DVD חדשים ליצירות של מוצרט

פורסם ב"גלובס", 4.6.2006

מוצרט- קונצ'רטי לכינור. כנר: גדעון קרמר. מנצח: ניקולאוס הרנונקור. DVD כפול DG.

שנת מוצרט מזמנת עשרות הקלטות ליצירותיו, וביניהן בולטות הקלטות וידאו ותיקות שעברו לפורמט DVD. חלק טובות יותר, חלק פחות. ההפקה הזו נופלת באמצע. מדובר בהקלטות של הכנר גדעון קרמר לחמשת הקונצ'רטי לכינור של מוצרט, עם הפילהרמונית של וינה בניצוחו של ניקולאוס הרנונקור (Harnoncourt). ההקלטות נעשו בראשית שנות השמונים, והועברו לפורמט DVD השנה. לטובת ההפקה יש כמה דברים: ראשית, מבחינה מוסיקלית היא די מוצלחת. שנית, לראות את ניקולאוס הרנונקור מנצח זו תמיד חוויה אסתטית מרהיבה. שלישית, באלבום מופיעה גם ה"סינפוניה הקונצרטנטית" של מוצרט לכינור וויולה, בה מנגנת לצידו של קרמר הויולנית המקסימה קים קשקשיאן. אבל כאן נגמרים השבחים ומתחילות ההסתייגויות. ראשית, לצפות בקרמר זו חוויה אסתטית מפוקפקת: האיש אולי מנגן יפה, אבל מצטלם די רע. גם לצפות בחברי הפילהרמונית הוינאית, שאז עוד היו כולם גברים, זה לא כזה שוס. שנית, אם כבר מדברים על אסתטיקה, צריך לציין שקים קשקשיאן אמנם נראית טוב ומנגנת ברגישות, אבל לבושה במין שמלה סרת טעם שנראית כאילו נרכשה בעזה של ראשית שנות השמונים. הוסיפו לכל אלו את בעיית הצילום הישן וחסר הברק, וקבלו DVD עם צד מוזיקלי סביר אבל צד ויזואלי בעייתי. בהינתן כל אלו, נראה לי הרבה יותר הגיוני לקנות דיסק רגיל ברבע מחיר.

מוצרט- האופרה "מיטרידאטה מלך פונטו". מנצח: ניקולאס הרנונקור. DVD של DG.

עוד מוצרט מחודש, והפעם האופרה הגדולה הראשונה שלו- "מיטרידאטה, מלך פונטו". מוצרט חיבר את האופרה בגיל 14, והיא עוסקת בתככים שבחצרו של מלך פונטו, אויבה הגדול של האימפריה הרומאית. ההפקה היא של הבמאי ז'אן-פייר פונל (Ponnelle), והיא צולמה ב- 1986 בתיאטרון ויצ'נזה המרשים. השנה עברה, לראשונה, לפורמט DVD. המנצח גם כאן הוא ניקולאוס הרנונקור, הפעם עם תזמורתו הקבועה, "קונצנטוס מוזיקוס וינה". הסולנים לא מוכרים במיוחד, אבל כולם באיכות גבוהה. התפאורה והבימוי מושקעים למדי וגם המוסיקה לא רעה, בהחלט בהתחשב בגילו הצעיר של מוצרט בעת ההלחנה. על הרצ'יטטיבים (קטעי הדיקלום) מומלץ כמובן לדלג, ולהתמקד באריות ובדואטים שבהם אפשר למצוא כמה הפתעות נעימות. ועם זאת, ההמלצה מסויגת למדי: מוצרט או לא מוצרט, את המוסיקה כתב ילד בן 14. מבחינה טכנית האופרה מיומנת וכתובה לעילא, אבל מוצרט המאוחר והבשל זה לא: הכתיבה שלו כאן עדיין נוקשה ותבניתית למדי, וחלק מהאריות טווסיות מדי (כלומר מסולסלות ומלאות צבע, אבל יותר מדי עומק רגשי אין בהן). נראה לי שקהל היעד לאלבום הזה הוא בעיקר אספנים או משוגעי מוצרט, שיתפעלו- ובצדק- מההישג הדי מדהים יחסית לילד בן 14.

מוצרט- "רחמי טיטוס". מנצח: ג'יימס ליוויין. DVD של DG.

ומשוחזרת אחרונה להיום. "רחמי טיטוס" היא אחת משתי האופרות האחרונות של מוצרט, וחוברה בשנת האחרונה לחייו (1791). העלילה, גירסת ה- SMS: טיטוס, קיסר רומא, חונן קושרים שניסו להתנקש בו. מבחינה סגנונית שייכת "רחמי טיטוס" לז'אנר ה"אופרה סריה" האיטלקית, ובניגוד ל"מיטרידאטה" יש בה גם קטעי מקהלה (אם כי ספורים מאד). לאורך השנים ההסטוריה השאירה אותה בצד, ועד היום היא אחת מהפחות מוכרות בין האופרות של מוצרט. וזה דווקא די חבל, כי אם מוותרים על הרצ'יטטיבים המעיקים יש בה הרבה מוסיקה יפה. ההפקה הנוכחית הוקלטה ב- 1980, והיחוד שלה הוא בכך שצולמה בין ההריסות של רומא העתיקה. הזמרים לבושים בסגנון המאה ה- 18, והסט מפואר ועשיר. הביצוע הוא בניצוחו של ג'יימס ליוויין, שמנצח על הפילהרמונית של וינה ועל סוללת זמרים מדהימה באיכותה. ביניהם בולטים קורט רידל (זה שהרשים לאחרונה ב"אביר הורד" באופרה הישראלית), קארול נבלט (Neblett), קתרין מלפיטאנו ואחרים. מבחינה מוסיקלית האופרה הזו נופלת אולי מ"דון ג'ובאני" ו"חליל הקסם", אבל יש פה לא מעט מוסיקה שכדאי להכיר.