Skip to content

ספר חדש- המוזיקה התזמורתית של היידן ומוצרט

25 בינואר 2008

מגוון הספרים הקיים בעברית על מוזיקה קלאסית עלוב למדי. ספרים העוסקים בניתוח יצירות כמעט אין בכלל. הספר היחיד בעברית שניסה לעסוק בצורה שיטתית בניתוח מוזיקה סימפונית הוא זה של פטר גרדנוויץ', שחובר ב- 1945. הוא מיושן מאד, לא תמיד מדויק, וגם השפה שלו בלתי ניתנת לקריאה לדובר עברית מודרני. לתוך הריק הזה נכנס כעת המוזיקאי הישראלי הצעיר בנימין קדם, עם ספר חדש העוסק במוזיקה התזמורתית של היידן ומוצרט. הספר מוגדר כ"מדריך להאזנה", והמחבר כותב כי הוא נועד למוסיקאים מקצועיים ולחובבים בעלי רקע מוסיקלי נרחב. הספר מנתח את רוב הסימפוניות והקונצ'רטי שכתבו היידן ומוצרט, וכולל גם חומר רקע הסטורי על המלחינים, התקופה בה פעלו, הצורות הקומפוזיטוריות שהעסיקו אותם ועוד.

בספר יש לא מעט מידע מועיל על המלחינים והתקופות, אבל עיקרו מוקדש לניתוח צורני ותוכני של היצירות התזמורתיות של היידן ומוצרט. כדי להפיק ממנו תועלת אמיתית צריך לשבת איתו תוך כדי האזנה ליצירות, רצוי מאד עם התווים. זה גם בדיוק מה שעשה המחבר, וחלק מהניתוחים מבוססים על רשימות ורשמים שלו למול המוזיקה והתווים. זה מה שעושה את הספר למתאים בעיקר לחובבים רציניים ועתירי זמן פנוי, ופחות מתאים לסתם עיון. הספר פונה במובהק לקוראים בעלי ידע מוזיקלי, וכדי להבין אותו עד הסוף נדרש ידע נרחב בתיאוריה של המוזיקה.זו גם הסיבה שלטעמי הספר היה יוצא מורווח אם היו משולבות בו יותר דוגמאות תווים.

קדם הוציא את הספר, לדבריו, בעצמו ועל חשבונו. "הוצאות הספרים לא התעניינו בכך, ולא קיבלתי תמיכה משום גוף", הוא אומר. הוא מסביר שגם את העריכה עשה בעצמו, כדי לחסוך בעלויות ההוצאה. הספר כתוב בעברית זורמת, נהירה ונגישה, למרות שלא היתה מזיקה לו עריכה מקצועית (לי צרמה במיוחד הופעת המילה "פאן" כיחיד של "פנים"). למתלבטים, ניתן להיכנס לאתר האינטרנט של הספר כדי להציץ בתוכן העניינים ולהתרשם מכמה מאמרים לדוגמא הנמצאים בו. באתר ניתן גם להזמין את הספר. "המחיר הבסיסי הוא 90 שקלים", אומר קדם, "אך כיוון שאני מחזיק בהשקפת עולם סוציאליסטית הוספתי לטופס ההזמנה כפתור שמעניק הנחה של 10% לסטודנטים, פנסיונרים, מובטלים וכו'. אין לי דרך לבדוק את אמיתות ההצהרה של הקונה אך אני מקווה שזה לא ינוצל לרעה". הכתובת היא: www.musicbook.co.il
המוסיקה התזמורתית של היידן ומוצרט- מדריך למאזין. בנימין קדם.

From → כל מיני

6 תגובות
  1. הדיבור על מוסיקה הוא כל כך בעייתי. אין פתרון של ממש לבעיה היסודית הזו. אבל תיאור יבש של מהלכים מוסיקליים (מלודיים, הרמוניים, מבניים) הוא אפשרי, והוא גם כלי אלמנטרי למי ששפת המוסיקה הקלאסית זרה לו.
    בדוגמאות שמצאתי באתר שאליו הפנית ראיתי את בעיות העריכה. יותר מזה הפריע לי הבליל של המושגים הטכניים והחצי טכניים. הצצתי בתוכן העניינים ולא גיליתי שם מילון מונחים. אם אין כזה, הרבה קוראים ילכו לאיבוד.

  2. מורה לפסנתר permalink

    קניתי את הספר בשבוע שעבר והתחלתי לקרוא על קונצ'רטו לפסנתר של מוצרט (ק. 467). אני רוצה להמליץ לקוראים על הספר- עוד לא נתקלתי בחומרים בעברית (וגם לא ברוסית) שיורדים כ"כ לעומק ונותנים הסבר כזה על היצירה.

  3. shani permalink

    לי צרמה ההערה לגבי המילה "פאן"-נכונה יותר בניקוד "פן".למעשה,ובהתאם למילון אבן שושן המרוכז לשנות האלפיים,המילה "פן" היא מילה בפני עצמה. מקורה והופעתה בספרות ימי הביניים (פיוטים, ספרות המחקר,פרשנויות והספרות הרבנית).משמעותה נגזרת מן המילה פנים,וליתר דיוק משמעותה היא: צורה או אופן.
    אולי לא היתה מזיקה לספר עריכה מקצועית ,לדעתך, אך לא בעניין זה.

  4. עומר שומרוני permalink

    שני- לא הבנתי מה את/ה מנסה להגיד. בספר כתובה המילה "פאן" כצורת יחיד של "פנים", בעוד יש לכתוב "פן" ללא א'. "פאן" עם א' זו הדרך לכתוב בתעתיק עברי את המילה האנגלית FUN או את חליל הרועים של האל פאן (ומכאן, חליל פאן). הבעיה היחידה שלי היתה עם הא' המיותרת.

  5. אסנת permalink

    האם יש בספר ניתוח של היצירה hungarian rondo מאת היידן

  6. לנועם ולאחרים,
    המהדורה השנייה של הספר אמורה להופיע עד סוף 2016. מהדורה זו תעבור עריכה לשונית, למרות שלמעט הטעות במילה "פן" אין צרימות יוצאות דופן. למהדורה זו יתווספו גם מספרי תיבות שיקלו על הקישור בין הניתוח והפרטיטורה.
    לא ברור לי מהו הבליל של המושגים (מה זה מושג חצי טכני?).

    כידוע, רוב המוסיקה מהתקופה הקלאסית מבוססת על מבנה הסונטה ולכן יש בספר הסבר ארוך ומעמיק על המבנה הזה והתייחסות אליו בכל אחת מהיצירות שבהן הוא מופיע (למעשה בכולן). היופי במוסיקה של מוצרט, למשל, נוצר בין השאר מהחריגה התמידית, שבירת המבנה ומתיחת גבולותיו.

    לא ראיתי טעם בהוספת מילון מונחים מוסיקליים כיוון שהספר נועד ממילא לקורא המתמצא היטב במדיום (מבצעים, סטודנטים למוסיקה, חוקרים וכ"ו). קורא שאין לו רקע בתחום עשוי ללכת לאיבוד במהלך הקריאה. אני מעריך שהקוראים שאינם אנשי מקצוע יפיקו תועלת מהמידע ההסטורי הקשור ביצירות, מידע המופיע תמיד במלים המקדימות את האנליזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: