ביקורת אופרה- החטיפה מן ההרמון (מוצרט) בפילהרמונית

למה כן: "החטיפה מן ההרמון" היא אופרה קומית מקסימה, עם רגעים מוזיקליים יפים מאד. הביצוע הנוכחי בפילהרמונית הוא בבימוי חלקי, שאמנם אינו משתווה לבימוי מלא כמו באופרה אבל מציע הרבה הפתעות משעשעות. הזמרים טובים, בעיקר קורט רדל הנהדר (בתפקיד אוסמין, שומר ההרמון). רדל, כצפוי, גנב את ההצגה גם מבחינה קולית וגם מבחינה קומית. הבימוי מלא דמיון ותעוזה, הרבה יותר ממה שאפשר לצפות מהפילהרמונית. הוא מגיע לשיא בסצינה בה מופיעות חן רייס המעולה (בתפקיד בלונדה) וכמה מזמרות המקהלה על הבמה בביקיני, כשרייס שרה בשפת גוף פתיינית על גברים שמנצלים את מעמדם כדי להטריד מינית. אי אפשר היה לסכם את "שנת קצב" בצורה קולעת יותר, והקטע הזה אכן זכה להתמוגגות כללית מהקהל. צריך לציין בהקשר זה גם את התרגום העברי של ישראל אובל, שהיה לא פחות מגאוני. התזמורת ניגנה היטב, וזובין מהטה נראה די מרוצה מהחיים.

למה לא: העומק של הדמויות, שגם ככה הוא לא משמעותי במיוחד, הולך קצת לאיבוד בהפקה הזו. זה קשור גם להפקה המוגבלת יחסית, וגם להופעה של חלק מהזמרים בתפקידים הראשיים. ירג שניידר (בלמונטה), לדוגמא, שר יפה, אך ההופעה והמשחק שלו לא ממש מתאימים לדמות הטיפוסית של האציל הספרדי שהוא מגלם. זה נכון עוד יותר לאינגריד קייזרפלד (קונסטנצה), שיש לה אמנם קול מרשים אך הנוכחות הבימתית שלה די עצית. צריך לציין גם שמבחינה מוזיקלית זה היה ביצוע סטנדרטי למדי, כמעט בלי הפתעות פרשניות.

בסך הכל: הפקה משעשעת ועמוסת הפתעות בימוי, שמספקת בידור חביב ברמת ביצוע טובה למדי.