דילוג לתוכן

הקלטות חדשות: פודג'ר, שול, ויספלווי ועוד

13 במאי 2007

פורסם ב"גלובס", 13.5.2007

מוצרט- סונטות לכינור, כרך 3. רייצ'ל פודג'ר (כינור), גארי קופר (פסנתר פטישים). דיסק "צ'אנל קלאסיקס".

זהו הכרך השלישי בסדרת הסונטות לכינור של מוצרט עם פודג'ר וקופר, שניהם שמות מוכרים היטב לאוהבי מוסיקה מוקדמת. הדיסק אטרקטיבי במיוחד בזכות היצירה הראשונה שבו- הסונטה ק. 454, לטעמי היפה והמרגשת מכל הסונטות לכינור של מוצרט. הביצוע הוא בכלי תקופה, עם צליל קל וזורם שיקסום בודאי לאוהבי מוצרט בגישת הביצוע התקופתית. אפילו פסנתר הפטישים, שבדרך כלל נשמע בעל צליל עמום ומעצבן, נשמע פה מצוין. מצד שני, אם אתם מחובבי הצליל הדשן סטייל פרלמן/ברנבוים, עדיף לוותר. עוד בדיסק הסונטות ק. 28 ו- 380, ושני קטעים נוספים לכינור ופסנתר.

 

 

הנדל- il duello amoroso. אנדראס שול, אקדמיה ביזנטינה. דיסק "הרמוניה מונדי צרפת".

אחרי מספר שנים בהן הקליט ב"דקה" העשירה והמנוכרת, הקונטרה-טנור הנפלא אנדראס שול חוזר הביתה. "הביתה" פירושו ל"הרמוניה מונדי צרפת", חברת הקלטות בעלת אופי איכותי ואליטיסטי. בדיסק החדש שלו בחברה החדשה-ישנה יש בעיקר קנטטות איטלקיות של הנדל, רפרטואר לא מוכר במיוחד. הקנטטות מתחלקות, כרגיל, לרצ'יטטיבים משעממים ואריות יפהפיות. חלוקת הרצועות בדיסק אינה מאפשרת לדלג על הרצ'יטטיבים ולהגיע ישר לאריות, וחבל. אבל האריות, כאמור, מספקות את הסחורה בגדול. לצידו של שול שרה בחלק מהיצירות הסופרן הלן גווימט, שגם היא טובה מאד. מלווה תזמורת ה"אקדמיה ביזנטינה" בניצוח אוטביו דאנטונה, בכלי תקופה. למתחילים הייתי ממליץ על דיסקים מוקדמים של שול עם רפרטואר בסיסי יותר, אבל לחובבים רציניים זו תוספת ראויה למדף.

 

 

ברהמס- סונטות לצ'לו ופסנתר. פיוטר ויספלווי, דז'אן לאזיץ'. דיסק "צ'אנל קלאסיקס".

ההקלטה הקודמת של ויספלווי (Wiespelwey) לסונטות לצ'לו של ברהמס, זו עם פאולו ג'אקומטי, היא האהובה עלי ביותר עד היום. במיוחד זו לסונטה אופוס 38, שלטעמי היא אחת מהיצירות המרגשות ביותר בספרות המוסיקה. והנה, ויספלווי הקליט כעת את הסונטות שוב. הפעם עם הקרואטי הצעיר דז'אן לאז'יץ' (Lazic), "הילד הרע" של עולם הפסנתר, שאוהב לנגן הכל בצורה פרובוקטיבית ושונה להכעיס. הביצוע החדש שלהם יפה, אבל השאיר אותי די אדיש. הוא נשמע כאילו ויספלווי מתאמץ מדי להיות מיוחד, ולאזיץ' מתאמץ מדי להיות "רגיל" וללוות בצורה קורקטית. החיבור, לטעמי, לא כל כך תפס. עוד בדיסק עיבוד, המיוחס למלחין, לסונטה המקסימה אופוס 78 לכינור ופסנתר (זו ששם החיבה שלה הוא "שיר גשם"), ועיבוד נוסף- הפעם של ויספלווי- לסונטה אופוס 120 לקלרינט. שניהם זוכים לביצוע מעולה.

 

שוברט- סונטה לארפג'ונה ועוד. צ'לו- ז'אן-גי קייראס. פסנתר: אלכסנדר תרו. דיסק "הרמוניה מונדי".

"ארפג'ונה" היה כלי מיתר דומה לצ'לו, שהומצא ב- 1823 ובקושי היה בשימוש. שוברט היה אחד היחידים שחיבר לכלי הזה סונטה, שזכתה לפירסום גדול בשל יופיה המלודי. רוב הביצועים לסונטה הזו הם בצ'לו, וכך גם הביצוע הנוכחי. בדרך כלל העניין בביצוע נובע מהצ'לן, אבל הפעם הסיפור שונה: מי שענק כאן הוא דווקא הפסנתרן, אלכסנדר תרו (Tharaud). תרו, צרפתי צעיר, מתגלה בשנים האחרונות כפסנתרן מעולה, שמשלב באופן נפלא אנינות צרפתית עם עומק הבעה ותיחכום. לא שיש לי משהו נגד הצ'לן, קייראס (Queyras), אבל את הביצוע הזה כדאי להשיג בזכות תרו. למעט ה"ארפג'ונה" יש בדיסק גם יצירות נוספות לצ'לו ופסנתר, כמו סונטינה של שוברט ויצירות א-טונאליות מתחילת המאה העשרים מאת אנטון וברן ואלבן ברג. הביצוע נוטה לכיוון המתוחכם והאנין, וגם הפעם אינו מומלץ לשמרנים שמעדיפים פרשנות רומנטית.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: