Skip to content

"המצנאטים"- התורמים הגדולים של המוזיקה הקלאסית בארץ

4 בפברואר 2008

הקשר בין מוזיקה להון קיים כבר מאות שנים. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות על פטרונים, או "מצנאטים", שתמכו במלחינים הגדולים ועמדו מאחורי התזמורות החשובות. גם בארץ, כיום, מתקיימת סצינה ערה של תמיכה בגופי מוזיקה. בלעדיה, כפי שמסתבר, היו חלק מגופי המוזיקה מתקשים לשרוד.

בחודשים האחרונים עלתה סוגיית התמיכה במוזיקה קלאסית לכותרות. ארקדי גאידמק זכה לכותרות לאחר שתרם חצי מיליון שקלים לפסטיבל הים האדום, וזאת שנתיים לאחר שתרם גם לתזמורת הקמראטה ירושלים. בנוסף, בשבועות האחרונים סיפרו מודעות ענק בעיתונים על הצלתה של התזמורת הסימפונית ירושלים תודות לתרומות שהשיגה אגודת הידידים שלה.

לדברי יוסי טל-גן, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, הידיעות שהתפרסמו על החשש לחיי התזמורת הביאו את ידידי התזמורת בארה"ב להתגייס להצלתה. "כעת קל יותר לגייס כסף מתורמים", הוא אומר. "כל עוד היינו בחובות, התורמים האמריקאים לא היו מעוניינים לתרום כסף שילך לנושים או למס הכנסה בישראל. עכשיו, כשהגענו לאיזון תקציבי, קל יותר לקבל תרומות חדשות".

ומה לגבי המודעות הענקיות?
"המודעות שפירסמו התורמים לא היו על דעתנו. היינו מעדיפים שזה יעשה בצניעות. אבל מדובר בכוונות טובות, ואנחנו שמחים לסלוח על זה".

בניגוד לסימפונית ירושלים, המתבססת על תרומות מארה"ב, מחזיקות הן האופרה הישראלית והן התזמורת הפילהרמונית קבוצה גדולה של תומכים מישראל. "בורכנו באהדה ונתינה גם מצד תורמים פרטיים וגם מצד חברות עסקיות", מספרת חנה מוניץ, מנכ"לית האופרה. "לא ברמה של ארה"ב, אבל עדיין מדובר בתרומה גדולה".

מוניץ טוענת כי בארץ יש יותר תורמים פרטיים מאשר בחו"ל, אך פחות תורמים עסקיים. "יש לכך כמה סיבות", היא אומרת. "הראשונה היא שמסורת הנתינה לגופי תרבות היא די חדשה בארץ. נותנים יותר לנושאים כמו בריאות וחברה, בעוד שתרומה לתרבות נראית כמו מותרות. השניה היא שיקולי מס: בארה"ב, לדוגמא, יש פטור מלא ממס על תרומות ולכן יש תמריץ לתרום. בארץ הפטור עומד על 35% בלבד, כך שאין לחברות או לתורמים תמריץ כלכלי לתרום דווקא לתרבות. מי שתורם לנו הם בדרך כלל אנשים שאוהבים אופרה ומרגישים קשר אישי לנושא".

מוניץ מספרת כי באגודת הידידים של האופרה חברים כיום כ- 700 איש. "זו קבוצה נאמנה וקבועה, שלא מתחלפת", היא אומרת. חברי האגודה מקבלים הזמנות לכל ההפקות ולמגוון אירועים נוספים, ושמם מופיע בתכניה לפי הסכום שתרמו. בתכניה של האופרה מצוינות שתי תרומות מיוחדות מעל מיליון שקל (של עמי שגיא ומשפחתו ושל ואצ'יסלב ברכט), ועוד מספר תרומות מעל 400,000 שקל.עם זאת, הממוצע צנוע יותר. התרומה השנתית המינימלית שתכניס אתכם לתכניית האופרה היא 10,000 שקל, הקטיגוריה השניה היא 22,000 שקל ומעלה, והשלישית היא 33,500 שקל ומעלה.

