Skip to content

דון קרלו של ורדי- רצה עכשיו באופרה הישראלית

18 בינואר 2006

פורסם, בשינויים קלים, ב"גלובס", 19.1.2006

 

את הרשימה הזו פותח ניסיון לעשות לעלילה של "דון קרלו" התאמה תרבותית וגיאוגרפית. הביקורת על הביצוע תבוא אחר כך. ובכן: תארו לעצמכם שאריק שרון הוא ראש ממשלה מתפקד, בתקופה בה עוד לא דיבר על התנתקות. עכשיו דמיינו שהוא עושה הסכם שלום עם סוריה, שבמסגרתו משודכת לבנו החתיך והרווק, עומרי, סורית צעירה ויפה. לצורך העניין נקרא לה פטמה. עומרי ופטמה מאוהבים זה בזה, ואמורים להתחתן. אלא שאז מתה לילי, אשתו של אריק. פטמה, שהייתה אמורה להתחתן עם אהובה החתיך עומרי, נאלצת להתחתן תחת זאת עם אריק המבוגר והאכזר. במקביל מחליט עומרי להתגייס למאבקו של העם הפלשתינאי, הנאנק תחת שלטון הכיבוש הישראלי המדכא. אריק שם את בנו בכלא, וכדי להרגיע את ההמונים נעזר בשירותיו של הרב עובדיה יוסף, אותו חיזק מאד כבר ראש הממשלה רבין ממטרות אינטרסנטיות. עומרי נמלט מהכלא בסיועה של נבילה, עוזרת של פטמה המאוהבת בו בסתר ומסתובבת עם רטיית משה דיין על העין סטייל דריל האנה ב"קיל ביל". פטמה ועומרי נפגשים בחשאי ליד הקבר של רבין, לקראת צאתו של עומרי לשטחים כדי לסייע לפלשתינים הסובלים. אריק והרב עובדיה מפתיעים אותם, ואריק מצווה לאסור את עומרי. באותו רגע מגיח תלמיד ישיבה מחברון שבא עם הרב עובדיה, ודוקר את עומרי למוות. עומרי מתמוטט על קבר רבין. המסך יורד, ועליו משורטטת תכנית המתאר של "חוות שקמים".

זהו פחות או יותר סיפור המסגרת ל"דון קרלו", רק שהזמן והדמויות שונות: הזמן- אמצע המאה ה- 16. האויבות- ספרד מול צרפת ופלנדריה. אריק שרון הוא מלך ספרד, פיליפ השני. עומרי הוא בנו, קרלו. פטמה היא אליזבת, ונבילה היא אבולי (Eboli). הפלשתינאים הם הפלמים. הרב עובדיה יוסף הוא האינקוויזיטור הגדול. חוות שקמים היא ארמון האסקוריאל. יש עוד כמה דמויות משנה ובראשן רודריגו, חבר טוב של דון קרלו, אבל את הסיפור בגדול אתם כבר מכירים.

"דון קרלו" היא לא מהאופרות הפופולאריות ביותר של ורדי, ובצדק: מבחינת היקפה היא אמנם מונומנטלית, אך ההלחנה שלה אינה מעודנת כמו האופרות הגדולות שלו. לעיתים ממש מתקבל רושם של קטעים תפורים ביד גסה, כדי להכניס את כל הדרמה ההיסטורית לתוך המסגרת האופראית. ובכל זאת, ההפקה הנוכחית באופרה מומלצת. הנקודה הראשונה העומדת לזכותה היא שורת הזמרים, היוצאת דופן באיכותה. בראשם עומד הבאס הגרוזיני הענק פאטה בורצ'ולדזה (Paata Burchuladze), בתפקיד המלך פיליפ. בורצ'ולדזה הוא מסוג הזמרים שרק עבורם שווה לבוא לאופרה: יש לו נוכחות בימתית חזקה באופן בלתי רגיל, וקול מלא צבע ואופי. אריית הדיכאון שלו בפתיחת המערכה השלישית, על כך שאשתו מעולם לא באמת אהבה אותו, היוותה לטעמי את אחד משיאי הערב. ג'וליאן גאווין (Gavin) האוסטרלי, בתפקיד דון קרלו, הציג קול מלוטש מאד, אך לטעמי מעט לחוץ ומאומץ מדי. ואסילי גרלו (Gerello) האוקראיני, בתפקיד רודריגו, היה נפלא מבחינה דרמטית וגם מבחינה קולית הלך והשתפר ככל שהתקדמה האופרה. ורוניקה וילהרואל (Villarroel) הצ'יליאנית היתה נפלאה גם היא בתפקיד אליזבטה, אשתו של המלך המאוהבת בבנה החורג. הלאה: טיציאנה קרארו (Carraro) האיטלקיה גילתה יכולת קולורטורה מרשימה בתפקיד הנסיכה אבולי שתומת העין, זו עם הרטיה של "קיל ביל". לרשימת הגדולים נכנס גם הבאס הרוסי המעולה פיודור קוזנטוב, בתפקיד האינקוויזיטור הגדול. אין מה לעשות: גם כשהמוסיקה לא בשמיים, יש משהו מאד מרשים בשורה כל כך ארוכה של זמרים מעולים. המצוינות הזו הקרינה הפעם גם על המקהלה והתזמורת, שנשמעו מעל ומעבר לרמתם הרגילה.

הבימוי ותפאורה ל"דון קרלו" אפקטיביים גם הם. מדובר בבימוי תקופתי נאמן, ללא שטיקים מודרניסטיים אך עם המצאות שובות לב: נדוני האינקוויזיציה באמת נראים תלויים, הארמון מוגדל מלאכותית באמצעות ראי, והתלבושות התקופתיות מרשימות. התפאורה עצמה קורקטית יחסית, באופן שלא גונב את תשומת הלב מאיכות השירה- שהיא, כאמור, השוס האמיתי כאן.

שתי הערות לתשומת לב. אחת- שימו לב לפתיחת המערכה השניה, שהמוסיקה שלה מזכירה מאד את "מעוז צור". שתיים- קחו בחשבון שאולם האופרה מחומם יתר על המידה, והביאו בגדים שקל להוריד כדי לא למות מחום.

7 תגובות
  1. קובי permalink

    יופי של כתבה
    אתה קצת אובר-קוואליפייד להיות מבקר. יאללה עומר תתחיל לכתוב פרוזה
    מסכים לחלוטין עם הביקורת וגם עם ההערה על חימום היתר ישועתי. אחלה

  2. רוני permalink

    לא הייתי באופרה אבל זו אדפטציה מדהימה

  3. נורית permalink

    לא הייתי באופרה, אבל אהבתי מאוד את מה שכתבת, משעשע ממש !!!
    בקורת מסוג זה מצליחה לעורר ענין בעולם המזדקן של המוסיקה גם בקרב הדור הבא…

  4. רוני permalink

    חזרתי עכשיו מהאופרה וסוף סוף הבנתי למה היא פוליטית
    תודה !
    לעומת בורצ'ולדזה האחרים הרבה פחות מרשימים
    במיוחד טיציאנה קרארו שדי איכזבה אותי
    המוסיקה שלא היתה מוכרת לי לא קלה אבל הביצוע והבימוי מרשים

  5. שגית permalink

    יצאתי בתחושה שעבדו שם קשה מאוד על תפאורה ופרטים טכניים והיה חסר משהו בנשמה הכל כך חשובה לזמרי אופרה.
    יש גם ביקורת מעניינת של דן לחמן
    http://www.e-mago.co.il/Editor/calt-708.htm

  6. maxim reider permalink

    The funniest review I've ever read. Kudos to Omer Shomroni!

  7. Omer Shomrony permalink

    I appreciate your comment. Dash from Nurit.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: