Skip to content

שלומי שבן ויוני בלוך בפסטיבל "הפסנתר מארח"

1 בנובמבר 2007

פסטיבל "הפסנתר מארח" הפך בשנים האחרונות לאטרקציה משמעותית, תל-אביבית מאד במהותה. הפסטיבל אורך השנה ארבעה ימים (שלישי עד שישי), וכולל שלושים מופעים של אמנים ישראליים מוכרים סביב הפסנתר. הקליבר של המוזיקאים המשתתפים בפסטיבל רציני מאד- מתי כספי, שלומי שבן, בן ארצי, מאיר בנאי ועוד רבים. בנוסף למופעים באולמות מציע הפסטיבל גם מופעי חינם ברחבה, כך שמרכז סוזן דלל מפוצץ בימים אלו באנשים, במובן החיובי לגמרי של המושג.

ביום ד' דגמנו שני מופעים, זה של שלומי שבן וזה של יוני בלוך. שניהם זכו לקהל אוהד ומעורב, למרות שגם שונה קצת באופיו. שבן הציע מופע אישי מאד, בו הופיע כסולן יחיד ליד הפסנתר. האיש, לטעמי, גאון. הוא מוזיקלי ברמות, פרפורמר בחסד, והטקסטים שלו שנונים ועכשוויים. שבן מגלם את הרוח התל-אביבית של הפסטיבל במלואה: מאד נחמד לראות על הבמה בחור שאפשר לראות מדווש ברחובות העיר, חי את חייה, ומתאר בשירים שלו את עולמו הפנימי של כל תל-אביבי ממוצע בשפה עדכנית ורבת רבדים. שבן נותן גם לרקע שלו כפסנתרן קלאסי לחלחל למופע, ואתמול הגניב עיבוד אנרגטי לפרלוד ברה מינור מהספר הראשון של "הפסנתר המושווה" של באך. המופע נפגם רק משני דברים: ראשית, הסאונד המוגזם שבקע מהרמקולים: חצי מההופעה נאלצתי לכסות את האזניים מחשש להתחרשות. שנית, מזה ששבן החליט להדליק סיגריה באמצע המופע, כאילו היה ליאונרד ברנשטיין. פעם צעד כזה היה אולי מגניב, היום כבר לא.

יוני בלוך, לעומתו, הציע מופע קל בהרבה לעיכול. בלוך פונה לקהל צעיר יותר (הקריאה "יוני, תעשה לי ילדים" נשמעה לא פעם מהקהל), והמופע שלו היה סימפטי ולגמרי לא בועט. יש לו טקסטים חמודים, והחן הטבעי שלו מחפה במידה לא מספקת על כך שהוא לא ממש זמר. מעבר לכך, בלוך סובל מהפרעת הגייה משמעותית של האות ש', שמפריעה להבנת הטקסט ולאיכות השירה. זה לגמרי בר-טיפול ע"י קלינאית תקשורת, אבל אולי לבלוך יש אינטרס לשמור על הש' הפגומה הזו כתוספת חן. מילא. בניגוד לשבן הסוליסט היה לצידו של בלוך הרכב שלם- רביעיית מיתרים, בס, תופים, ובחלק מהשירים גם זמרת חיזוק חביבה (יעל קראוס). עם זאת, שיא המופע נרשם עם הופעת האורח של עברי לידר, והחיבור בין השניים הציע לא מעט ניצוצות. לידר הלך עם בלוך עד הסוף והפך לגיבור של השיר "אין לו חברה", שהפך עקב הנסיבות ל"אין לו חבר-אה". בסיכומו של דבר זה היה מופע מהנה ביותר, למרות שנראה שלא היה מהודק עד הסוף.

לסיכום: פסטיבל עשיר ומגוון, קהל מגניב, ואווירה של המקום הנכון להיות בו. הפסטיבל ימשך עד יום שישי, ואפשר ליהנות מהאווירה גם אם לא נכנסים להופעות אלא מנצלים רק את אירועי החינם ברחבה.

פסטיבל "הפסנתר מארח". מרכז סוזן דלל, תל-אביב.

3 תגובות
  1. מיכל permalink

    הייתי בהופעה של שלומי שבן וגם לי לא היה ברור הקטע עם הסיגריה. כאילו הוא זורק על כל העולם. וגם לי היה חזק מדי הרמקולים0

  2. בלובנד permalink

    צריך קצת ניקוטין לפעמים ..

  3. יעקבי permalink

    למה להיות עדינים, יוני בלוף הוא יוצר משעמם ושיטחי להחריד. אל תדאג עומר אם את הלא הבנת על מה הפסטיבל סביבו גם רוב קוראיך לא יבינו . חבל על ההתפתלויות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: