Skip to content

פסטיבל כפר בלום

29 ביולי 2005

פסטיבל קול המוסיקה בכפר בלום, שמתקיים השנה זו הפעם ה- 21, התחיל במוצ"ש האחרון וימשך עד מוצ"ש הקרוב. הסקירה הנוכחית מתייחסת ליומיים בלבד (שני ושלישי), אבל מנסה להקיף כמה דברים שכדאי לדעת.
נתחיל בדברים הטובים. ראשית, מדובר בפסטיבל מגוון מאד: השנה מתקיימים בו למעלה משלושים קונצרטים, וכן חזרות פתוחות לקהל שלפעמים מעניינות יותר מהקונצרט עצמו.
שנית, חלק מהמבצעים הם אמנים גדולים בקנה מידה בינלאומי: כך לדוגמא חברי רביעיות "כרמל" ו"אביב", הפסנתרן איגור לוויט, הצ'מבלנית הבריטית מגי קול ורבים אחרים. מפתיע, אבל איש מהם אינו מקבל כסף תמורת השתתפותו בפסטיבל; התמורה היחידה שהם מקבלים היא האירוח. אז למה זה שווה להם? כנראה כי זה נחמד להיפגש, להיחשף, לנסות דברים חדשים ביחד, ולהופיע בטלוויזיה וברדיו. התוצאה היא שבפסטיבל מופיעים הרבה אמנים מוכרים, לעיתים בסמיכות זמנים קרובה.

רעיון החזרות הפתוחות הניב לא מעט רגעים מעניינים. כך, לדוגמא, היתה החזרה הפתוחה המרתקת על "שירי העם" של בריו, בה כיכבה זמרן הסופרן הנהדרת קרן הדר ושבתה מיד את לב הקהל (הקונצרט עצמו התקיים ביום רביעי). גם יתר החזרות שיקפו את הרמה הגבוהה של המבצעים: מקצוענים שבאים, מנגנים, מחליפים כמה מילים, מתקנים, והולכים הלאה. מי שציפה לחזרות תיאטרליות וויכוחים רומנטיים בין הנגנים, זכה לראות איך הדברים עובדים באמת.

מבין הקונצרטים, עשה רושם מיוחד זה שהציג את "פולחן האביב" של סטרווינסקי בנוסח לשני פסנתרים. מעבר לביצוע המוסיקלי המצוין, היה מעניין לראות את הכוריאוגרפיה שעשה עמנואל גת, שבמקום להדגיש כמקובל את האלימות הגלומה ביצירה הלך על כיוון יותר מורכב: תחילתו מעודנת, כמעט ואלסית, והמשכו סוער ומיני. שלוש בנות, שני בנים, יכולת ריקוד מעוררת הערצה, עירום חלקי אך מלא טעם טוב בסוף- לא היה צריך הרבה יותר מזה כדי לגרום לקהל לצאת מגידרו. החלק הראשון של הערב דווקא הרשים פחות: רביעיית "כרמל", המצוינת בדרך כלל, ניגנה משום מה ללא קיר אקוסטי מאחוריה, והמחיר היה סאונד די מאכזב. היצירה של ארי בן-שבתאי, שפתחה את הערב, היתה חסרת עניין לחלוטין, למרות ביצוע מהנה. גם השירים של סשה ארגוב, בעיבודו האפקטיבי של עודד זהבי, נשמעו לי בפיה של אורה זיטנר סנטימנטליים מדי. אבל מילא: בהתחשב בחלק השני המרגש, הכל נסלח.
עוד מילה טובה מגיעה למיכאל מלצר, המנהל המוסיקלי של הפסטיבל. תענוג לראות את המסירות שבה האיש לוקח את העבודה שלו, את הכבוד שיש לו למוסיקה ולאמנים, ואת היעדר האגו- עניין נדיר ביותר אצל מוסיקאים ברמתו. צריך לדפדף למישהו בתווים? מלצר יהיה שם. אנשים שיוצאים מהאולם בזמן חזרה עושים רעש? מלצר יעמוד ליד הדלת כדי לוודא שיצאו רק אחרי שהנגינה נגמרה. אם מדברים על ניהול מעורב, אז זו דוגמא טובה.

בצד הפחות חיובי, למי ששוקל להגיע לכפר בלום כדאי לקחת בחשבון עוד כמה דברים. העובדה הראשונה היא שמדובר במקום חם מאד, גם במושגים תל-אביביים. כל החדרים והאולמות אמנם ממוזגים היטב, אבל יציאה מהאולם בצהרים ומעבר רגלי בין אתרי הפסטיבל משולה לטיול בתוך כבשן. הקיץ הוא אמנם זמן טוב מבחינת חופשות, אבל אין ספק שהיה הרבה יותר סימפטי לו היה נערך הפסטיבל בעונה קצת נוחה יותר.
אולם למזג האוויר יש השפעה גם מעבר לאי-הנוחות הפיזית. הפסטיבל מתמקד במוסיקה קאמרית, שמטיבעה דורשת העמקה וריכוז. בתנאי הקיץ הישראלי, זה לעיתים קצת קשה. ביום שני, לדוגמא, בוצע בצהריים קונצרט עם "מסע החורף" של שוברט. זהו מחזור שירים כביר, המתאר את מסעו החורפי, הבודד והטראגי של אוהב שננטש. המחזור הזה קשה לעיכול גם בברלין בדצמבר, קל וחומר בישראל, ביולי, כשבחוץ קופחות 40 מעלות. הביצוע של הזמר הגרמני אנדראס רייבנשפיס היה אמנם זורם ונעים, אבל בזמן ובמקום בו בוצע היה הקונצרט תלוש לחלוטין.
נקודה שניה, מרכזית לא פחות, היא אופי הקהל. בכפר-בלום מתגלמת היטב הנוסחה השולטת כיום בחיי המוסיקה הקלאסית בארץ: המבצעים ברובם הם בשנות העשרים והשלושים, ואילו המאזינים בשנות השישים לפחות. בקונצרטי הבוקר והחזרות הפתוחות המצב הזה מודגם היטב, שכן הקהל מורכב ברובו הגדול מגימלאים. בערב מגיע גם מעט קהל צעיר יותר, ויש להניח שבסוף השבוע המספרים ישתנו מעט. אבל בסופו של דבר זהו פסטיבל שרוב מאזיניו הם הקהל הקבוע, המבוגר מאד, של מוסיקה קלאסית. כנראה שאפילו הניהול המוסיקלי היעיל ביותר לא מצליח למשוך לתחום הזה מספיק מאזינים צעירים, וזו בעיה מטרידה מאד כשחושבים איך יראו חיי המוסיקה כאן עוד עשרים-שלושים שנה.

דרך אגב, את המצב הזה אפשר לשנות: אין לי ספק שהפסטיבל יכול לקבל זריקת עידוד רצינית אם ישתף להבא צעירים באופן ממוסד. לדוגמא, אפשר לקיים במקביל אליו מחנה מוסיקלי לנוער, לשתף מגמות למוסיקה דרך משרד החינוך, או לחשוב של שלל רעיונות דומים. זה משתלם לכולם: המוסיקאים הצעירים יצאו נשכרים מאד מצפיה בחזרות ובקונצרטים, והפסטיבל יקבל מתיחת פנים שהוא זקוק לה מאד. ואם זה יהיה בפסח במקום ביולי, בכלל טוב.

הפסטיבל מתקיים בכפר בלום עד ה- 30 ביולי 2005.

10 תגובות
  1. אולי כי בניגוד למבצעים בני העשרים ושלושים שמנגנים בהתנדבות, הכרטיסים לקונצרטים הם ממש לא בחינם….
    חשבת על זה?

  2. עומר שומרוני permalink

    זה נכון כהשכרטיסים לא בחינם, אבל אין פה מי שמרוויח מזה. הרי יש לפסטיבל הרבה הוצאות שצריך לכסות איכשהו. חוץ מזה, אני לא חושב שהמחיר של הכרטיסים הוא הגורם שמונע מאנשים לבוא. ראשית, אנשים צעירים עובדים בשעות היום, ויכולים לבוא רק בערב ממילא (לא שהם באים, אבל זה סיפור אחר). כך שמראש כל מה שקורה בבוקר פונה לקהל של גימלאים. שנית, רוב האנשים הצעירים לא חונכו לשמוע קלאסי, זה לא מעניין אותם, והם לא באים. זה נכון גם למרכז, אגב, שגם שם רוב המנויים לתזמורות הם בני הגיל השלישי. מנסיוני, גם באירופה רוב הקהל שמגיע לקונצרטים קלאסיים הוא מבוגר מאד.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אולי כי הפסטיבל פונה אליהם,ומתאים את עצמו אליהם,ולא מנסה לפנות לקהל צעיר יותר.
    בהתחלה,הפסטיבל היה קצת יותר הרפתקני,היתה אפילו קצת,רחמנא ליצלן,מוסיקה מודרנית,וניסו לעשות פה ושם משהו קצת שונה.
    היום?
    מתבוססים בשיגרה,לא מנסים לחדש כלום,ולא מבינים למה הצעירים לא באים.
    לפני כ-9-10 שנים,פעם אחת ויחידה,ניהל את הפסטיבל לראשונה לא עידית צבי,אלא מישהן,שלבושתי שכחתי את שמו (הגיל/הסניליות?),
    שאח"כ עבר לנהל לעבוד באמנות לעם.
    באתה השנה היה הפסטיבל המקורי והמרתק ביותר בכל שנות קיומו.
    יצירות קצת שונות,מודרנה (לא שטוקהאוזן,חלילה,אבל גווין בראיירס),היה פסטיבל יוצא מן הכלל.
    בנוסף לזה,באותה השנה,במקום ההרכבים שמתקבצים במקום,חזרה-שתיים,והופ,עושים קונצרט,באותה שנה היו הרכבים קיימים/ותיקים,לא הרכבים אקראייפ,והרמה המקצועית היתה בהתאם.
    אבל אז קמה צעקה גדולה ומרה,שזה היה יותר מדי "נועז", והקהל "נבהל",וחזרנו לשיגרה.
    מה לשיגרה?
    כאמור,בהתחלה זה עוד היה קצת פחות שיגרתי,אני עוד זוכר שביצעו שם את "שמונה שירים למלך משוגע",של מקסוול-דיוויס,הייתם מאמינים?
    מאז,מאותו פסטיבל מצויין לפני כעשר שנים,אני כלל לא טורח להאזין לקונצרטים/פסטיבל ברדיו,על ללכת ולנסוע לגליל,ולהוציא על זה גם כסף,בכלל אין מה לדבר.
    בקיצור- איך אמר פעם אריק שפירא- "מוזאון העובש".
    אבל מעוניינים בצעירים,כן?
    אולי בשנה הבאה שיעשו "כפר-בלום בג'ינס",על משקל הפילהרמונית בגי'נס,ויביאו לשם את ריטה,שרית חדד ומאיה בוסקילה.
    הצעירים לא יבואו גם לזה- אבל אז לפחות נוכל לומר בסיפוק- "ניסינו,אבל הנוער הזה…
    כשאנחנו היינו צעירים…".

  4. הפסטיבל הוא לא סתם בתשלום, הוא יקר מאוד!
    [מאוד]
    וכל שנה יותר.
    וכפי שכתב המגיב שמעליי, יש פחות ופחות עניין לנסוע עד לגליל, לשלם מאות שקלים על לינה ועוד מאות שקלים על הקונצרטים בכל יום, שלא לדבר על ארוחות, בשביל לשמוע ביצועים הגונים ומהוגנים פחות או יותר ל50 היצירות הפופולאריות ביותר ברפרטואר.
    מה שהרגיז אותי בביקורת, שהייתה עניינית ומעניינת בכל היבט אחר, היא חוסר המחשבה על כך שכדי שהצעירים "יתעניינו" במוזיקה קלאסית מספיק בכדי לכתת את רגליהם עד לגליל ולהוציא בין מאות לאלפי שקלים על הפסטיבל הזה, צריך להפוך אותו לאפשרי מבחינה כלכלית עבורם. זה המינימום. התעלמות מהנושא הכלכלי ממשיכה לשרת את השכבה הדקה של העשירים במדינה הזו שהולכת ושוחקת את כל יתר האוכלוסיה עד רעב, והופכת את העצמאות הכלכלית למחוז חפץ שאפשר לממש אותו אולי רק בסביבות גיל 50 ומעלה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    את הפסטיבל "העלום" ניהל אז רפי קינן. מול המקסוול דיוויס של אז אני מעמיד את שירי העם של בריו, מול הגעגוע לגוין בראיירס אני מציב השנה את הסונטה לפסנתרים ונקישה של ברטוק ומול שפע המקוריות של אז את ערב הפתיחה שבו בוצעה מוסיקה מודרנית
    של בריטן, ליגטי,ז'יפקוביץ' ועוד בצד קטעי מוסיקה עתיקה בעיבודים נפלאים של איתן שטיינברג ומיכאל מלצר. לא כל מי שרוטן על כל העולם הוא מהפכן לפעמים דוקא הצנועים והעניניים הם המהפכנים האמיתיים
    חוץ מזה היה בפסטיבל השנה קונצרט מדהים של מקהלת הנוער הבי"ל שביצעה אך ורק מוסיקה בת זמננו. מוסיקה נפלאה של טבנר ואחרים שהקסימה את הנוכחים
    באשר למחירים -יפוטר חגי אגמון לאלתר שערוריית התימחור היא דבר שיש להתריע עליו השכם והערב. מה גם שהאומנים המשתתפים לא מקבלים שכר על עבודתם ורוב התקציב יוצתא על העברת כסף מכיס אחד של המועצה אל בית המלון בו מתארחים האומנים

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אכן,רפי קינן,מה לעשות,הזיכרון לא משתבח עם השנים.
    מצטער,אבל בשנים הראשונות של הפסטיבל,זה היה פסטיבל רציני,שנוהל בהתלהבות וברצינות ע"י עידית צבי.
    עכשיו?
    מצטער,אבל לדעתי פסטיבל ממש רציני- זה לא.
    מין חלטורה כזו,טיולים וארוחות בגליל,וםה ושם גם איזה קונצרט נחמד וחביב.
    אז הקהל המבוגר,הוא,אולי כבר קהל "שבוי" של הפסטיבל,שרגיל כבר שנים לעלות בקיץ לכפר-בלום,אבל מאזינים צעירים יותר?
    סליחה,אבל יש אלטרנטיבות ואופציות מוצלחות יותר.
    נראה לי שבתל-אביב והסבביבה,יש במשך כל השנה אירועי וקונצרטים מרתקים פי כמה,בלי שום טראראם של פסטיבל.
    אגב,לא ברור לי לאור התלונות על המחירים,למה,אם האמנים מופיעים בהתנדבות,למה גובים כסף מהקהל,או אם גובים נניח,אז למה מחירים בשמיים?
    ואם גובים סכומים כאלה,אז למה עדיין האמנים מופיעים בהתנדבות,בלי לקבל אף אגורה?
    בקיצור- פשוט לא רציני.

    ואגב- בנוגע לרפרטואר, ברטוק זה יפה מאוד,ואני אוהב מאוד את המוסיקה לכלי-קשת,פסנתר וצ'לסטה שלו,אבל משהו חדשני ועדכני בן ימינו, זה לא.
    אלא אם כן,אתה מנוי של הפילהרמונית,כמובן.
    ואז- דביסי הוא כבר די חדשני,וברטוק?
    אוונגרד!!
    אבל מעבר למודרנה,אני זוכר שלפני כעשר שנים פלוס-מינוס ביצעו שם את "אמנות הפוגה",בשלמותה.
    אתם רואים בפסטיבלי כפר-בלום של ימינו אפשרות שיבצעו משהו מורכב ותובעני כזה?
    אולי אני טועה- אבל לא נראה לי.
    והערב- תזמורת נצרת,או משהו.
    הקהל יושב וסובל בוודאי,אבל אח"כ יוכלו לספר לחברים, עד כמה הם "הרפתקניים" ו"נועזים", ו"רחבי-אופקים".
    ממש כמו מישהו שמאזין ל"ליל-הוד",של שנברג,ןאח"כ רץ להשוויץ שהוא האזין ל"מוסיקה מודרנית!".
    ללכת בלי,להרגיש עם?

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    ג'ון טאבנר??
    תעשה לי טובה…
    מישהו הזכיר רייטינג?
    הנה,הקהל שהאזין לטבנר יוכל להתגאות שהאזין למודרנה.
    גם כן מודרנה,או בכלל מוסיקה.
    מין רובין שארמה,או קואלו מוסיקליים כאלה.
    לא כדאי אפילו להזכיר את שמו של מי שכתב את "ליל הוד",באותה התגובה עם שארמה,סליחה,טאבנר.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    ובכל זאת אנחנו במסגרת לגיטימית של ויכוח על טעם
    הקונצרט של המקהלה הבין לאומית באמת היה נפלא אז הנה עוד כמה שמות של מלחינים שעליהם לא שמעתי אבל שהיצירות שלהם היו ונשמעו מדהים
    G Bonato
    E. whittacare
    D. Mcintyre
    T. Kuula
    M. Lauridsen
    S-D Sandsstrom
    טבעו של פסטיבל שהוא משקף את טעם מנהלו המוסיקלי ואם זה אינו זהה לשלך גם זה בסדר.
    באשר לאומנים רבים סירבו להופיע השנה מהסיבות שציינת.
    סיבות אפשריות לאומנים שהסכימו:
    חופשה משפחתית
    חופשת מולדת
    חשיפה לדיו-טלוןיזיה
    לויאליות עם מנהל הפסטיבל.

  9. מירה permalink

    אבל זה יקר מאוד, כפי שציינו.
    להגיע לחזרה גנרלית (חינם) פירושו להגיע למקום עד 9.30 בבוקר.
    יש הסעוה ציבורית, או רק לבעלי רכב?
    התשובה ברורה.
    תרבות בארץ רק לבעלי אמצעים.

  10. מירה permalink

    אבל זה יקר מאוד, כפי שציינו.
    להגיע לחזרה גנרלית (חינם) פירושו להגיע למקום עד 9.30 בבוקר.
    יש הסעוה ציבורית, או רק לבעלי רכב?
    התשובה ברורה.
    תרבות בארץ רק לבעלי אמצעים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: