פרשת המין של רוברט קינג
פורסם ב"גלובס", 17.5.2007
עולם המוסיקה עוקב השבוע בעניין אחר ההתפתחויות בפרשת המין של רוברט קינג, אחד מהמנצחים הבריטיים החשובים ביותר כיום. כפי שפורסם ב"טיימס אונליין", קינג עומד כעת לדין על ניצול מיני של שורה של נערים בין השנים 1982 ו- 1995. קינג, בן 46, התפרסם בזכות המוסיקה שהקליט לסרטים "ממלכת השמיים" של רידלי סקוט, "שרק 2" ו"צופן דה וינצ'י". בעולם המוסיקה המוקדמת הוא שם מוביל כבר קרוב לעשרים שנה, והקליט עשרות דיסקים נפלאים עם רפרטואר של מוסיקת בארוק. למותר לציין כי חלק ניכר מהרפרטואר הזה דורש שימוש במקהלות נערים, מה שאיפשר לקינג נגישות גבוהה לקורבנותיו.
על פי כתב האישום שנדון כעת בלונדון, קינג ניצל את מעמדו כדי לזכות באמון הנערים. כאשר זכה באמונם, הישקה אותם באלכוהול ותקף אותם מינית. שלושה מבין הקורבנות היו בני פחות מ- 16 בעת האירועים, ואחד מהם, שנוצל באופן שיטתי במשך שלוש שנים, היה רק בן 12 כשקינג התחיל את הקשר איתו.
התובעת במשפט, שרה וויטהאוז, טענה כי במקרים רבים ביצע קינג את מעשיו במסווה של התאבקות או של ניגוב הילדים לאחר שהתקלחו. היא הוסיפה כי כל חמשת הילדים שנוצלו לא דיברו על כך במשך שנים. כיום כולם מבוגרים, אך למרות הזמן שחלף מהאירועים היא טענה כי הסיפורים שסיפרו דומים מאד במאפייניהם.
עד כה הספיק רוברט קינג לנצח על עשרות הקלטות עם ההרכב המעולה "קינג'ס קונסורט", שכולל תזמורת ומקהלה המתמחים במוסיקה מוקדמת. בראיונות הסביר ששם ההרכב לא נגזר משם משפחתו (קינג) אלא משמו של "קונסורט המלך", הרכב מוזיקלי שהיה פעיל בשירותו של מלך אנגליה בתקופת הבארוק. בין היתר עסק בגילוי ומחקר של מלחינים, והוציא סדרות שלמות של יצירות פרסל, הנדל, ומלחינים גרמניים שקדמו לבאך. כולם, יש לציין, באיכות מוסיקלית גבוהה מאד. יש להניח שבתקופה הקרובה לא יצאו עוד כאלו: מקור באנגליה מסר כי רוב הסיכויים הם שקינג ימצא את עצמו בקרוב בכלא לתקופה ארוכה.
לפי מה שאני יודע, ניצול מיני מכל מיני סוגים מצד בעלי שררה בעולם המוסיקה הוא נפוץ מאוד. כבר שנים יש סיפורים על אישים בכירים בארץ (שבמקרה או לא במקרה מצליחים גם בחו"ל). ואיכשהו רוב הסיפורים קשורים לזמרות.
השוק קטן, ההיצע עצום, ובארץ יש תלות מוחלטת בכמה אנשים ספציפיים שעושים בגופים מוסיקליים מסוימים ככל העולה על רוחם, ויש להם כוח בלתי מוגבל במערכת.
מעניין כמה זמן ייקח עד שדברים יתפוצצו והאשמים ישאו באחריות. ואולי זה לא יקרה אף פעם.
אתה כותב דברים מאד מסקרנים.. קצת רמזים בבקשה
לצערי אני לא יכול, כי מדובר בשמועות שאני אישית לא יכול לבסס או להוכיח את אמיתותן. ובטח שאני לא מתכוון להשתמש באכסניה הנוכחית ולגלגל את האחריות על המארח, שעוד חלילה יסתבך בתביעות דיבה בגללי…
אבל אם את קצת מכירה זמרות וזמרים, מורות לפיתוח קול ושאר אנשים מהקבוצה או סביבתה – תיתקלי בשמועות האלה די מהר.
עולה פה שאלה אמיתית האם מותר ליהנות מפרי אומנותו של נוול?
עודד, שאלה בעייתית העלית , לכאורה היצירה היא לעולם עצמאית ונפרדת מיוצרה. מהמדריגלים של ג'זואלדו, רוצח שפל ונבל גדול,אני נהנה ומתרגש כל פעם מחדש. האם זה בגלל הזמן הרב שעבר? את המוזיקה של ווגנר איני סובל על פי רוב, אך נראה לי שזה פועל יוצא של טעמי הפרטי ולא קשור כלל לאישיותו הדוחה. בקשר לקינג, אם הוא פדופיל או לא, זאת יכריע בית המשפט האנגלי. לגבי הקלטותיו, מהסט של פרסל אמשיך להינות. את ההנדל והויולדי לא ממש אהבתי עד עכשיו. רק איכות הנגינה והזמרה משנה. כל השאר ,לדעתי, לא קשור למוסיקה.
זמיר, זה ממש מעצבן שאנשים מתחילים בסיפור ולא מסיימים. אני מסופק מאוד לגבי חשדותיך הכלליות. שאלתי את אשתי, עו"ד מוסמכת, ואתה יכול להיות רגוע. אין מצב שמשהו יתבע את מר שומרוני הנכבד על לשון הרע של טוקבקיסט באתר שלו.
במיוחד אם נתחשב בהסרת האחריות המפורשת
"התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
"
לא הייתי קונה דיסקים של קינג. אך לאחר הביקורת באתר זה אני חושב שאשיג את ביצועיו בדרכים אחרות
זה רק הטעם השני מאלו שציינתי.
הטעם הראשון הוא שאין בידי ראיות, ומדובר בשמועות שלי אישית אין דרך לבסס.
אבל יש להניח שלפחות חלקן נכון, וזאת מהטעם הבא: בארץ הנהלים של קבלת החלטות (בנוגע להעסקת סולנים) אינם תקינים, בלשון המעטה. לכל גוף מוסיקלי יש המאפיוזו או שניים שלו, שעושים בגוף (הממומן גם מכספי ציבור) כבשלהם.
אתם רוצים אולי לגשת לאודישן באופרה? כן, אפשר – אם מדובר במטרופוליטן אופרה, קובנט גרדן או שאר בתי אופרה שוליים שכאלה. הללו מפרסמים בראש חוצות כיצד יש לפנות ולקבוע מועד בחינה, ואפשר (ומומלץ) גם לשכור שירותיו של סוכן שיקדם את העניינים.
אבל לא באופרה הישראלית, הו לא. נסו לשלוח סוכן להיוודע מהם מועדי האודיציות. ואם כבר נודע לכם בדרך לא דרך אילו תפקידים יושרו בעונות הקרובות ואתם מבקשים לגשת לבחינה – בהצלחה לכם באמת. אני שמעתי לפחות על שתי זמרות עם רקורד בינלאומי שסירבו לשמוע אותן. פשוט כך. סירבו לעשות אודישן. (זמרות מוכשרות, בעלות רקורד, צעירות וטובות-מראה).
מה הסיבה? מי צריך סיבה. זה של האבא שלי.
אז על רקע כזה, בהיעדר נהלים מסודרים ומנגנוני ביקורת, בהיעדר צורך לתת דין וחשבון על מעשיך – פלא שמשגשג לו שוק נחמד של טובות הנאה והעדפות (לא תמיד מוסיקליות) אישיות?
כן, אבל- מיהו בדיוק הגורם באופרה שיכול ליהנות מהעניין הזה? קשה לי לדמיין את המנהל האמנותי שלהם בהקשר מיני כלשהו