סקירה משווה בין התזמורות לעונה הבאה

פורסם ב"גלובס", 12.7.2006

זהו, כל התזמורות פירסמו את התכניות שלהן לעונה הבאה. אז במי לבחור? לדעתי, זו שאלה מיותרת. בחירה בתזמורת אחת לאורך כל העונה היא צעד לא נבון. הרבה יותר הגיוני לבחור את התכניות המוצלחות ביותר מכל תזמורת, וכך להיחשף גם למגוון תזמורות וגם לאירועים המעניינים ביותר. הרשימה הבאה בנויה ברוח זו בדיוק: היא מספקת סקירה עדכנית על התזמורות המרכזיות, עם המלצות על התכניות הבולטות של כל אחת.
הרשימה מבוססת על טעם אישי, ומתייחסת לאיזור המרכז בלבד. חשוב לציין כי היא אינה מקיפה את כל התזמורות, אלא הרכבים נבחרים בלבד. בנוסף להם פעילות באיזור גם תזמורות נוספות שאינן נסקרות כאן- כמו הקאמרית הקיבוצית, הקאמרית הישראלית ועוד.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית
הפילהרמונית היתה ונשארה התזמורת הטובה ביותר בארץ. זו התזמורת היחידה בה אפשר לפגוש את המנצחים והסולנים הגדולים בעולם, ולשמוע איכות נגינה ברמה בינלאומית. השנה חוגגת התזמורת את חגיגות השבעים, ובין ה- 17 ל- 31 בדצמבר צפויה בהיכל התרבות חגיגה מוסיקלית עוצרת נשימה. הדבר היחיד שיש להצטער עליו הוא העיכוב בשיפוץ היכל התרבות: מכל הדיבורים על שימור נשארנו בינתיים עם אולם מתקלף במצב תחזוקתי מזעזע, עם כסאות צפופים ותורים אינסופיים לשירותים. מנכ"ל התזמורת, אבי שושני, מוסר כי התזמורת מחכה למוצא פיו של ראש העיר, שהבטיח להעביר את החלטתו בעניין עד תחילת יולי.

תכניות ואורחים בולטים: במהלך השנה אפשר יהיה לשמוע לא מעט אורחים חשובים: דניאל אורן ינצח על "לה בוהם" של פוצ'יני, עם צוות זמרים מרשים. הפסנתרן הסיני המקסים לאנג לאנג חוזר לשתי תכניות, שלדעתי אסור להחמיץ. גוסטבו דודאמל (Dudamel) האהוב יתן שתי תכניות שונות, אחרי ששבה את לב הקהל בשתי העונות האחרונות. חוזר גם ג'ורג' פהליבניאן (Pehlivanian) האנרגטי, הפעם עם תכנית "כבדה" יותר מאלו עליהן ניצח בעונות האחרונות. ציפיה מיוחדת מעורר ביצוע בבימוי חלקי ל"החטיפה מן ההרמון", האופרה החמודה של מוצרט, עליה אמור לנצח זובין מהטה. חלק עיקרי מהציפיה הוא בזכות קורט רדל, זמר הבאס הנפלא שישיר את תפקיד שומר הארמון הפתי אוסמין. העונה יופיע בפילהרמונית לראשונה גם ז'אנאנדראה נוסדה (Noseda), בן טיפוחיו של ואלרי גרגייב, שמשמש כמנהל המוסיקלי של תזמורת ה- BBC.

פסטיבל השבעים: השוס האמיתי של העונה יהיה פסטיבל השבעים בדצמבר. בחודש זה אמורים להגיע לארץ המנצחים ואלרי גרגייב, לורין מאזל, קורט מאזור, גוסטבו דודאמל וזובין מהטה; הפסנתרנים יבגנני קיסין, יפים ברונפמן, ראדו לופו ודניאל ברנבוים; הכנרים יוליאן רחלין, מקסים ונגרוב וגיל שחם; הצ'לן מישה מאיסקי ועוד. מדובר במוסיקאים שכולם חברים ותיקים של התזמורת, ואהובים כאן מאד. אני מעריך שעד דצמבר יהיו גם ביטולים, אבל עדיין מדובר ברשימה שכל תזמורת בעולם היתה מתגאה בה.

ממה להיזהר: פטר שראייר מנצח על המיסה הגדולה של באך בפתיחת העונה- מתכון בטוח לביצוע מיושן ומשעמם.

הערה לסדר: כל התכנית תלויה כמובן במצב רגלו הפצועה של זובין מהטה, שכן מהטה משובץ ללא פחות מ- 14 תכניות שונות במהלך העונה. מנכ"ל הפילהרמונית מספר כי שוחח עם מהטה ביום ב', וכי הוא מקווה לחזור לפעילות כבר בשבועות הקרובים.

שורה תחתונה: איכות ללא תחרות, במיוחד בשבועיים של חגיגות השבעים.

