דניאל אורן מנצח על מדאם באטרפליי בפילהרמונית

יש שתי סיבות טובות לבוא להפקה הזו של מדאם בטרפליי, למרות שמדובר בביצוע קונצרטי. הראשונה היא שתי הזמרות בתפקידים הראשיים, מיכאלה קרוזי (מאדאם בטרפליי) ופרנצ'סקה פרנצ'י (סוזוקי). שתיהן מעולות, הן מבחינה ווקאלית והן מבחינה רגשית, ומספקות רגעים רבים של יופי צרוף. באריה האחרונה של מדאם בטרפליי, שניה לפני התאבדותה, היה ממש קשה לעצור דמעה. כשמדובר באופרה בביצוע קונצרטי, כשאין שום בימוי או תפאורה שתומכים בשירה, זו מחמאה גדולה.

הסיבה השניה בגללה כדאי לבוא לפילהרמונית השבוע היא המנצח דניאל אורן, שמצליח תמיד להוציא מהתזמורת את הטוב ביותר שלה. אורן הוא מנצח מהסוג שכיף לראות: הוא מאד מעורב, מתלהב ומפתיע, ולמרות שחלק מההתנהלות שלו נראית קצת מוגזמת הוא מצליח להעביר את האופרה תוך שמירה מתמדת על מתח מוסיקלי.

לאורן מגיעים שבחים גם על העבודה עם המקהלה המקומית (זמרי פילהרמוניה), ששרה ברמה בהחלט משביעת רצון. הדבר היחיד שמפריע לי זו נטייתו התמידית לנענע את ראשו בחוסר שביעות רצון או להשקיט את המבצעים בנחרצות בזמן הביצוע. זה פשוט משדר מסר בעייתי: אם אתה לא מרוצה מהמבצעים שלך, למה שהקהל יהיה?מצד שני, הכל חלק ממשחק; אורן מכיר היטב את יכולותיו, ויודע שהקהל דווקא מרוצה מאד.  

אגב, לא הכל בהפקה הזו מבריק, במיוחד בכל הנוגע לזמרים הבנים. הטוב שבהם היה אלברטו רינלדי (בתפקיד שרפלס), בריטון משכנע עם קול יפה. פחות מוצלח היה הטנור פרנצ'סקו הונג, בתפקיד פינקרטון: הוא הציג קול מאד לא אחיד, ולעיתים אפילו קצת צווחני לטעמי. מעבר לכך, היה קצת מוזר שדווקא זמר עם עיניים מלוכסנות ישיר את תפקיד האמריקאי- בעוד כל ה"יפנים" היו זמרים מערביים ישרי עיניים.

נפילה עוד יותר משמעותית היתה עם צמד הזמרים אנג'לו קזרטנו (Casertano) ואנצו פרוני (Peroni), שהם אב ובנו בחיים האמיתיים. השניים העבירו רושם שמי שחתם איתם על העיסקה קיבל שניים במחיר אחד: קזרטנו (בתפקיד גורו) היה אנמי, ובנו פרוני (בתפקיד הנסיך ימדורי) היה חלש להפליא. ממש מוזר שאורן הסכים שזמר כזה ישיר בקאסט שלו. מצד שני צריך לזכור שההפקה הזו ל"מדאם בטרפליי" החליפה אופרה אחרת (שלא עלתה מסיבות טכניות), ולכן סביר שהקאסט אינו מושלם. כל יתר הזמרים היו בסדר.

לסיכום: מחיאות כפיים כמו שקיבלה ההפקה הזו לא נראו בהיכל התרבות כבר הרבה הרבה זמן, ודי בצדק. לבוא בזכות הזמרות, בזכות אורן, ובעיקר בזכות החוויה שהוא מצליח להעביר.