נקדו, לעזאזל
היום בבוקר הודיע הקריין התורן בחדשות על שמות ההרוגים בלבנון. בין היתר הוא הקריא את השם צחי KRIPAS, עם דגש על הפס. השם הנכון הוא כמובן KRIPS, שהרבה אוהבי מוסיקה מכירים בזכות המנצח האוסטרי יוזף קריפס (1902 – 1974). במהדורות מאוחרות יותר כבר תוקנה הטעות, אבל הפדיחה ואי-הנעימות כבר נעשו.
האשמה היא כמובן לא בקריין האומלל, אלא במי שהעביר לו את רשימת השמות ללא ניקוד וסמך על כך שיסתדר לבד. מן הסתם מדובר בצבא, ואני מסכים שזו ממש לא הבעיה המרכזית שלו במלחמה הזו. אבל נראה לי שאם הייתי בן משפחה הייתי מאד מתעצבן מהסיפור. לא מספיק שלוקחים לך בן, אפילו לא טורחים לנקד את השם שלו לפני שמעבירים אותו לתקשורת?
בעיקר מוזיקה 
רציתי רק להוסיף על דברי המבקר ולהודות שאכן מדובר בסוגייה מאד מרגיזה ומכאיבה.
כבן למשפחה שכולה (דודי נהרג במלחמת יום הכיפורים) אני נוסע כל שנה בערב יום הזכרון לטקס זכרון ברמה"ש אשר במהלכו מקריאים את שמות כל החללים מבני העיר, וכאשר הקריין (במקרה זה דן כנר, אחד שכבר צבר רזומה קטן בקריינות במהלך שנות חייו) מגיע לשמו של דודי ז"ל הוא מבטא את שם משפחתו עם שורוק ב-ו' במקום חולם מלא.
אני סמוך ובטוח שיש עוד טעויות לא מעטות במהלך הקראת השמות הרבים לדאבוני, אך איני מודע להן. לו רק היו מבררים מראש ומנקדים את השמות הייתה נחסכת אותה עוגמת נפש הנגרמת לאבי ולכל משפחתי מדי שנה זה כבר שנים רבות (שהרי סרט ההקלטה לא מוחלף, ונעשה בו שימוש שנה אחר שנה).