האופרה הישראלית החדשה
האופרה הישראלית מיצבה עצמה בשנים האחרונות כבית אופרה טוב מאד. היא מצליחה להפתיע בכל עונה, התזמורת שלה התייצבה על רמה משביעת רצון, ולא פעם יש בה ליהוקים מצוינים. לחובתה, כהוראת קבע, עומדת האקוסטיקה הגרועה של המשכן.

תכניות ואורחים בולטים: עונת האופרה תימשך השנה בין נובמבר 2006 ויולי 2007, ותכלול תשע הפקות. את העונה תיפתח האופרה "ארמיד" מאת גלוק בביצוע ראשון בישראל, בבימויים ועיצובם של הרקדנים ענבל פינטו ואבשלום פולק. הלאה: הבמאי ויליאם פרידקין יחזור עם "אריאדנה בנקסוס" של שטראוס, בהפקה שאמורה לכלול בובות, אומגות וזיקוקי די נור.

הלהיט הגדול של העונה יהיה ביקורם של ואלרי גרגייב (Gergiev) ובית האופרה "קירוב", שיעלו את "פלסטף" מאת ורדי לאחר שביצעו אותה בהצלחה פנומנלית באילת בשנה שעברה. בנוסף ל"ארמיד" יעלו העונה עוד שני ביצועים ראשונים בישראל לאופרות חשובות: "הטריטיקו" של פוצ'יני (שלוש אופרות קצרות שכל אחת עומדת בפני עצמה) ו"הטרובדור" מאת ורדי. עוד יועלו במהלך העונה הפקה חדשה של "סיפורי הופמן" של אופנבך בניצוח סטיבן סלואן, ו"כך עושות כולן" מאת מוצרט בניצוח דן אטינגר.

ממה להיזהר: בית האופרה המודרני "הליקון" מרוסיה, שבשנה שעברה איכזב מאד לטעמי עם "כרמן", יחזור לכאן גם השנה ויעלה את "בוריס גודונוב" (מוסורגסקי) ו"ליידי מקבת ממחוז מצנסק" (שוסטקוביץ'). כדאי לחכות לביקורות ורק אז להחליט אם ללכת.

שורה תחתונה: למעט ההפקות של "הליקון", אליהן צריך להתייחס בזהירות, כל ההפקות של האופרה השנה מעניינות. אם צריך לבחור, נראה לי שאת עיקר העניין ימשכו "ארמיד" (בזכות הריקוד), "אריאדנה בנקסוס" (בזכות הבימוי), ו"פלסטף" (בזכות גרגייב).

התזמורת הסימפונית ראשון לציון
תזמורת ראשון מצליחה לא רע כתזמורת אופרה, אבל יש לה גם תכנית סימפונית למנויים שמבוצעת בראשל"צ ובת"א.

תכניות ואורחים בולטים: תזמורת ראשל"צ היא לא הפילהרמונית, ובאופן טבעי, היצע המנצחים והסולנים הוא בליגה מעט יותר נמוכה. בראש המנצחים עומד דן אטינגר, המנהל המוסיקלי של התזמורת, שינצח על ארבע תכניות. בין התכניות: סילבי ואלר תשיר את "לילות קיץ", מחזור השירים המעודן של ברליוז; קונצרט בולט אחר יציג את הרקדנית טליה פז, שתרקוד לצלילי מוסיקה מאת שוסטקוביץ'. בקונצרט זה ישתתף גם הכנר הצעיר דיוויד גארט (24), שלפני כמה שנים היה סתם כנר מצטיין והיום מקפיד להצטלם בהופעה פרובוקטיבית סטייל כוכב רוק. חבל רק שאת הקונצרט תחתום הסימפוניה מס' 40 של מוצרט, שיצאה כבר מכל חור אפשרי.
עוד קונצרט מומלץ הוא בניצוחו של אשר פיש, שינצח על הסימפוניה מס' 6 של צ'ייקובסקי, על "דיוורטימנטו" של ברנשטיין, ועל הקונצ'רטו בסול מז'ור של ראוול עם הפסנתרנית הסינית הצעירה (21) ג'יי צ'ן.

ממה להיזהר: ביצוע בכורה עולמי ל"צונאמי", יצירה של שרה פייגין הישראלית. יתכן כמובן שמדובר ביצירת מופת, אבל אני ממליץ לחכות ולקרוא ביקורות.

שורה תחתונה: תזמורת איכותית, ורפרטואר סטנדרטי יחסית. עדיף בהרבה לשמוע את התזמורת בביתה בראשל"צ, שכן מבחינה אקוסטית המשכן בת"א גרוע מאד.

אנסמבל סולני ת"א
כפי שכתבתי כאן לא פעם, מדובר בתזמורת הקאמרית הטובה ביותר בארץ. המנצח שלה, ברק טל, אסף לאנסמבל סולנים צעירים ברמה גבוהה מאד, והם מופיעים רק פעם בחודש-חודשיים. גם הרפרטואר נהדר- שילוב מבריק של מוסיקה בת-זמננו עם יצירות מהתקופה הקלאסית והרומנטית.

אנדראס שול

תכניות ואורחים בולטים: התזמורת תיתן השנה חמישה קונצרטים למנויים, ועוד מספר קונצרטים מיוחדים. באחד מהם (14 ו- 15 בינואר) יתארח אנדריאס שול, הרולס-רויס של זמרי הקונטרה-טנור בעולם. בתכנית: אריות ויצירות כליות מאת ויואלדי והנדל. סולנים בולטים נוספים שיופיעו העונה הם הכנר איליה גרינגולץ, הויולנית טביאה צימרמן (שגם תנצח), הפסנתרן איתמר גולן ועוד.

ממה להיזהר: מכלום.

שורה תחתונה: תזמורת מעולה, רפרטואר מבריק, אורחים בעלי שיעור קומה בינלאומי, וים של אנרגיות צעירות וחיוביות. אם לקנות מנוי, אז לכאן.

הקמראטה ירושלים
הקמראטה היא תזמורת לא רעה, בעיקר כשמגיעים לרפרטואר קלאסי ורומנטי. עם זאת, במוסיקת בארוק היא עדיין נשמעת כבדה וחסרת חן יחסית לתזמורות כלי תקופה עדכניות. אז למה היא מעניינת בכל זאת? כי היא היחידה בארץ שמצליחה להביא באופן שיטתי סולנים ומנצחים חשובים מזרם הביצוע התקופתי, ולהפיק קונצרטים ווקאליים יפים מאד עם מקהלות מצוינות מחו"ל.

רינלדו אלסנדריני

תכניות ואורחים בולטים: הקמראטה הצליחה לגייס העונה שלושה שמות חמים מעולם המוסיקה המוקדמת: המנצח הגרמני כריסטוף שפרינג, הקונטרה-טנור האנגלי מייקל צ'אנס, והמנצח האיטלקי רינלדו אלסנדריני. שפרינג ומקהלתו, "קורוס מוזיקוס קלן", יפתחו את העונה עם תכנית יפה של יצירות ווקאליות מאת באך, טאבנר ובוקסטהודה. צ'אנס ישיר בתכנית שבמרכזה ה"סטאבט מאטר" של פרגולזי, עם זמרת הסופרן מרים אלאן. הביצוע מעורר ציפיה, למרות שהיצירה הזו מבוצעת פה הרבה יותר מדי. אלסנדריני, מחשובי המנצחים של תנועת הביצוע התקופתי באיטליה, ינצח על מקהלת זמרי פילהרמוניה בתכנית של באך (קנטטה 47), פורה (רקויאם) וקורלי (קונצ'רטו גרוסו ברה מז'ור). השילוב קצת מוזר- מה לאלסנדריני ולפורה, ואיך הוא יסתדר עם כלים מודרניים ועם המקהלה המקומית הלא מדהימה? נחיה ונראה. סדרה נוספת של הקמראטה היא סדרת הפסנתר, שם יופיעו שמות מוכרים כמו ציפריאן קצריס, אליסו וירסלדזה, אלנה בשקירובה ועוד.

ממה להיזהר: אם הסטנדרטים שלכם למוסיקה מוקדמת לקוחים מדיסקים עדכניים, הקמראטה עשויה לאכזב אתכם ברפרטואר הבארוקי.

שורה תחתונה: תזמורת טובה בסך הכל, בעיקר ברפרטואר קלאסי-רומנטי, וכמה אורחים שלא כדאי להחמיץ.

הסימפונט רעננה
הסימפונט זכתה השנה למתיחת פנים רצינית, עם מעברה לאולם החדש ברעננה. הנגנים הם אותם נגנים, אבל קשה להאמין איזה שיפור חל בצליל התזמורתי. הוסיפו לכך את זריקת המרץ שהתזמורת קיבלה עם כניסתו לתפקיד של המנצח החדש ניר קברטי, וקבלו תזמורת שכדאי לשים אליה לב.

תכניות ואורחים בולטים: התזמורת מציעה סדרה סימפונית וסדרה קאמרית. חמישה מהקונצרטים יוביל ניר קברטי, מנצח צעיר ואנרגטי שמשיג מהתזמורת צליל יפה ועשיר. שמות גדולים קשה למצוא, אולי למעט זה של האקורדיוניסט אמיל אייבינדר.

ממה להיזהר: כל עוד הציפיות מתואמות למציאות, אין מוקשים מרכזיים בתכנית העונה.

שורה תחתונה: תזמורת מקומית חביבה מאד, שהמעבר לאולם החדש הקפיץ בכמה רמות.