עיון ברשימת התורמים של האופרה מגלה מיד הרבה שמות מוכרים מקהילת העסקים הישראלית. ברשימת התורמים הכבדים (מעל 400,000 שקל) מופיעים בין היתר משפחת מיתר, הנרי זימנד, שרה מאיר וחברת צים. בין ה"תומכים" (33,500 שקל ומעלה) מופיעים אקרשטיין תעשיות, בנק הפועלים, בנק לאומי, קרן משפחת גלבר, פייגי ורובין צימרמן, מוריס קאהן, כנה וזלמן שובל, שמואל רבינא ועוד. ברשימת ה"יקירים" (20,000 שקל ומעלה) אפשר למצוא בין השאר את יעל ורמי אונגר, אלי ליאון, אלפרד אקירוב, משפחת חבס, דוד ליבאי, טובה וסמי סגול מ"כתר פלסטיק" ועוד. רשימת ה"ידידים" (10,000 שקל ומעלה) ארוכה למדי, ומתהדרת בין היתר בשמותיהם של יגאל ארנון, עו"ד חנינא וג'ני ברנדס, אהובה גולוס מ"סולוג", פנינה וזהר דבורין, דב ולאה יודקובסקי, ברונו לנדסברג, איה עזריאלנט ועוד ועוד.

לדברי חנה מוניץ, הכנסות האופרה מאגודת הידידים משמעותיות מאד, ועומדות על עשרה אחוז מהתקציב. "בלי פעילות האגודה לא היינו יכולים לשרוד", היא אומרת.

ומה לגבי ענין "בעל המאה הוא בעל הדעה"? האם היתה פעם השפעה של תורמים על החלטות אמנותיות?

"בשום אופן לא. לא היינו נכנעים לתכתיב כזה בחיים. הדבר היחיד שיכול לקרות הוא תרומה כדי להביא לכאן זמר גדול, וזה בסדר גמור מבחינתי".

כמה כסף עולה באמת להביא זמר מליגת העל העולמית?
"הזמרים מהליגה הכי גבוהה יכולים לקחת 50,000 עד 100,000 דולר להופעה. אנחנו, לשם השוואה, משלמים בדרך כלל אלף עד 3,000 דולר להופעה".

באופרה קיימת אבחנה ברורה בין תרומה של אנשים פרטיים לבין תמיכה של חברות עסקיות. פנינה רמון, מנהלת הפיתוח העסקי החדשה של האופרה, מתייחסת לעניין התרומות מחברות כעניין עסקי לחלוטין. "אנחנו נותנים בעצם לחברות הזדמנות לפרסם את עצמן דרכנו", היא אומרת. "אני אומרת לחברות התורמות שהן בעצם קונות חלק מההפקה. הן אמנם לא מקבלות השפעה על הקונצרט עצמו, אבל מקבלות ערוץ לחשיפה".

דוגמא טובה למגמה הזו נותנת חברת "ישראייר", שהעניקה חסות בפרמיירה של האופרה "המסע לריימס". התפאורה לאופרה הייתה בטן של מטוס, ו"ישראייר" ניצלה זאת כדי לחשוף לקהל האופרה את מוצריה. במהלך ערב הפרמיירה העמידה החברה בלובי האופרה שחקנים שהיו מחופשים לדמויות המייצגות יעדים אליהם טסה החברה (פסל החירות, המונה ליזה, נערה הולנדית ועוד), וניצלה את הערב כדי לתת לקהל אפשרות להצטרף חינם למועדון הלקוחות שלה. חסויות עסקיות נוספות בעונה הנוכחית הן, בין היתר, של לאומי בנקאות פרטית, לקסוס ומפעל הפיס.

במקביל לפנינה רמון, העוסקת בהשגת חסויות מחברות, מחזיקה האופרה גם אגודת ידידים העוסקת בתרומות מאנשים פרטיים. בראש האגודה עומדת עו"ד דפנה מיתר-נחמד, שהיא גם תורמת גדולה בעצמה. "אני מאמינה שככל שאנשים יכירו יותר את הנושא, כך תעלה המוכנות שלהם לתרום", היא אומרת. כדי להשיג את ההיכרות הזו, היא פועלת בשיטתיות כדי לארגן אירועים שיקרבו את התורמים לאופרה ולפעילות בה. לאחרונה השיקה חוברת מהודרת הנקראת "אירועי גורמה", המעוצבת כתפריט במסעדה וכוללת שלל פעילויות כמו כיתות אומן, חזרות פתוחות, ביקור בפעילויות חינוכיות שעושה האופרה ועוד. "המטרה היא לחבר את התורמים לאגודה וליצור שייכות אליה", היא אומרת. "אנשים רוצים לדעת בדיוק לאן הכסף שלהם הולך. לכן הנטייה בדרך כלל היא לתמוך בדברים ספציפיים, ולא סתם לתרום לתקציב השוטף. דרך האגודה ההיכרות הזו נוצרת ומתחזקת".

