Skip to content

טורנדוט, האזנה חוזרת

17 במרץ 2008

את ההפקה הנוכחית ל"טורנדוט" של פוצ'יני ראיתי לראשונה במוצ"ש הקודם, עם צוות הזמרים (הקאסט) שכלל את אנטוניו נגורה, בייסה דשניאם ומיכל שמיר. בלשון המעטה: לא התעלפתי. הפרשנות של המנצח איכזבה, הביצוע סבל מבעיות תיאום וסאונד, ואף אחד מהסולנים -למעט אולי דשניאם- לא היה מרשים במיוחד. אבל באופרה יש שני קאסטים, ואת "טורנדוט" אני אוהב מספיק כדי לנסות גם את צוות הזמרים האחר. הערב הנבחר היה רביעי האחרון, והצוות כלל את פיירו ג'וליאצ'י (כלאף), סילבי ואלר (טורנדוט) וסוזנה ברנקיני (ליו).

אני שמח להודות שהביצוע הפעם נשמע יותר טוב מהקודם. זה עדיין לא ביצוע מופת, אבל ניכר שההצגות שעלו בשבוע האחרון שיפרו באופן ניכר את התיאום והאיזון בין המבצעים. הפרשנות של המנצח רני קלדרון נשארה תמוהה בחלק מהמקומות, אבל הביצוע כולו זרם הרבה יותר בביטחון.

לגבי הסולנים: פיירו ג'וליאצ'י הציג קול די קטן. מבחינה מוזיקלית הוא משכנע יותר מאנטוניו נגורה, אבל מבחינה קולית הוא לא מרשים במיוחד ובהצגה הספציפית הזו אפילו איבד את גובה הצליל הנכון באחד המקומות. למזלו, הצליח להתעשת די מהר. בעיה נוספת היא שההופעה החיצונית שלו לא כל כך מתאימה לסיפור. הוא זמר גדול ושמן, ודי רחוק מדמות הנסיך המקסים שהוא מגלם. מילא. גם פווארוטי לא היה בדיוק אנורקטי. הלאה: סוזנה ברנקיני בתפקיד ליו עדיפה אמנם על מיכל שמיר, אבל היא קצת צועקת מדי. היא הצליחה לרגש רק בדואט שלה עם טורנדוט, שהציע כמה שניות של פיוט אמיתי. מי שהיתה כוכבת הערב היתה סילבי ואלר, בתפקיד טורנדוט. ההפקה הקולית שלה לא תמיד הכי יציבה, אבל היא נראית מצוין, הנוכחות הבימתית שלה מרשימה, וברגעים מסוימים היא היתה טובה מאד גם מבחינה קולית. בכל מקרה היא הרבה יותר משכנעת מבייסה דשניאם בתפקיד הנסיכה היפהפייה, ולו רק בגלל ש"יפהפייה" הוא לא בדיוק שם התואר הראשון שהיית מצמיד לדשניאם. כוכב נוסף שהסתמן הפעם הוא אוליביה גרנד, בתפקיד פינג. השיפור הכללי בזרימת האופרה עשה לו טוב, ושיחרר ממנו קול יפה ועשיר בצבעים. לו היו מלבישים אותו ואת חבריו לתפקיד שרי הממלכה במשהו יותר נורמלי משמלת הסטרפלס שלהם אפשר היה ליהנות ממנו אפילו קצת יותר. למרבה ההפתעה, דווקא המקהלות נשמעו פחות טוב מהערב הראשון. סביר להניח שהקולות שלהם פשוט התעייפו אחרי ששרו ערב אחרי ערב.

לסיכום: זה עדיין לא ביצוע גדול, אבל יחסית להצגה הראשונה העסק השתפר. בכל מקרה, אם יש לכם אפשרות בחירה לאיזו הצגה ללכת, הצוות של ג'וליאצ'י/ברנקיני/ואלר עדיף. והערה כללית: את שם האופרה מבטאים TURANDOT. לקוראי עברית יש נטייה להגות את השם בצורה שגויה, בדרך כלל עם נ' קמוצה. אז לא: הקמץ הוא ב-ר'.
"טורנדוט" באופרה הישראלית החדשה. מנצח: רני קלדרון. בית האופרה, 12.3.2008.
הביקורת פורסמה ב"גלובס", 17.3.2008

3 תגובות
  1. המנטפק permalink

    הפתח הוא ב-ר'.

  2. גלעד מוסינזון permalink

    לאיש המזדהה כהמנפק- למה פתח ולא קמץ? זה הרי שם זר, מה זה משנה איך מנקדים אותו?

  3. המנטפק permalink

    יש הבדל בין קמץ לפתח, ויש כללים מסוימים שמורים מתי להשתמש בהם. באופן תאורטי, אם מנקדים בקמץ, עלול להתקבל רושם שהשווא ב-נ' הוא שווא נע, ואז יש מי שיקרא TURANEDOT.

    (כאמור – באופן תאורטי. בגלל זה אני "המנטפק" ולא יותר).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: