דילוג לתוכן

ביקורת אופרה- "אריאדנה בנקסוס" באופרה הישראלית

24 באפריל 2007

פורסם ב"גלובס", 29.4.2007

"אריאדנה בנקסוס" היא אופרה יוצאת דופן בספרות האופרה. חלקה הראשון הוא פרודיה עוקצנית על עסקי השעשועים: נובוריש וינאי מזמין אורחים לערב בו תוצג אופרה רצינית בשם "אריאדנה בנקסוס", לאחריה מופע קומי בכיכובה של בלונדינית וחבורת ליצנים, ובסוף- זיקוקים. אלא שלוח הזמנים לוחץ, ולכן מחליט בעל המאה- מעין גאידמק וינאי- להציג את הטרגדיה והקומדיה בו זמנית, כדי שהזיקוקים ישוגרו בזמן. המנהלים של שתי הלהקות בולעים את הצפרדע- הרי להתפרנס צריך- וכך עולה לה במערכה השניה הטרגדיה של "אריאדנה בנקסוס" שבה משולבת הלהקה הקומית. גם המלחין של "אריאדנה", הצעיר והאידאליסט, מסכים לסידור בסופו של דבר לאחר שהוא קולט את הכוכבנית הבלונדית, צרבינטה. ההתנהלות הזו משעשעת מאד, ויש באופרה כמה רגעים מצחיקים למדי- כמו הרגע בו באה חבורת הליצנים לעודד את רוחה של אריאדנה השבורה. אבל השוס העיקרי הוא המוסיקה של ריכרד שטראוס- מוסיקה פוסט-רומנטית עשירה, נועזת, קצת מודרנית, ומאד יפה.

שלושה כוכבים עיקריים היו בהצגה ביום חמישי. סטפני הוצל (Houtzeel), בתפקיד המלחין, שיחקה נהדר והציגה קול יפה (אם כי לא אחיד). חן רייס הישראלית, בתפקיד צרבינטה, היתה זו שקצרה את עיקר התשואות. זה לא היה תפקיד חייה ובעבר התפעלתי ממנה יותר, אבל את הסחורה היא סיפקה. הגיבורה האמיתית של הערב בעיני היתה ויקטוריה ספרונובה בתפקיד הפרימדונה, שבמערכה השניה הופכת לאריאדנה. מבחינת הופעה בימתית היא מעט עצית, אבל בכל הנוגע לאיכות השירה ולעומק ההבעה היא היתה היחידה שהצליחה ממש לרגש.

"אריאדנה" ערוכה כך שיש בה למעשה הצהרה על עליונותה של המוסיקה ה"רצינית" על הבידור הזול. לקראת הסוף, שהדרמה מגיעה לשיא, שטראוס בוחר שלא לקטוע את הרצף הדרמטי, ולהשאיר את הליצנים מחוץ לתמונה. המסר ברור: החוויה של ההתרגשות עם הגיבורה חזקה בהרבה מחוויית הציחקוק מהשירה הליצנית. ספרונובה, לטעמי, העבירה את המסר הזה בצורה אפקטיבית מאד.

עם זאת, לא הכל מושלם בהפקה הזו. חלק מההעמדות מטופשות למדי, כמו לדוגמא זו של שלוש הנימפות שצריכות לשיר תוך כדי מסירות של כדור ים ענק. בעיה מרכזית נוספת היתה עם כמה מהזמרים הישראלים יוצאי רוסיה, שהגרמנית שלהם נשמעה כמו רוסית. זו לא בעיה חדשה, אבל הפעם היא בלטה במיוחד.

למרות ההסתייגויות זו הפקה ששווה לשמוע, הן בגלל ההפקה והן בגלל הביצוע. מילה טובה מיוחדת מגיעה לתזמורת ולמנצחה אשר פיש, שביצעו את המוסיקה המורכבת של שטראוס באופן מעורר התפעלות. ההישג הכללי לא מגיע לרמה החד-פעמית של "רוזנקוואליר" מהעונה שעברה, אבל טוב לראות איך נכנס שטראוס בהדרגה למיינסטרים של הרפרטואר האופראי בארץ לאחר שנים של חרם.

הערה טכנית אחרונה לתשומת לב הנהלת האופרה: זו הפעם הראשונה בה מופיעים בתכניה דברי הברכה של שר התרבות החדש. לכבודו ולכבודכם, כדאי שיעברו עריכה לשונית דחופה.

"אריאדנה בנקסוס" באופרה הישראלית. מנצח: אשר פיש. 19.4. עיכוב הפרסום הוא עקב מגבלות טכניות.

 

 

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: