמר הגרמני אנדראס רייבנשפיס היה אמנם זורם ונעים, אבל בזמן ובמקום בו בוצע היה הקונצרט תלוש לחלוטין.
נקודה שניה, מרכזית לא פחות, היא אופי הקהל. בכפר-בלום מתגלמת היטב הנוסחה השולטת כיום בחיי המוסיקה הקלאסית בארץ: המבצעים ברובם הם בשנות העשרים והשלושים, ואילו המאזינים בשנות השישים לפחות. בקונצרטי הבוקר והחזרות הפתוחות המצב הזה מודגם היטב, שכן הקהל מורכב ברובו הגדול מגימלאים. בערב מגיע גם מעט קהל צעיר יותר, ויש להניח שבסוף השבוע המספרים ישתנו מעט. אבל בסופו של דבר זהו פסטיבל שרוב מאזיניו הם הקהל הקבוע, המבוגר מאד, של מוסיקה קלאסית. כנראה שאפילו הניהול המוסיקלי היעיל ביותר לא מצליח למשוך לתחום הזה מספיק מאזינים צעירים, וזו בעיה מטרידה מאד כשחושבים איך יראו חיי המוסיקה כאן עוד עשרים-שלושים שנה.

דרך אגב, את המצב הזה אפשר לשנות: אין לי ספק שהפסטיבל יכול לקבל זריקת עידוד רצינית אם ישתף להבא צעירים באופן ממוסד. לדוגמא, אפשר לקיים במקביל אליו מחנה מוסיקלי לנוער, לשתף מגמות למוסיקה דרך משרד החינוך, או לחשוב של שלל רעיונות דומים. זה משתלם לכולם: המוסיקאים הצעירים יצאו נשכרים מאד מצפיה בחזרות ובקונצרטים, והפסטיבל יקבל מתיחת פנים שהוא זקוק לה מאד. ואם זה יהיה בפסח במקום ביולי, בכלל טוב.

הפסטיבל מתקיים בכפר בלום עד ה- 30 ביולי 2005.