גם התזמורת הפילהרמונית הישראלית נתמכת באופן משמעותי ע"י אגודות ידידים, המחולקות לשתי ישויות נפרדות: אחת מרכזת תרומות מארה"ב, והשניה מכל יתר העולם כולל ישראל. רשימת התורמים מופיעה בקביעות בכל אחת מתכניות הקונצרטים, וגם היא מחולקת לפי סכום התרומה. ברשימת התורמים הישראלית מופיעה שורה ארוכה של דמויות מוכרות מעולם העסקים הישראלי, כמו בנו גיטר, רעיה יגלום, משפחת לנדסברג, עירית ויונתן קולבר, מיכל ומיכאל צלרמאייר ועוד רבים מצמרת המשק. גם כאן קיימת חלוקה לתורמים המופיעים בשמם לעומת תורמים המעדיפים לתרום בשם הארגון שבבעלותם או שליטתם, כמו בנק הפועלים, קבוצת אלון, כתר פלסטיק ועוד רבים. לתזמורת יש גם עשרות תומכים בארה"ב, שם סכום התרומות הממוצע גבוה יותר. בארה"ב יש לא פחות משמונה "נדיבים" (מיליון דולר ומעלה), והסכום המינימלי הנדרש כדי להיכנס לרשימת התורמים הוא 10,000 דולר (לעומת 5,000 דולר בארץ).

לדברי אבי שושני, מנכ"ל התזמורת הפילהרמונית, מוסדות התרבות בארץ דפוקים משני הכיוונים. "במדינות אירופה", אומר שושני, "יש תמיכה ציבורית משמעותית. בארה"ב, יש פטור מלא על תרומות ולכן יש תמריץ לחברות עיסקיות לתרום. כאן, לעומת זאת, התמיכה הציבורית נמוכה יחסית וגם הפטור ממס על תרומות נמוך". לדברי שושני, סך כל התרומות שמקבלת התזמורת עומד על למעלה מ- 2.5 מיליון דולר- משהו כמו 14% מהתקציב השנתי שלה. בנוסף לתרומות הרגילות, התורמים הם גם אלו שמממנים תכניות חינוך לנוער, רוכשים כלים ומכסים גירעונות של סיורים בחו"ל. לדבריו, במקרה של הפילהרמונית יש להוסיף לרשימת התורמים שתי קבוצות: תורמים כבדים שמבקשים להישאר אנונימיים ושמם אינו מופיע בתכניה, ושורת אמנים גדולי עולם שמופיעים בארץ בהתנדבות וחוסכים בכך לתזמורת סכומי עתק.

האיזכורים שיש בתכניות התזמורת של סכומי התרומות לא קצת בוטים?
"תלוי בעיני מי. זה סטנדרט בכל העולם. אין גוף בעולם שאין בו חשיפה לתורמים".

לדברי שושני, בשנים האחרונות ניכרת התגייסות של המגזר העיסקי לטובת האמנות. בנק הפועלים הוא דוגמא בולטת: הבנק חתם על הסכם תמיכה רב-שנתי עם הפילהרמונית, במסגרתו יתרום הבנק לתזמורת סכום של מיליון וחצי דולר לאורך חמש שנים. עופרה פרויס, דוברת הבנק, מסבירה כי מדובר בחלק ממדיניות של הבנק לתרום לקהילה, מתוך תפיסה שחברה עסקית מצליחה היא חברה המעורבת בקהילה. פרויס מציינת כי בשנת 2006 תרם הבנק כחמישים מיליון שקל לגופים שונים, ביניהם גופי מוזיקה ישראלים כמו האופרה והפילהרמונית. טלי ברש-גוטליב, מנכ"לית קרן התזמורת הפילהרמונית, מוסיפה הסבר נוסף: "הפילהרמונית נחשבת לתזמורת הטובה ביותר בתחומה בארץ, ויש כאן בעצם מסר של הבנק של חיבור של הטוב בתחומו עם הטוב בתחומו". ברש-גוטליב מציינת כי מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, משמש גם כנשיא חבר הנאמנים הבינלאומי של התזמורת.

מעבר לתרומות של ארגונים עסקיים, קיימת שורה ארוכה של תורמים פרטיים המסייעים לגופי המוזיקה השונים. מה גורם לאדם להיפרד ממיליוני שקלים לטובת מוסדות תרבות? לדברי עמי שגיא, אחד התורמים הגדולים למוסדות מוזיקה בארץ, מדובר בפילנתרופיה לשמה. שגיא, איש עסקים מוכר בארץ, תורם עם משפחתו כבר עשרות שנים לאופרה הישראלית, לפילהרמונית ולגופים נוספים. "אנחנו אוהבים אופרה ומוזיקה כבר ארבעים שנה", הוא אומר. "קיבלנו הזדמנות לתרום, אז תורמים". לאחרונה תרם שגיא, עם אשתו ליזיקה ובנו טדי, סכום של מיליון דולר לאופרה הישראלית במטרה להקים אולם מופעים חדש, והוא מופיע במקום של כבוד גם ברשימת התומכים של הפילהרמונית.

מה המוטיבציה שלך לתרום כל כך הרבה כסף?
"זו מוטיבציה פילנתרופית בלבד", אומר שגיא. "אנחנו לא מקבלים על זה תמורה חומרית. התמורה הכי יפה זו המוזיקה".

גם הרצל חבס, מראשי קבוצת חבס, הנמנה על התורמים לאופרה הישראלית, רואה בתרומה בעיקר זכות לתרום לגופי תרבות ברמה גבוהה. "התרומות נעשות כפילנתרופיה בלבד", נמסר מהקבוצה.

בנוסף לאגודות הידידים של גופי המוזיקה הגדולים, קיימת בארץ גם פעילות ערה של קרנות פרטיות התומכות בתרבות ואמנות ומסייעות למוזיקאים או לגופי ביצוע. דוגמאות בולטות הן קרן ריץ', קרן רונן, ICexcellence, קרן התרבות אמריקה-ישראל ועוד. אחת הדמויות המסקרנות ביותר בתחום היא לילי אלשטיין, המסייעת לאמנים כבר עשרות שנים. הפרויקט הנוכחי של אלשטיין הוא לא פחות ממדהים: היא החליטה להקים בזכרון יעקב מרכז בינלאומי לאמנויות, שישרת אמנים מכל תחומי התרבות והאמנות. המרכז יכלול אולמות מופעים, כיתות אומן ומלון, וייבנה באיזור יפהפה הטובל בירוק וצופה לים.

אלשטיין מייעדת את המקום לפסטיבלים וביאנלות בינלאומיות. "יש אמנים מכל התחומים שמצליחים בחו"ל, וחשוב שיהיה להם פה בית כדי להציג את האמנות שלהם וללמד את דור ההמשך", היא אומרת. "עוד לא התחלנו לבנות, אבל כבר יש אישור על התכניות". לדבריה, המרכז יהיה מוכן עוד שנתיים וחצי.

אלשטיין היא אלמנתו של יואל משה אלשטיין, ממייסדי "טבע", עובדה המאפשרת לה לממן את הפרויקט מכספה הפרטי בלי תלות בגופים נוספים. הפרויקט הוא לזכר בעלה המנוח, שגם הוא היה אוהב מוזיקה גדול. "אני עושה את הפרויקט הזה כתרומה למען מדינת ישראל, ולכל מי שעוסק במוזיקה ותרבות בה. הרי יש בארץ כל כך הרבה אמנים גדולים, וצריך שיהיה להם מרכז בו הם יוכלו להציג את אמנותם ולהעביר אותה הלאה".

פורסם ב"גלובס", 4.2.2008

 

One Comment
  1. שמעון permalink

    שם לא מוכר בכלל שתורם מעל למיליון שקל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: