כתבו עלי בעיתון, או: בית הספר לשירת מקהלה

נירה רוסו ממליצה היום במוסף "ידיעות" על שיעורי ההאזנה המודרכת שאני מעביר ב"בית הספר לשירת מקהלה", מוסד שהיא עצמה למדה בו. מעבר להסמקה הטבעית, אני מנצל את ההזדמנות לספר קצת על המוסד הנפלא הזה. מטרתו של בית הספר היא לאפשר לחובבי שירה להפוך לזמרי מקהלה אמיתיים, וללמד אותם את כל מה שזמר צריך לדעת. בית הספר מעניק לזמרים המתחילים הכשרה של 360 מעלות: פיתוח קול, דיקציה, סולפז' (קריאה מתווים), שיעורי האזנה מודרכת למוסיקה קולית (אני), והדובדבן- חזרות מקהלה בניצוח מיכאל שני, שמכהן במקביל גם כראש מגמת הניצוח בבית הספר למוסיקה באוניברסיטת ת"א. למי שלא שר במקהלה מעולם, אני יכול להבטיח שמדובר בחוויה קולקטיבית מרוממת נפש ממש (איתי בנר כתב על זה יפה פעם, פה ב"רשימות"). ההצטרפות לבית הספר אינה כרוכה בידע מוסיקלי מוקדם, ותופתעו לגלות תוך כמה מעט זמן תצליחו לשלוט בקריאת תווים ולהתנסות בשירה אומנותית אמיתית. מסלול הלימודים אורך שנתיים, פעמיים בשבוע (שלישי וחמישי), בין 17:30 ל-22:00, בסמינר לוינסקי ברמת-אביב. התלמידים מגיעים ממגוון רחב מאד של גילאים ומקצועות, כך שגם הצד החברתי מגניב למדי. מה שיפה במיוחד בבית הספר, בניגוד לאקדמיות למוסיקה לדוגמא, הוא היעדר מוחלט של תחרותיות בין התלמידים. יש שם אווירה מקסימה של פירגון ואהדה, שנובעת מאהבת שירה משותפת ויוצרת הרבה פעמים חיבורים נחמדים שנמשכים הרבה אחרי סיום הלימודים. לגבי קריירה- חלק מהתלמידים ממשיכים לבתי ספר גבוהים למוסיקה, חלק פונים לניצוח מקהלות, ורובם מצטרפים למקהלות חובבים במקביל לעיסוקם הרגיל.

את השיעורים שלי, שכוללים בעיקר ניתוח יצירות מופת ווקאליות ויתקיימו בימי שלישי בערב, אפשר יהיה לקחת גם כ"שומעים חופשיים", שאינם מחויבים לשאר השיעורים במסלול ומשלמים בהתאם. עם זאת, אני ממליץ בחום למי שיכול לנסות ללכת כבר על המסלול המלא.