הטייוואנית מתחרות רובינשטיין תופיע עם הפילהרמונית
תגידו מה שתגידו על הפילהרמונית, אבל לנצל הזדמנויות הם יודעים. עוד לא שככה שערוריית הפרס הראשון שלא הוענק בתחרות רובינשטיין, וכבר הנחיתה אתמול הפילהרמונית הפתעה. מסתבר שהתזמורת הצליחה לגייס את הפסנתרנית הטייוואנית צ'ינג יון הו, זוכת פרס חביב הקהל בתחרות רובינשטיין, לנגן בחלק מסידרת הקונצרטים הקרובה שלה.
בנוסף לזכייה בפרס חביבת הקהל, כזכור, היתה הפסנתרנית הטייוואנית גם אחת מזוכות הפרס השני. לדעתי, ולדעת רבים אחרים, היא הייתה צריכה לקבל את הפרס הראשון: היא הפגינה מוזיקליות יוצאת דופן, והיה לה את הניצוץ הבימתי שכולם מחפשים בתחרויות מהסוג הזה. הפילהרמונית קלטה את הפוטנציאל של אהדת הקהל, ופעלה מהר. כעת אפשר יהיה לשמוע את הו מנגנת ללא הלחץ של התחרות, וככל הנראה עם מנצח מוצלח יותר ועם יותר חזרות.
הו תחליף בשני קונצרטים את הפסנתרנית הלן גרימו, שתופיע עם הפילהרמונית החל מסוף השבוע. גרימו היא פסנתרנית אטרקטיבית מאד בפני עצמה (היא פסנתרנית מצוינת וגם יפהפיה עולמית), כך שהבחירה בין השתיים ממש קשה. שימו לב גם לרפרטואר השונה: גרימו אמורה לבצע את הקונצ'רטו מס' 5 של בטהובן, "הקיסר", שהוא דרמטי והירואי באופיו. הו, לעומתה, תנגן את קונצ'רטו מס' 4 של בטהובן- יצירה מעודנת ולירית בהרבה.
וזה עוד לא הכל: על כל הקונצרטים ינצח הגרמני הצעיר מיכאל גוטלר, יליד דרזדן, שהחליף בהתראה של הרגע האחרון את הפיני הצעיר מיקו פרנק שביטל. עקב שינוי המנצח השתנתה לחלוטין גם תכנית הקונצרטים, והיא תהיה על טהרת בטהובן. בתכנית עם הלן גרימו ינוגנו הפתיחה "קוריאולן", קונצ'רטו מס' 5 ("הקיסר") וסימפוניה מס' 3 ("אירואיקה"). זאת למעט הקונצרטים בחיפה, בהם תבוצע הסימפוניה מס' 8 במקום ה"אירואיקה". בשתי התכניות בהן תשתתף הפסנתרנית הטייוואנית יבוצעו הקונצ'רטו מס' 4, הפתיחה "קוריאולן" והסימפוניה מס' 8. זהו רפרטואר מוכר ואהוב, אפילו שחוק, שיאפשר ליהנות מהכוכבת החדשה בלי להתמודד עם מוזיקה מסובכת מדי.
פורסם ב"גלובס", 1.4.2008
בעיקר מוזיקה 
ההקלטה האחרונה של גרימו בגרמופון (הסתדר לה טוב עם השם) היא של "הקיסר", וזו הקלטה משובחת שאמנם שובחה הרבה, כך שלשמוע (ולראות) אותה עכשיו עם הקונצ'רטו הזה, זו באמת הזדמנות פז. לכן, לדעתי, עם כל הכבוד לטייוואנית, היה עדיף אם היו נוגסים מפסנתרן אחר.
ובאשר ליופיה, יפהיפיה עולמית זה לא מופרז, והמנייריזם האורגזמטי (תסלח לי) שלה ליד הפסנתר בכלל יסכן את בריאותם של באי הקונצ'רטים. בכל זאת לא צעירים:
[והנה היא עם הרביעי דווקא, בעיניי יפה יותר:]
יעל, תודה רבה על הקישורים! הוספתי תמונה של גרימו לרווחת אלו שאין להם כח לבדוק את הלינקים ולא יודעים מה הם מפסידים.
במוצאי שבת אחרי התחרות, ברסיטל של שלושת הזוכים. התרשמתי הרבה יותר מרומן רבינוביץ'. אמנם הוא מופנם וחסר שטיקים על הבמה, אבל הצליל שלו יפה הרבה יותר וגם הנגינה מעניינת ובעלת עומק.
אבל הו עושה הו הו לקהל ומתחבבת עליו בקלות.
אני חושב שה"מניירזם האורגזמטי" הזה הוא מופרך. היא נאנחת על כל פראזה ופראזה והפרצופים שלה באמת נראים מוכרים יותר מעולם המיטות מאשר מאולם הקונצרטים, וזה כבר מוגזם.
יכול להיות שהיא עושה את זה (בעיקר?) כשיש מצלמות באזור, אבל זה נראה לא אותנטי.
אין בכך לומר דבר על נגינתה, בה לא התעמקתי (הבטהובן דווקא זורם ויפה).
אגב, אני חושב שמצרפתית לעברית זה אלן, לא הלן, אבל נו.
אז כדאי לך להאזין לביצועים שלה. ההקלטות של הקונצ'רטי השני של רחמנינוב והיחיד של שומאן מאוד יפות ומעניינות בעיניי, והקצנה של מנייריזם כלשהו זו ממש לא תופעה שבלעדית לה. אני אישית מוכנה למלוק את ראשה של אושידה בכל פעם שהיא מתייסרת עם גבותיה על פרזה (פשוטה, כולה פרזה פשוטה, תמימה) של מוצאטר, ובכל זאת הביצועים שלה לסונטות שלו הם האהובים עלי ביותר. רק את הדיוידי אני לא סובלת. אצל גרימו (הלן, אלן, אולי בעצם הלנה) המצב קצת אחר כי היא מאוד מאוד יפה, אז מחד הכול נסלח לה, ומאידך לא נותנים לה ליהנות מהספק וישר חושדים שהיא 'מנצלת את זה'. בעצם – אין לי ספק שהיא מנצלת את זה, גם מול הפסנתר, אבל שיהיה, היא מרגשת מאוד גם באודיו. אולי בעיקר באודיו, כשהדעת אינה מוסחת. (בקיצור, תאזין לשומאן)
הייתי אתמול בחזרה שלה. היא פשוט מנגנת, בלי שום מניירות ווטסואבר. נלך בשבת לראות האם זה המצב גם כשיש קהל בסביבה.
הסתדרת… 🙂
(מצפה בקוצר רוח לדיווח)