DVD חדשים- פידליו של בטהובן, "גם הוא באצילים" של לולי

פורסם ב"גלובס", 15.2.2006

בטהובן- פידליו. מנצח: ג'יימס ליוויין. DVD "דויטשה גרמופון".

זוהי עוד אחת מההקלטות של ה"מטרופוליטן אופרה" מניו-יורק, ש"הליקון" מייבאת בשיטתיות לארץ. הפעם מדובר ב- DVD עם "פידליו" של בטהובן, בניצוח ג'יימס ליוויין (Levine) ועם סוללת זמרים מוכרת מאד. בין הסולנים אפשר למצוא את הפינית הנפלאה קאריטה מאטילה (Mattila) בתפקיד לאונורה, רנה פאפה (Pape) בתפקיד רוקו, בן הפנר (Heppner) כפלורסטאן ואחרים.
ל- DVD הזה יש לא מעט נקודות זכות. הראשונה היא הופעתה של קאריטה מאטילה, אחת מזמרות האופרה הטובות ביותר שיש היום. יש לה קול מעודן, אינטימי ויפהפה, והופעה כובשת לב. מקסימה נוספת היא ג'ניפר ולץ'-באבידג' (Welch- Babidge), בתפקיד מרצלינה. נקודה שלישית לטובת הביצוע היא איכות הנגינה הפנטסטית של תזמורת ה"מט", בניצוחו האנרגטי של ג'יימס ליוויין.

ובכל זאת, ההערכה המדויקת ביותר להפקה הזו צריכה לבוא מפיה של ליאורה מוטרו מ"ארץ נהדרת": "פייר? התאכזבתי". למה? כי היא לא מתרוממת. קודם כל, הבימוי די מעצבן: מן שילוב של בית כלא ניו-יורקי (כובעי מצחיה הפוכים לאסירים, מדים אמריקאיים לסוהרים) עם שירה ודיבור בגרמנית. זה לא מתחבר, ובקטעים מסוימים אפילו נראה קצת מאולץ. שנית, רוב הסולנים הגברים משום מה לא משכנעים. זה נכון גם לפאלק שטרוקמן (Struckmann) בתפקיד פיצארו, גם לרוברט לויד (Lloyd) כדון פרננדו, וגם לבן הפנר בתפקיד פלורסטאן. זה האחרון, שבעלילה אמור להיות מורעב על סף מוות, משעשע במיוחד בזכות הדיסוננס שיוצרים מימדי גופו העצומים. ההפקה עצמה חדשה יחסית (צולמה באוקטובר 2000), אך איכות התמונה לא מבריקה במיוחד. בקיצור, לא שזו הפקה גרועה, אבל היא לא מתיזה ניצוצות כמעט משום בחינה.

לולי- "גם הוא באצילים". מנצח: וינסנט דומסטרה. DVD כפול "אלפא". יבוא: הד ארצי.

חברת "אלפא" הצרפתית היא חברת הקלטות קטנה ונועזת, שמוציאה כותרים יוצאי דופן המיועדים באופן מובהק לקהל מצומצם של אניני טעם. כך גם ה- DVD הנוכחי, שכולל הפקה יחודית לקומדיה-בלט "גם הוא באצילים" (בצרפתית: Le Bourgeois Gentilhomme). ז'אנר ה"קומדיה-בלט" היה מקובל ואהוב בחצרו של המלך לואי ה- 14, והוא כולל שילוב של תיאטרון, מוסיקה וריקוד. היצירה הוצגה לראשונה ב- 1670, והטקסט שלה, הקומי במובהק, עוסק בהשתעשעות על חשבון בני המעמד הבורגני המנסים להידמות לאצילים. היצירה נחשבת לאחד משיאי שיתוף הפעולה בין המחזאי מולייר, שכתב את הטקסט, לבין ז'אן-באטיסט לולי (Lully), שכתב את המוסיקה. יש בה קטעי ריקוד מדליקים, אריות מושרות וקטעי מוסיקה נחמדים מאד, אבל- וזה אבל גדול- רוב היצירה מבוססת על דיאלוגים מדוברים ולא על מוסיקה. למי שמבין צרפתית זה בטח נורא נחמד (הקהל באולם נופל מצחוק די הרבה פעמים), אבל למי שצריך לעקוב אחרי התרגום לאנגלית זה קצת פחות כיף. לקראת הסוף אפילו התרגום מפסיק להופיע משום מה. לטובת ה- DVD החדש יש לציין את איכות התמונה המעולה, את ההפקה הצבעונית והעשירה ואת המשחק האותנטי והמסוגנן, שנותן ממש את ההרגשה כאילו נקלעת למחזה המקורי בסוף המאה ה- 17. גם הביצוע המוסיקלי, עליו מופקד ההרכב המצוין "לה פואם הרמוניק" בניצוח וינסנט דומסטרה (Dumestre), אותנטי ומבריק. ועם זאת, נראה לי שההפקה תקרוץ בעיקר לאוהבי תיאטרון, ורצוי עם הבנה בסיסית של צרפתית.