Skip to content

הקלטות מחודשות: ברטוק, מהלר, קורט וייל

16 באוקטובר 2006

פורסם ב"גלובס", 16.10.2006

ברטוק- קונצ'רטו לתזמורת. תזמורת שיקאגו. מנצח: גיאורג שולטי. דיסק DECCA.
"The Originals" ("המקוריים") של קונצרן "פוליגרם" היא אחת הסדרות המוצלחות ביותר של דיסקים משוחזרים שיש כיום בשוק. הסידרה מציגה הקלטות מופת שיצאו במקור בתקליטי הויניל השחורים של פעם, והועברו לפורמט CD במחיר מוזל. ההקלטות שנבחרו עבורה הן של ביצועי מופת, שזכו לשבחים מיוחדים מהביקורת. ההקלטות הישנות שופצו והוספו להן ברק ונוכחות, ובנוסף שופרה ההגדרה המרחבית שלהם במטרה להגדיל את אפקט הסטריאו במערכות השמע המודרניות. הדיסקים עצמם מעוצבים בצורת תקליט, להשלמת החוויה הנוסטלגית.
כעת הצטרפה לרשימת הדיסקים ב"The Originals" הקלטה מיתולוגית, בה מנצח גיאורג שולטי על ה"קונצ'רטו לתזמורת" של ברטוק. שולטי, שנפטר ב- 1997, מנצח בדיסק על תזמורת שיקאגו, בהקלטות שנעשו במהלך שמות השמונים. הביצוע הזה ל"קונצ'רטו לתזמורת" נחשב במשך שנים לטוב ביותר שיש: שולטי וברטוק הם יוצאי אותה מדינה (הונגריה) וגם פחות או יותר אותו דור. הניצוח הדמוני והתוסס של שולטי מתאים למוסיקה החמוצה-מתוקה של ברטוק כמו כפפה ליד, ובקטעים מסוימים ממש אפשר לדמיין את שפת הגוף התזזיתית שלו. כיוון שמדובר בהקלטות מודרניות יחסית, כבר ההקלטות המקוריות נעשו בפורמט דיגיטלי ואיכות ההקלטה מצוינת. למעט ה"קונצ'רטו לתזמורת", יש בדיסק שתי יצירות מרכזיות נוספות של ברטוק- "סוויטת ריקוד" ו"מוסיקה למיתרים, כלי הקשה וצ'לסטה".

 

מהלר- סימפוניה מס' 5. מנצח: סיימון ראטל. 2 די.וי.די. של EMI.
ועוד מוזל: DVD בו מנצח סיימון ראטל על הסימפוניה החמישית המדהימה של מהלר -בעיני, המוצלחת ביותר שלו. הביצוע הוקלט ב- 2003, עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין. הביצוע עשיר ומלא צבע, ולצפות בראטל מנצח זו חוויה אסתטית בפני עצמה. עוד בדי.וי.די יש יצירה בשם Asyla של תומאס אדס(Ades), יצירה מודרנית לא מלהיבה שדורשת בין היתר שימוש בגונגים הטבולים בגיגית מים. אבל עיקר העניין הוא כמובן במהלר, שזוכה לביצוע מרשים מאד. בנוסף למוסיקה יש באלבום גם ראיון עם ראטל, שמדבר על שנותיו הראשונות בפילהרמונית של ברלין ועל המוסיקה המבוצעת. בדיסק השני באלבום יש הקלטת אודיו של החמישית של מהלר, ללא תמונה. האלבום כולו נמכר במחיר של 69 שקלים.

 

קורט וייל- שבעת חטאי המוות. מנצח: קורד גרבן. דיסק "הרמוניה מונדי צרפת".
ומשוחזר אחרון להיום: חברת "הרמוניה מונדי" העבירה לסידרת "Musique D’abord" הזולה את ההקלטה הותיקה ל"שבעת חטאי המוות" של קורט וייל, עם תזמורת הרדיו של הנובר בניצוח קורד גרבן (Garben). הביצוע המקורי הוא משנת 1993, והאטרקציה המרכזית שלו היא זמרת המצו-סופרן המעולה בריגיטה פסבנדר. הטקסט ליצירה, מריר וציני, נכתב ע"י ברטולד ברכט (בגרמנית). הוא עוסק בשתי אחיות, אנה 1 ואנה 2, הנודדות באמריקה החומרית ובכל עיר פוגשות באחד מ"חטאי המוות" מהמסורת הנוצרית: עצלות, גאווה, כעס וכך הלאה. מסען של האחיות הוא מסע של דיכוי והשפלה, שבו אנה 1 (הרציונלית והמפוכחת) מוכנה לעשות הכל בשביל הכסף, אפילו למכור את אחותה (האמנית טובת הלב) לזנות. כצפוי מברכט, במאבק בין המעשי לריגשי מנצחת לבסוף המעשיות. וייל הלחין לטקסט מוסיקה קברטית, שהיא לעיתים מתוקה מדי בכוונה ולעיתים חמוצה-מרירה. הביצוע מצוין, וחבל רק שעקב המעבר לפורמט המוזל לא מצורפות לחוברת מילים, כך שלמי שלא מבין גרמנית אין שום יכולת להבין מה קורה ביצירה. עוד בדיסק יש ששה שירים של וייל לטקסטים של משוררים שונים, שחוברו בשנים שסביב מלחמת העולם השניה. גם כאן היעדר הטקסט מעצבן למדי. למי שלא מכיר את וייל כדאי לקחת בחשבון שמוסיקה כיפית זה לא- בדרך כלל הוא מלחין מוסיקה מרירה וצינית בכוונה, בדיוק כמו הטקסטים שהוא משתמש בהם.

4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אולי פשוט תהיה מספיק כנה וישר עם עצמך,להודות שאתה לא סובל מוסיקה מודרנית,קורה,וזו לא בושה, במקום,כל פעם כשאתה צריך לכתוב ביקורת על דיסק שכולל רחמנא ליצלן משהו מודרני, לכתוב ביקורות לא-מחמיאות כגון אלה.
    מנסיוני שלי להאזנה ליצירותיו של תומאס אדס,הוא אחד המלחינים המעניינים והמקוריים,הפועלים כיום, והמוסיקה שלו היא אפילו לא אולטרא-מודרנית אה-לה-שטוקהאוזן,או משהו.
    בכל אופן,כנראה שסיימון ראטל,אם לשפוט לפי ההתייחסות והביצועים שלו למוסיקה מודרנית, כנראה חושב אחרת ממך.

  2. עומר שומרוני permalink

    אתה מתפרץ לדלת פתוחה. חוסר החיבה שלי להרבה ממה שמוגדר "מוסיקה מודרנית" ידוע ומוצהר.

  3. אני די משוכנעת שדקה כבר חידשו את ההקלטה הזו והוציאו אותה לפני כמה שנים בדיסק כפול (משום מה אני לא מוצאת את הדיסק עכשיו אבל אם הזכרון שלי אינו מטעה אותי אז מסופר שם, בטקסט הנלווה, ששולטי – לא רק שהאינטרפרטציה שלו הייתה פורצת דרך ויוצאת דופן – הוא גם שינה משמעותית את ההתייחסות ליצירה לאחר שאחד הנגנים שעליהם ניצח העיר איזו הערה שבעקבותיה הוא ניגש לארכיונים, מצא את הפרטיטורה המקורית, וגילה שהוראת הטמפו בפרק השני שונה מזו שהודפסה).

  4. ההקלטה של ה"קונצ'רטו לתזמורת" כבר יצאה בעבר על דיסק, שהיתה עליו גם "סוויטת ריקוד". החידוש בסידרה הנוכחית ("אוריג'ינלס") הוא בתוספת של היצירה האחרונה ("מוסיקה למיתרים, כלי הקשה וצ'לסטה"). זה התאפשר מן הסתם בגלל שהקיבולת של הדיסקים גדלה, וכיום אפשר לדחוס לדיסק יותר ממה שאפשר היה לפני עשר שנים. אורך היצירות בדיסק הנוכחי הוא 79 דקות לערך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: