דילוג לתוכן

הקליידרמן של הסינים, וגם אוסף חדש של ברנבוים

12 בינואר 2007

פורסם ב'גלובס', 11.1.2007

הפסנתרן הסיני לאנג לאנג הפך בשנים האחרונות להיות תרנגולת המטילה ביצי זהב עבור די הרבה גופים. הוא ממלא אולמות עבור תזמורות ברחבי העולם, מבצע רסיטלים, ומקליט בחוזה בלעדי עם 'דויטשה גרמופון'. הבחור עוד לא בן 25, אבל זוכה להצלחה פנומנלית. בדרך כלל, זה בצדק גמור. כשהוא מבצע רפרטואר רציני, אני מת עליו. יש לו טכניקה פנומנלית, מימיקה נפלאה ופרשנות מלאת אנרגיה ורעננות. הוא באמת פסנתרן גדול. אבל עם 'שירי דרקון', הדיסק האחרון שלו, זה כבר סיפור אחר. לאנג התגייס כאן לאיזה פרויקט משונה, שמטרתו להביא את המוסיקה הסינית למערב. למה משונה? כי מוסיקה סינית אותנטית זה לא. במוסיקה הסינית המסורתית הרי אין פסנתר כלל. הפסנתר נכנס לסין בצורה משמעותית רק במהלך המאה העשרים. אבל למה לא להישען על הפופולריות העצומה של לאנג כדי להביא לאנשי המערב הנבערים את בשורת המוסיקה הסינית, ובדרך לקטוף כמה דולרים? ולכן לאנג מבצע פה עיבודים מודרניים, בפסנתר, לקטעים סיניים מסורתיים. אלא שמה שמוגדר בטקסט המצורף כ"בניית גשר למוסיקה הסינית עבור אוהבי מוסיקה מערביים" מתגלה בעצם כעיבודים סכריניים ומיופייפים, שמותאמים הרבה יותר מדי לאזניים מערביות. היצירה הפותחת את הדיסק היא קונצ'רטו לפסנתר בנוסח סיני, שנשמע כמו הלחנה מוגזמת לסרט הוליוודי. את לאנג מלווה התזמורת הפילהרמונית של סין ושני נגנים בכלים סיניים מקוריים, והרוח הכללית היא של קונצ'רטו גרנדיוזי שמושפע מצ'ייקובסקי, רחמנינוב ומוסיקה הוליוודית לסרטים. אחרי יצירת הענק סרת הטעם הזו יש מספר קטעי סולו לפסנתר, שמאד מזכירים ברוחם את ריצ'רד קליידרמן: מלאי "אוירה" ו"קסם", אך בעצם פשטניים ומיופייפים. אחריהם מופיעים שלושה קטעים בהם מלווה לאנג סולנים בכלים סיניים מקוריים (לאוטה, פיקולו וסיטאר), כל אחד ברצועה נפרדת. קטעים אלו מהווים בעיני את שיא הדיסק, כי הם נשמעים הכי אותנטיים וגם הסינרגיה בין הנגנים לבין לאנג עובדת היטב.
זהו מסוג הדיסקים שימכרו יפה, כיוון שהוא לכאורה מציע חוויה מוזיקלית שהיא מצד אחד אתנית-אותנטית ומצד שני קליטה ונגישה. החוויה הזו מועצמת בזכות נגינתו של לאנג, שאיכותה פנטסטית לכל אורך הדיסק. אבל מה שבעצם יש כאן זה העתק קלוש ומתחנף של המקור, שבעיקר נועד לרצות את האוזן המערבית.
יש לציין שלדיסק יש גם גירסת DVD, שכוללת בנוסף למוסיקה גם סרט דוקומנטרי על ביקורו של לאנג בסין וכן שיחות איתו על הפרויקט ועל המוסיקה.
לאנג לאנג- 'שירי דרקון'. דיסק 'דויטשה גרמופון'.

דיסק חדש ל'הליקון', והפעם אוסף שמוקדש כולו לפסנתרן דניאל ברנבוים. זהו דיסק אווירה בעל אופי רגוע וחלומי, שאליו קובצו קטעים מפורסמים מהרפרטואר הקלאסי-רומנטי. יש כאן את הפרקים האיטיים מסונטות 'אור ירח' ו'הפתטית' של בטהובן, פרקי סונטה איטיים של מוצרט, שלושה קטעים מ'שירים ללא מילים' של מנדלסון, נוקטורנים של שופן, וקטעים איטיים מאת ליסט ושומאן. ההקלטות המקוריות נעשו ברובן בשנות השבעים והשמונים, ואיכות ההקלטה טובה מאד. הדיסק משווק כאוסף אווירה בעל אופי רגוע, וזו גם בדיוק הסחורה שהוא מספק. על איכות הנגינה של ברנבוים ברפרטואר הזה, כמובן, לא צריך להרחיב את הדיבור.
דניאל ברנבוים- הפסנתר הרומנטי. דיסק אוסף 'הליקון'.

One Comment
  1. אם הקטע שצרם לך הוא הראשון, הנהר הצהוב, כנראה שלא בילית הרבה בתחנות רכבת סיניות… הניסיון הזה לחבר מוזיקה סינית מסורתית ומוזיקה מערבית קיבל חיזוק דוקא בסין הקומוניסטית, בשנים שבהן רוב הנגנים המסורתיים נשלחו לחינוך מחדש, ולא יועד דוקא למערבים נבערים אלא להראות כיצד סין צועדת קדימה. אולי זה מסביר טוב יותר את הקיטש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: