ביקורת – אנדראס שול ואנסמבל סולני ת"א

פורסם ב"גלובס", 15.1.2007

זה היה אמור להיות אחד האירועים הגדולים של החורף. הקונטרה-טנור הגרמני אנדראס שול הוא בעיני ה'רולס-רויס' של הקונטרה-טנורים בעולם, ואנסמבל סולני תל-אביב הוא הטוב מסוגו בארץ. שיתוף הפעולה ביניהם הוא ראשון מסוגו, ועורר ציפיות גבוהות מאד. אבל החלק הראשון של הקונצרט היה מאכזב. שול סבל משתי בעיות עיקריות: הראשונה, מה שנשמע כמו עייפות קולית. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהעביר בימים האחרונים כיתות אמן רבות ואימץ את קולו מעבר לרצוי. השניה היא האקוסטיקה הבעייתית של המשכן, שכבר הפילה רבים וטובים לפניו. זו אמנם לא הפעם הראשונה ששול מופיע במשכן, אבל השילוב בין עייפות קולו והאקוסטיקה הלא-מפרגנת של האולם היה בעייתי. התוצאה- החלק הראשון, בו בוצעו יצירות מאת ויואלדי, ענה רק בקושי על הציפיות. שול שר אמנם עם כל ההבעה והסגנון שעושים אותו לזמר גדול כל כך, אבל מבחינה טכנית לא היה בשיאו.
החלק השני כבר היה סיפור שונה לגמרי. לא ברור מה שול עשה לעצמו בהפסקה, אבל אחריה הוא נשמע הרבה יותר קרוב לזמר הנפלא המוכר מדיסקים. בחלק זה הוא ביצע אריות מאת הנדל, ונשמע הרבה יותר משוחרר ויציב מבחינה קולית. כבר האריה הפותחת, "כלה יקרה", נשמעה נפלא, וזה לא היה השיא האחרון במהלך הערב. כל מה שאפשר היה לבקש היה בחלק הזה: ההגשה המדויקת, הסגנון, ההטעמות הדינמיות, ומעל הכל, הקול היפה והמסוגנן שלו.
מילה טובה נוספת מגיעה ל'אנסמבל סולני תל-אביב' בניצוח ברק טל. ההרכב הזה מגלה בשנים האחרונות שהוא מסוגל לנגן מוסיקת בארוק ברמה גבוהה מאד, למרות שחבריו אינם מנגנים בדרך כלל בכלי תקופה. גם הפעם, בתיגבורם של מיכאל בורגשטדה (צ'מבלו ועוגב) ואופירה זכאי (תיאורבו), נשמע ההרכב טוב בהחלט, למרות שהקטעים בהם ניגנה התזמורת ללא שול היו הפחות מלהיבים במהלך הערב. יש לציין גם שהקונצרט יחזור הערב (ב') בירושלים, ואם יצליח שול להתגבר על עייפותו הקולית כדאי לבוא לשמוע.
אנדראס שול (קונטרה-טנור) עם אנסמבל סולני תל-אביב. המשכן לאומנויות הבמה, 14.1.