דילוג לתוכן

פרידה מפנינה זלצמן

17 בדצמבר 2006

פורסם ב"גלובס", 17.12.2006

רק שבועיים חלפו מפטירתו של עלי מוהר, ולרשימת אייקוני התרבות התל-אביבים שהלכו לעולמם הצטרף אתמול שם נוסף: הפסנתרנית פנינה זלצמן, שנפטרה אתמול בגיל 84.

פנינה זלצמן נולדה בתל אביב ב- 1922, להורים חובבי מוזיקה שעודדו את עניינה בפסנתר. כשהייתה בת שבע שמע אותה הפסנתרן אלפרד קורטו, והזמין אותה לבוא ללמוד אצלו בפאריז. בין מוריה היו כמה מגדולי השמות של מוסיקאי המאה העשרים: איגור סטרווינסקי, ארתור רובינשטיין, ארתור שנאבל ואחרים. ב- 1939 הופיעה לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית, שהוקמה רק שלוש שנים קודם לכן.

"פנינה זלצמן היתה הראשונה בין הפסנתרנים בארץ שזכתה לפרסום בין-לאומי", אמר אתמול (מוצ"ש) פרופ' תומר לב, ראש בית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה בת"א בו לימדה זלצמן מאז 1969. "היא נולדה וגדלה בתל-אביב הקטנה, והיתה ילדת הפלא הראשונה שלה. לימים יצגה את ישראל בכל העולם. המעמד שלה בשנים הראשונות שאחרי קום המדינה היה של אייקון תרבותי ממש".
לב מציין כי זלצמן היתה הפסנתרנית שניגנה הכי הרבה עם הפילהרמונית- למעלה מ- 250 קונצרטים לאורך השנים. "היא סיפרה בגאווה שהשני ברשימה הוא דניאל ברנבוים", הוא אומר.

באופן סימבולי, נפטרה זלצמן יום לפני פתיחת פסטיבל השבעים לפילהרמונית. מנכ"ל הפילהרמונית, אבי שושני, סיפר אתמול בשיחת טלפון ל"גלובס" כי זובין מהטה כיבד את זכרה בדקת דומיה עם פתיחת החזרות לחגיגות השבעים. "מהטה ציין בפני התזמורת כי זלצמן היתה מאושיות הפסנתר בארץ, והיתה שותפה לתזמורת בקונצרטים חשובים רבים", ציין שושני. עקב עומס החזרות, את תגובתו של מהטה עצמו לא ניתן היה להשיג אמש.

זלצמן לימדה באקדמיה התל-אביבית עד ימיה האחרונים, ולדברי פרופ' לב העמידה דור שלם של תלמידים. "מעבר להוראה יחידנית נתנה סדנת אינטרפרטציה, שהיתה פתוחה לכל התלמידים. כולם, כולל אני כתלמיד באקדמיה, עלו לרגל לסדנה הזו". לב מציין כי בסדנה גילתה זלצמן את מלוא קיסמה האישי ואת יכולת ההדגמה הפנומנלית שלה. "לעיתים היתה מספיקה מילת מפתח אחת שלה כדי לכוון את התלמיד לאופן הבעה משכנע", הוא אומר. "בתור בן-אדם היא היתה קסם מהלך. היו לה הומור מושחז וסרקזם דק, והיא היתה אדם מאד אניגמטי. תמיד היה לה חיוך מסתורי שכל אחד היה יכול לפרש בצורה שונה".

"כשהתחלתי ללמוד פסנתר, כילד קטן, קיבלתי מהדודה שלי פסנתר", נזכר בהתרגשות הפסנתרן פרופ' יונתן זק, עמית ותיק של זלצמן בבית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה בת"א. "הדודה אמרה שהיא נותנת לי את הפסנתר בתנאי שאנגן כמו פנינה זלצמן. היא היתה הסמן שאליו צריך לשאוף".

זק מציין כי זלצמן היתה אחרון הנפילים של הדור הקודם. "היא סימלה את הפסנתרנות הרומנטית בשיאה, נגינה שמעוגנת במסורת של גדולי הפסנתרנים", אמר זק אמש. "החל מקורטו שהיה המורה שלה, דרך ארתור רובינשטיין, ריכטר ואחרים". זק מציין כי לזלצמן היתה רגישות פסנתרנית בלתי רגילה. "היה לה חוש נפלא לטיימינג ולפיסוק מוסיקלי. מעבר לכך, היתה לה גם שלווה פנימית בלתי רגילה. גם כשניגנה משהו וירטואוזי היתה בשליטה מוחלטת. היא לא זייפה, לא רימתה, ולא עשתה שום דבר בשביל ההצגה".
כמו תומר לב, גם זק מציין את חוש ההומור היחודי של זלצמן. "היו לה פני פוקר שמאחוריהם היתה האשה הכי מצחיקה בעולם", הוא אומר. "היא אמרה הכל ללא הבעה, בפנים קפואות. היא היתה מצחיקה להפליא וידעה את זה". זק מוסיף כי חוש ההומור הזה התבטא גם בנגינה. "לזלצמן היה צליל פסנתרני רך וענוג, שלא נפגם גם כשניגנה חזק. תמיד היה בנגינה שלה גרעין של רכות וחום".

המנצח פרופ' נעם שריף, שהיה ראש האקדמיה בת"א, מצטרף לשבחים. "פנינה זלצמן היא בין האמנים הגדולים שקמו בארץ בקנה מידה בינלאומי", הוא אומר. "היא היתה לא רק וירטואוזית, אלא פרשנית בלתי רגילה, עם הסגנון האירופאי המובחן שלמדה מאלפרד קורטו". גם שריף מציין את חוש ההומור של זלצמן: "היה לה חוש הומור שחור, יבש, שהיה מפיל אותך לרצפה".
שריף מספר כי בקונצרט האחרון שלה בניצוחו בשנה שעברה, בו ניגנה את הקונצ'רטו לפסנתר של המלחין הישראלי מרק לברי, כבר היתה מצבה הפיזי ירוד. "היא בקושי הלכה, אבל נכנסה לבמה זקופה כמו מלכה. הקהל מחא כפיים בטירוף, והיא הציעה לי בצחוק שננגן כבר את ההדרן".

הפסנתרן פרופ' אריה ורדי, עמית נוסף של זלצמן באקדמיה התל-אביבית, אמר אתמול מביתו בהנובר כי היא ניחנה ביכולת התבוננות חדה להפליא ובמקצועיות עילאית. "מעולם לא ניגנה תו אחד סתם", הוא אומר. השניים שיתפו פעולה לאורך ארבעים שנה, וורדי מסכם כי "זו היתה גאווה גדולה לזכות לנגן איתה על אותו פסנתר". הוא מספר כי הנגינה שלה היתה רומנטית, חושנית ומלאת השראה. "כשישבת על ידה הרגשת אנרגיה שקשה להסביר במילים", הוא אומר. "בתיאטרון הישראלי יש ויכוח מיהי הגברת הראשונה. במוסיקה אין. לא רק עולם הפסנתרנות הישראלי איבד אתמול את הגברת הראשונה שלו, אלא עולם המוסיקה הישראלי בכלל".

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: