ביקורת אופרה- "לה טרוויאטה" באופרה הישראלית

מתוך "גלובס", 28.11.2005

"לה טרוויאטה" מאת ורדי. האופרה הישראלית החדשה. מנצח: מסימיליאנו סטפנלי. במאי: פרנקו זפירלי. 27 נובמבר 2005.

אופרה יפה, טרוויאטה. באמת. אבל ההפקה הנוכחית באופרה הישראלית השאירה אותי עם רושם מעורב. מצד אחד, היו שם זמרים מצוינים; מצד שני, הצד התיאטרלי היה חלש למדי.
יחסי ציבור יעילים טחנו לנו במוח "זפירלי, זפירלי", וזה די הגיוני: זפירלי נמצא כבר שנים בפוזיציה של מאסטר נערץ. אבל הנה, דווקא הבימוי היה אחד החלקים הפחות מוצלחים בהפקה הזו. זפירלי בחר לאורך כל האופרה בבמה זהה, ועליה לוחות פרספקס ענקיים ושקופים שהסתובבו להם ללא סיבה נראית לעין. האם סימלו את הגיבורה הכלואה במקצועה הבזוי (זונת צמרת)? האם השקיפות רומזת לעורה של ויולטה, הגיבורה, שהופך שקוף עקב מחלת השחפת בה היא לוקה? לא ברור. בכל מקרה, הלוחות האלו מוצו די מהר, והשאירו רושם כללי של היעדר גיוון. מה גם שמסכי הטלוויזיה בצידי הבמה השתקפו בהם, והראו את דמות המנצח כאילו עמד מול מראה מעוותת בלונה פארק. המקום היחיד בו הבימוי היה מרשים היה בנשף הגדול, עם להקת רקדנים מספרד ועם הרבה צבע ועושר בימתי. ואפילו שם הלכו הרקדנים לאיבוד על רקע הפרספקס והעומס הויזואלי הכללי.
אכזבה מסוימת נרשמה גם מחלק מהזמרים. אפילו הביצוע בפילהרמונית מלפני חודש, שהיה ביצוע קונצרטי בלי שום תפאורה ובימוי, ריגש אותי יותר. הסיבה העיקרית היתה אלנה מושוק (Mosuc) בתפקיד הראשי של ויולטה. מבחינה קולית מושוק היא זמרת פנומנלית, לא פחות. יש לה גוני-גוונים של פיאנו, והקול שלה בהיר, נקי וחודר. רק מה, ההופעה הבימתית שלה פשוט לא משכנעת. להזכירכם, הבחורה אמורה להיות חולת שחפת; בפועל היא נראית מדושנת ועניינית, ולא מצליחה להיכנס ללב. אניה הרטרוס, שעשתה את אותו תפקיד בפילהרמונית, היתה אנושית ומרגשת בהרבה, וזה מה שעשה את ההבדל.
לגבי יתר הזמרים, המצב היה ככה ככה. לוקה קנוניצ'י (Canonici) היה טוב מאד בתפקיד אלפרדו, המאהב של ויולטה, ושיכנע גם מבחינה קולית וגם מבחינה דרמטית. ג'ונתן סאמרז, בתפקיד ג'ורג'יו ג'רמונט, איכזב. התפקיד של ג'רמונט די מרכזי  ב"טרוויאטה", ועלי אהובה במיוחד האריה המקסימה בה הוא קורא לבנו לחזור למולדתו בפרובאנס. את האריה הזו סאמרז חירב לגמרי, עם שירה עמוסת מניירות מיותרות ובעיקר עם נטיה מוגזמת לשיר חלש מדי. הזמר שהכי מצא חן בעיני היה דווקא אלכסיי קנוניקוף בתפקיד השולי של ד"ר גרנוויל. מה שהוא עשה עם הדקה וחצי שיש לו באופרה היה מרשים מאד.
מי שעוד ראויים לתשבחות הם התזמורת, המקהלה והמנצח מסימיליאנו סטפנלי, שעשו עבודה מצוינת. מעניין לציין שתזמורת ראשל"צ כבר נקראת בתכניה גם "תזמורת האופרה", וחשוב יותר, גם המקהלה חזרה להיקרא "מקהלת האופרה".

לסיכום: ההפקה מומלצת בזכות חלק מהזמרים ובגלל יופיה של האופרה, אך הבימוי פחות מבריק. וכמו תמיד כדאי לזכור שלכל התפקידים הראשיים יש שני קאסטים, כך שיתכן שבהצגה הספציפית עליה תיפלו הרושם יהיה שונה לגמרי.