ביקורות דיסקים- אוסף הרנסנס החדש של הליקון, ועוד

פורסם ב"גלובס", 3 אפריל 2006

קולות מהרנסנס. אוסף כפול "הליקון".

"הליקון" מוציאה אוסף של מוסיקת רנסאנס? נו, כנראה שבאמת כמה דברים

השתנו בעולם. אנשי המחלקה הקלאסית ב"הליקון" היו תמיד אבירי המוסיקה הרומנטית והקלאסית, של הסימפוניות הגדולות והאופרות הגרנדיוזיות. אבל בהדרגה גם הם הבינו שהשוק זה לא רק בטהובן ומוצרט. אז לפני כמה שנים הוציאו אוסף מוסיקת בארוק, וגם אוסף באך. ועכשיו הם כבר ממש נכנסים לארץ האויב: עולם של שירה א-קאפלה, שירי לאוטה, זמרות מעודנות, ואפילו לא תזמורת סימפונית אחת לרפואה.

האוסף הנוכחי יפה מאד, אך לא נטול בעיות. הפורמט רגיל: שני דיסקים במחיר אחד, שניהם דחוסים בנדיבות מירבית. יש כאן יצוג מוצלח מאד לכמה מהפנינים הגדולות של התקופה: שירי לאוטה של בירד ודאולנד, מוסיקה דתית של פלסטרינה וטאליס, שירים עממיים מספרד העתיקה ועוד ועוד. בין המבצעים יש כמה מהשמות הגדולים ביותר של התחום, כמו אמה קירקבי, אנדראס שול, קונסורט גבריאלי , ואפילו הקלטות ישנות של ג'ורדי סבאל ואשתו, הסופרן האלוהית מונסראט פיגראס. התוצאה היא שיש כאן קטעים יפהפיים ממש, ואפילו לא מעט. ועוד יתרון: בניגוד לאוספים של מוסיקה קלאסית ורומנטית, שתולשים יצירות מהקשרן הטבעי, כאן מדובר בקטעים קצרים שחלק גדול מהם עומדים בפני עצמם.

הבעיה מתחילה בכך שחלק מהקטעים אינם שייכים כלל לרנסאנס, אלא לבארוק המוקדם. במיוחד הדברים אמורים למונטוורדי, מראשוני תקופת הבארוק, שזוכה פה ליצוג נכבד. העובדה ההסטורית הזו מצויינת אמנם בחוברת המצורפת, אך לא בכותרת האוסף. בכל מקרה, את המאזין הממוצע זה לא כל כך אמור לעניין; מה שיותר מעניין זו בחירת הקטעים. ובכן, גם היא לא נקיה מבעיות. ראשית, יש כאן יצוג מוגזם לאלפרד דלר (Deller), הקונטרה-טנור האנגלי ממחצית המאה הקודמת. ליד הקונטרה-טנורים הצעירים והמעולים של היום דלר נשמע כבר עלוב לגמרי, לעיתים כמעט פאתטי. גם ה"קינג'ס סינגרס", שמופיעים כאן לא מעט, הם כבר די פאסה למול הרכבים חדשים ועדכניים יותר. שנית, יצירת מופת כמו ה"מיזררה" (Miserere) של אלגרי מופיעה כאן בעיבודה המכוער לאנגלית, ולא בנוסח הלטיני המקורי והמוצלח בהרבה. בהתחשב בעובדה שמדובר בדיסק היכרות, זו בחירה די תמוהה.
לסיכום: דיסק יפה, לעיתים מענג ממש, אך בהחלט לא מושלם.

באך – מתיאוס פסיון. מנצח: קארל ריכטר. DVD כפול "דויטשה גרמופון".

למי שרוצה הדגמה איך אסור לעשות באך, ה- DVD הזה יכול להיות בית ספר מצוין. מדובר בביצוע הישן, ויש לומר גם "ההיסטורי", של המנצח הגרמני המפורסם קרל ריכטר ל"מתיאוס פסיון". הביצוע הזה הוקלט ב- 1971, ועלה עכשיו לפורמט DVD. האוונגליסט הוא פטר שראייר, שהיה אז עוד צעיר, והסולנים הם ממיטב זמרי האסכולה האופראית של ראשית שנות השבעים. בגדול, מדובר בביצוע די דוחה. ריכטר מנצח בנוקשות גרמנית אופיינית, המקהלה גדולה ומנופחת, והשירה כל כך אופראית ומנייריסטית עד שאתה חושב שבטעות נקלעת להפקה של "מדאם בטרפליי". הוסיפו לכך את איכות הצילום הדהויה, את המראה המיושן ואת התסרוקות המזעזעות של המבצעים, וקבלו הפקה שהתג "לא רלוונטי" מרחף מעליה בפונט 72. אם אתם לא חוקרי ביצועים הסטוריים או שוחרי נוסטלגיה, אפשר ומומלץ לוותר.