ביקורת דיוידי- אשכנזי מנגן בטהובן

את היכולות של ולדימיר אשכנזי בביצועי בטהובן לא צריך להציג. מדובר הרי באחד הפסנתרנים המוכרים ביותר של המאה העשרים, שמאחוריו עשרות הקלטות. לכן גם עורר הדי.וי.די הזה ציפיות גדולות. זהו אלבום כפול, בו מנגן אשכנזי את כל חמשת הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן. מלווה אותו התזמורת הפילהרמונית של לונדון, עליה מנצח ברנרד הייטינק. הקונצרטים צולמו ב"רויאל פסטיבל הול" ב- 1974, והועלו כעת לראשונה על די.וי.די. ביתי. בנוסף לחמשת הקונצ'רטי יש באלבום גם כמה יצירות סימפוניות ללא פסנתר: הפתיחות לאונורה מס' 2, לאונורה מס' 3 ואגמונט, וכן סימפוניה מס' 8. כולן בניצוחו האלגנטי של הייטינק, שהיה אז בשיא הקריירה שלו.
לגבי הביצוע יש בעיקר מילים טובות. אשכנזי היה ב- 1974 בן 37, 11 שנים לאחר שערק למערב מבריה"מ לשעבר. הנגינה שלו כאן מייצגת היטב את אופיו המוזיקלי: פסנתרנות ברמה גבוהה מאד, עם פרשנות מדויקת ונטולת מניירות. בביצוע שלו קשה למצוא ניצוצות של גאונות או יצירתיות, אבל הוא מציע בטהובן נקי, זורם ונעים. ובכל זאת, ההפקה הזו רחוקה מלהיות מושלמת. הבעיה העיקרית שלה היא באיכות הצילום. הקונצרטים האלו צולמו במקור בהקלטה חיה עבור הטלוויזיה (ה-BBC הבריטי), ומבחינה טכנולוגית היא אינה עומדת בשום סטנדרט מודרני. התמונה דהויה וחסרת ברק, הצבע לא משהו, ובאופן כללי החוויה מזכירה צפייה בקונצרטים בערוץ הראשון שלנו בשנות השמונים. ב"דקה" היו הוגנים מספיק כדי לציין את איכות הצילום הנמוכה על העטיפה, כך שהקונים הפוטנציאליים לא יופתעו לרעה. בכל מקרה, זה אלבום שכדאי לקנות יותר עבור המוזיקה ופחות עבור התמונה.
בטהובן- הקונצ'רטי לפסנתר ועוד. ולדימיר אשכנזי, ברנרד הייטינק. די.וי.די כפול DECCA.

הביקורת פורסמה ב"גלובס", 18.2.2008.