הקלטות חדשות- פוליני, יונדי לי, ברנבוים

פורסם ב"גלובס", 8.11.2005

שופן- נוקטורנים. מאוריציו פוליני. דיסק כפול דויטשה גרמופון.
הנוקטורנים ("מוסיקת לילה") של שופן מהווים את אחד ממחזורי היצירות היפים ביותר שנכתבו לפסנתר. הם מבוססים על נעימה לירית וענוגה, ואופיים סנטימנטלי ולעיתים גם מלנכולי. בביצוע טוב, חלקם יכולים להיות ממש ממיסי לב.
פוליני, לעומת זאת, אף פעם לא היה הפייבוריט שלי בשופן. המוסיקה של שופן דורשת רגישות, פיוטיות ורומנטיות, ואילו פוליני תמיד נשמע לי בשופן קצת אלים וקצת מוגזם. האלבום הנוכחי קצת יותר בעייתי להערכה: לפעמים הוא נפלא, לפעמים הרבה פחות.
על יופיו של הרפרטואר אין ויכוח; הבעיה היא בעיקר בביצוע. מצד אחד, פוליני מציג צליל מלא ועשיר, הנתמך בהקלטה פנטסטית. בחלק מהנוקטורנים אפשר להיסחף בקלות אחרי המאפיינים האלו; לדוגמא, הביצוע הנפלא לנוקטורן בפה-דיאז מז'ור (רצועה 4 בדיסק השני). מצד שני, פוליני מצהיר בחוברת המצורפת שהוא רצה להדגיש דווקא את השוני בין הנוקטורנים השונים, ולא רק את הליריות המאחדת אותם. כתוצאה, בחלק ניכר מהנוקטורנים לא הצלחתי להתחבר לנשימה שלו. במקום לבחור בקווים ארוכים, רומנטיים ומעודנים, הוא מעדיף לבנות משפטים קטועים ופראזות קצרות נשימה, או שהוא סתם מקצר תו מסוים ומשנה בכך את כל המשפט המוסיקלי. הנטיה המעצבנת הזו מופיעה כבר בנוקטורן הראשון, המפורסם, בסי-במול מינור. זה אולי מקורי, אבל לא כל-כך מתאים למי שאוהב את השופן שלו רגוע ואחיד. ביצוע גדול וחשוב זה כן, אבל בהחלט לא הטוב ביותר שאני מכיר.

יונדי לי מנגן שופן וליסט. DVD דויטשה גרמופון.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותב פה על יונדי לי, ותמיד בהתלהבות. לי, להזכיר, הוא פסנתרן סיני מדהים בן 24, שהוא ובן-גילו הסיני לאנג לאנג נחשבים למובילים שבין פסנתרני הדור הצעיר. גם לגבי ה- DVD החדש של לי יש רק מילים טובות. ההקלטה נעשתה ברסיטל חי, שנערך בבאדן-באדן בשנה שעברה. הרפרטואר כולל יצירות משיא הרפרטואר של שני המלחינים בהם יונדי לי מתמחה: שופן (ארבעת הסקרצי) וליסט (הסונטה בסי-מינור). הביצוע לשניהם לא פחות ממהמם. לי תוקף את הפסנתר באנרגיית נעורים כבירה, שמשולבת במוסיקליות ורגישות עילאיות. אין מה לעשות, לבחור יש את זה ביג טיים. עובדה: את החשמל שעובר באולם אפשר להרגיש בקלות גם מבעד למסך הטלוויזיה. פשוט ביצוע נפלא. לא להחמיץ גם את הבונוס, בו מנגן לי את הפרק האחרון של הקונצ'רטו מס' 1 של שופן עם איזו תזמורת פולנית עלומה. אבל את מי מעניינת התזמורת, כשמנגן איתה כזה פסנתרן ענק. חובה לאוהבי פסנתר.

שוברט- "מסע החורף". תומס קווסטהוף. דניאל ברנבוים. DVD "דויטשה גרמופון".
זהו אולי אחד מה- DVD המרגשים ביותר שראיתי לאחרונה, ולא רק בגלל המוסיקה. מדובר בביצוע חדש ל"מסע החורף", מחזור השירים הטראגי של שוברט העוסק בצעיר שנזרק ע"י אהובתו ויוצא, שבור לב, למסע רגלי בשלג. המוסיקה עצמה יכולה לרגש בכל ביצוע טוב, רק שהפעם מדובר במשהו מיוחד: הזמר הוא הבריטון הגרמני תומס קווסטהוף, אחד מ"ילדי התלידומיד" שנולדו בגרמניה אחרי המלחמה. קווסטהוף הוא גמד עם גפיים מעוותות, שהראש הוא האיבר היחיד אצלו שנראה נורמלי. אבל מהראש הזה בוקע אחד מקולות הבריטון הנעימים, החמים והאנושיים שיש היום. ברנבוים, שמלווה בפסנתר, משכנע לא פחות. הוא מכניס לביצוע את כל הידע, הניסיון והאישיות המוסיקלית שלו, והתוצאה היא ליווי עשיר, עמוק ומלא ניואסים. מבחינה פרשנית, הנטיה של השניים היא לכיוון הנמרץ והדרמטי; הם לא מתמרחים ולא מגזימים בהבעה, אלא מציגים ביצוע חם ורגיש של שני מוסיקאים גדולים. המחזור הזה יכול להיות מייגע למדי בביצועים אחרים, אבל כאן זו הפקה מרגשת ממש. ההקלטה היא מביצוע חי שהתקיים במרץ השנה באולם ה"פילהרמוני" בברלין, ואיכותה טובה מאד. לא להחמיץ את רצועת הבונוס, שכוללת צילום של חזרה וראיונות עם השניים. ברנבוים יכול כידוע להיות קשקשן גדול, אבל פה הוא דווקא מדבר לעניין (וקווסטהוף אפילו יותר).