תכנית "מאסטרו בעין הוד" למען ילדי הפריפריות

אביבה חיימוביץ'-ויינשל

קצת קשה להאמין, אבל גם בישראל 2008 נשארו איים של ציונות אידיאליסטית, כמו של פעם. אחד מהם הוא עמותת "מאסטרו", שהוקמה לפני ארבע שנים כיוזמה פרטית לחלוטין המבוססת על אמונה בכוחה של המוזיקה להשפיע על חיי הרוח והחברה בארץ. לעמותה מספר מטרות: להגדיל את מעגל לומדי המוזיקה בארץ תוך התמקדות באוכלוסיות הפריפריה ובעלי צרכים מיוחדים, להוות סביבה תומכת עבור מוזיקאים צעירים, ולתת בית לפעילות מוזיקאים ישראלים מהארץ ומחו"ל.

המייסדת והמנהלת של "מאסטרו" היא אביבה חיימוביץ'-ויינשל, שהכניסה לעמותה את כל מרצה והרבה מהונה הפרטי. "מאסטרו הוא מפעל ציוני, שעושה שימוש במוזיקה ומוזיקאים", היא אומרת. "תשעים אחוז מההשקעה, סכום של חצי מליון דולר, באו מההון הפרטי שלי ושל בן-זוגי. אנחנו אנשים מן הישוב, לא מיליונרים גדולים, ומכרנו את כל רכושנו לטובת המפעל הזה. אבל מראש שמנו את הכסף הזה בלי לצפות לתמורה. היה לנו ברור שההשקעה הזו תחזיר את עצמה רק מוראלית".

אחת מפעילויותיה המרכזיות של העמותה היא הכשרת מוזיקאים בוגרי אקדמיות כמבצעים ומורים, אשר עובדים כמורים לכלים מוזיקליים שונים בפריפריות. את ההכשרה נותנים להם פרופסורים ישראליים בכירים מאקדמיות מובילות בארץ ומחו"ל, ביניהם שמות מוכרים כמו חגי שחם (כינור), משה אפשטיין (חליל), ארנון ארז (פסנתר), אורי ורדי (צ'לו) ואחרים. שחם, כנר ישראלי בינלאומי, משמש גם כמנהל המוזיקלי של התכנית. המוזיקאים בוגרי התוכנית מתחייבים לעסוק בהוראה ובפעילות חברתית-תרבותית בישובי פריפריה משך שנתיים לפחות מתום שנת ההכשרה, ובמהלך התקופה מקבלים תמיכה מקצועית וכלכלית.

"אני לא מחפשת את הפרלמן הבא", אומרת חיימוביץ'-ויינשל. "מה שאני כן רוצה זה להפיק מהמוזיקה ערך מוסף ולבנות את הדור הבא של צרכני תרבות. מעבר לכך, אנחנו רוצים לתת למוזיקאים ישראלים בוגרי אקדמיות מסגרת להישאר בארץ ולקבל שכר הולם עבור עבודתם. בנוסף, חשוב לנו לאפשר למוזיקאים ישראלים החיים בחו"ל להיות מעורבים בחיי המוזיקה בארץ. ברור לי שאי אפשר להחזיר אותם לפה, אבל אנחנו מנסים לתת להם מסגרת לעבוד פה בצורה מסודרת ולא רק לבוא מדי פעם ולתת קונצרט באופן רנדומלי".

המוזיקאים בוגרי התכנית עובדים כרגע כמורים למוזיקה במקומות כמו דימונה, כפר-ורדים ומעלה-יוסף. "בהתחלה הם היו מאד סקפטיים לגבי העניין", אומרת חיימוביץ'- ויינשל. "אלו חבר'ה צעירים בני 28-30, והרעיון של מפעל ציוני נשמע להם בהתחלה מוזר. אבל אחרי שהם ראו במה מדובר הם התלהבו. הם נדרשים לעבודה של יומיים בשבוע, ומקבלים שכר יפה כדי שהצד הכלכלי לא יעיק".

לשנה הקרובה יש ל"מאסטרו" רשימת יעדים מוגדרת היטב. השנה אמורים להצטרף לתכנית כשבעים תלמידי נגינה חדשים, ובכל מרכז מוסיקה בו תפעל התכנית תתבצע תוכנית העשרה גם בעבור צוות המורים המקומי; לצוות המורים תצטרף מורה לכינור שתלמד בקונסרבטוריון של המגזר החרדי בירושלים; בכפר ורדים תוקם מחלקה למוזיקה קלאסית, ובמוקדי הפעילות של העמותה יתקיימו לפחות 15 קונצרטים במהלך השנה. כמו כן תמשיך "מאסטרו" את הוראת הנגינה בכינור וצ'לו במסגרת מיח"א (מרכז לילדים לקויי שמיעה) בתל-אביב. בנוסף תארח העמותה במהלך השנה בישובי הפריפריה מוזיקאים ישראלים מובילים מהארץ ומחו"ל, שמעוניינים להשתתף בפעילותה באופן עקבי.

דרך טובה להתוודע לפעילות העמותה תהיה בסוף השבוע, בו תקיים עמותת "מאסטרו" אירוע רב משתתפים בן חמישה ימים בעין-הוד. התכנית כוללת מגוון רחב של אירועי תרבות: קונצרטים, סדנאות אמנות, סדנאות מוזיקה, נגינת הרכבים קאמריים בחוצות, סרטים מוזיקליים, סיורים במוזיאונים ובגלריות של עין הוד ועוד. במהלך הפסטיבל יתקיימו גם עשרה קונצרטים קאמריים, בהם ינגנו כמה מהמורים בתכנית ההכשרה של הסדנה: חגי שחם (כינור), משה אפשטיין (חליל), אלי חפץ (קלרינט), ארנון ארז (פסנתר), הילה קרני (צ'לו), איתמר דוארי (כלי הקשה) ועוד רבים. כולם, כולל שחם, משתתפים על טהרת התרומה ויופיעו באירוע בהתנדבות.

גם התכנית הפעם מוקדשת, בין היתר, לחשיפת בני נוער מהפריפריות לתרבות. במסגרת התכנית יבקרו בעין-הוד ביום ראשון (18.5) 500 ילדים ובני נוער מדימונה, בית שאן, מצפה רמון, שפרעם, מעלה יוסף וכפר ורדים. הם ישתתפו בסדנאות מוזיקה ואמנות, ויבקרו בקונצרטים ואירועי העשרה. אולם הציונות ממשיכה גם הלאה: יום לאחר מכן, ב- 19.5, יגיעו לעין-הוד משפחות של כ-600 עולים חדשים שעלו לאחרונה לישראל. את הקשר איתם יצרה העמותה דרך הסוכנות היהודית, וביקורם בעין-הוד יהיה חלק מפרויקט בו מאמצות משפחות ישראליות ותיקות משפחות של עולים. משפחות העולים יגיעו לעין-הוד עם המשפחות המאמצות שלהם, וישתתפו ביום של מוסיקה ואמנות שיכלול האזנה לקונצרטים, סיור במוזיאונים וגלריות והשתתפות בסדנאות אמנות.

כצפוי, עמותת "מאסטרו" ניצבת בפני אתגר כלכלי לא פשוט. תשעים אחוז מתקציב העמותה בא מכיסם הפרטי של מייסדיה, ועשרת האחוזים הנותרים מגיעים מתמיכה עירונית. לדברי חיימוביץ'-ויינשל הנסיונות לזכות בתמיכה ממשלתית לא צלחו, ובסופו של דבר הריצות ממשרד למשרד התישו אותה לחלוטין. "יותר חשוב לי כיום לעסוק במטרות העמותה מאשר להתמודד עם הבירוקרטיה של המשרדים הממשלתיים", היא אומרת. במטרה לחסוך בעלויות היא מנהלת את העמותה לבדה, בהתנדבות. "אין לנו מנגנון ארגוני, ואין אפילו מזכירה. אני עושה בעמותה הכל כדי לחסוך בתפקידים שיאכלו את הכסף".

כרגע, המטרה שלה היא למצוא לעמותה מימון חיצוני. "אנחנו אפילו מוכנים להסב את השם "מאסטרו" על שמו של התורם שירצה לפרוס את חסותו על הפרויקט", היא אומרת. "בשלב זה, 200,000 דולר בשנה יספיקו לנו כדי שנוכל להמשיך לעבוד. לצערי, זה קשה. אין ספק שהרבה יותר קל להתרים לילד רעב מאשר לזה שילדינו יחיו בסביבה תרבותית. אבל הילדים האלו הם החברה שלנו, ואנחנו מאמינים שההשקעה בהם תשתלם בטווח הארוך. בסופו של דבר התלמידים שלנו, "ילדי מאסטרו", הופכים לשגרירים הטובים ביותר של הפריפריות".

תכנית "מאסטרו בעין-הוד" תתקיים בין ה- 15 – 19 במאי. הקונצרטים פתוחים גם לקהל הרחב במחירים שבין 40 ל- 90 ₪.

פורסם ב"גלובס", 11.5.2008