Skip to content

ראיון עם ליאון בוטשטיין, המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים

21 במאי 2008

פורסם ב"תרבות גלובס", 21.5.2008

לאון בוטשטיין יסיים בקרוב את העונה החמישית שלו בראש התזמורת הסימפונית ירושלים. עונה זו היתה דרמטית ביותר בחיי התזמורת, ולאו דווקא מהצד המוזיקלי. התזמורת ניצבה בשנה שעברה מול איום סגירה ממשי, ויצאה רק בתחילת השנה מפשיטת רגל. כעת, בוטשטיין ונגניו מתחילים לנשום לרווחה: האיום לקיום התזמורת הוסר, וניתן להתחיל בזהירות לחשוב על העתיד.

"זו היתה תקופה קשה מאד", אומר המנצח האמריקאי על העונה שעברה. "פעלנו עם בעיות תקציב תמידיות, בלי יכולת לגייס סולנים ומנצחים אורחים. הרגשתי כמו מישהו שנמצא באופן תמידי בדיאטה חריפה".

עם חלוף המשבר הקיומי, בוטשטיין צופה לעתיד בתקווה. לתזמורת מונה דירקטוריון חדש שבראשו עומד אמנון נדב, והציפיה היא שההנהלה החדשה תתן לתזמורת דחיפה מחודשת. "בשנים האחרונות עבדנו בפאזה של הישרדות. לא היו לתזמורת שיווק, פירסום או יחסי ציבור. בעונה הבאה הם יתחילו סוף-סוף לתפקד מחדש".

לאון בוטשטיין (62) נולד בשוויץ וגדל בארה"ב. הוא מוכר בעולם המוזיקה היטב הן כמוזיקולוג והן כמנצח, ומכהן כבר שנים כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית האמריקאית בניו-יורק. בנוסף הוא מכהן מאז שנת 1975 כנשיא מכללת "בארד" בארה"ב. הקשר שלו עם התזמורת הירושלמית התחיל ב- 2001, כמנצח אורח. הקשר עלה יפה, ושנתיים לאחר מכן מונה למנהלה המוזיקלי. "לתזמורת לא היתה מעולם תמיכה פרטית", הוא אומר. "אהוד אולמרט, שהיה אז שר התמ"ת והאחראי על רשות השידור, הבין שהיא חייבת להיעזר בתמיכה חיצונית וביקש ממני לקחת את התזמורת. גם כי היה לי ניסיון כמנצח, וגם כי היה לי ניסיון בגיוס כספים". ואכן, אחת הפעולות המרכזיות של בוטשטיין בתזמורת היתה להקים אגודת ידידים. האגודה שהקים מבוססת על פילנתרופים יהודיים מחו"ל, שמכסים כרגע כ- 15% מתקציב התזמורת.

בוטשטיין משרטט שני מודלים הפוכים של תמיכה בתזמורות. "בארה"ב, יש 100% תמיכה פרטית. הממשלה לא נותנת לתזמורות אגורה. בעיני זה מודל רע, כי לדעתי המדינה חייבת להיות אחראית לתרבות. אסור שצריכת תרבות תהיה תלויה בהכנסה ובהבדלי מעמדות. באירופה, לעומת זאת, התמיכה היא בעיקר ציבורית. יש שם בערך עשרה אחוז תמיכה פרטית. אבל גם שם התמיכה הפרטית הולכת וגדלה בהדרגה".

לבוטשטיין יש תובנות מעניינות נוספות על שיטת התמיכות האמריקאית. "יש בארה"ב תמריץ כלכלי לתרום, כי 100% מהתרומה מוכר במס עד גבול מסוים. אבל זו לא הסיבה בגללה אנשים תורמים. אם תיתן לצדקה, עדיין ישאר לך בשורה התחתונה פחות כסף. לכן, רוב העשירים לא תורמים כלל. הסיבה לכך שבכל זאת יש תרומות היא אחריות חברתית. עבור הפרוטסטנטים, תרומה לקהילה זו עדות שאתה מצליח בעיני אלוהים. אצל היהודים, יש אידיאולוגיה שלמה של אחריות חברתית וערכים של תרומה לקהילה. לכן יש כל כך הרבה פילנתרופים יהודים באמריקה".

גם בוטשטיין עצמו עובד עם התזמורת הירושלמית בהתנדבות. "אני מהגר יהודי שנולד עם קופסת קרן קיימת ביד", הוא אומר. "אני אמנם לא עשיר גדול, אבל הסיבה היחידה שאני בירושלים היא שרציתי לתרום לטובת מדינת ישראל". לדבריו, מצבה של התזמורת הביא לכך ששכר הנגנים קוצץ אפילו יותר מרמתו הקודמת, שהיתה נמוכה מאד גם כך. "נראה לי לא הוגן לקחת שכר לעצמי בעוד ששכרם של הנגנים מקוצץ. אני מקבל שכר נאה במקומות אחרים, כך שבירושלים אני יכול להרשות לעצמי לעבוד בהתנדבות. התזמורת אמנם משלמת מלונות וטיסות, אבל אני לא מרוויח שם כסף. אחת המטרות שלי כעת היא להביא להעלאה בשכר הנגנים. בכל מקרה, אני לא מתכוון לקחת שכר לעצמי עד שמשכורות הנגנים יגיעו לרמה סבירה".

לדברי בוטשטיין, אף אחד לא הולך כיום לעסוק במוזיקה כדי להתעשר. "התופעה של המנצחים המיליונרים, כמו קראיאן או אבאדו, נמצאת בירידה. היום כבר לא מרוויחים הרבה מהקלטות. אין בזה כסף ואין לזה שוק. בדרך כלל דיסקים חדשים ממומנים בכלל ע"י התזמורות, למטרות פירסום. כבר אין היום אף תזמורת בעולם שיש לה חוזה קבוע עם חברת הקלטות. העולם הזה מת. מבחינתי זה מצוין, כי אנשים מעדיפים ביצועים חיים על פני ביצועים מוקלטים. הקלטות בעיני הן חשובות, אבל רק בתור דוקומנטים שנותנים גישה למנצחי עבר או ליצירות לא מבוצעות. הן לעולם לא יכולות להחליף חוויה של נוכחות באולם והאזנה לאקוסטיקה אמיתית".

אחד המאפיינים הבולטים של עבודתו של בוטשטיין בירושלים הוא חשיפה של יצירות לא מוכרות. בעונה שעברה היתה לו סידרה שלמה שהוקדשה לכך, בשם "תגליות". "מוזיקה היא כמו מוזיאון חי", הוא אומר. "אבל משום מה סגרנו את רוב הדלתות של המוזיאון הזה, ואנחנו תמיד מסתכלים על אותן היצירות. זה חבל מאד, כי יש עוד המון מוזיקה שהקהל יכול לאהוב. וזה בדיוק מה שאני מנסה להביא".

לעונה הבאה הוא מתכנן תכנית מורחבת, עם ארבע סדרות. הסידרה "תגליות" תפסיק לעמוד בפני עצמה, ותאוחד עם הסידרה הקלאסית. עם זאת, גם בעונה הבאה תשים התזמורת דגש חזק על ביצוע מוזיקה לא מוכרת מהרפטואר של המאה ה- 19 והעשרים. בין היצירות שיבוצעו תהיה יצירה לא מוכרת של זמלינסקי בשם "טרגדיה בפירנצה", קונצ'רטו לכינור של רגר, אופרה לא מוכרת של היידן, קונצ'רטו לאבוב של מרטינו, יצירה של קבוצת מלחינים יהודיים מ- 1961 ועוד.

בעונה הקודמת היתה לזה הצלחה? הקהל הישראלי לא שמרן מדי בשביל מוזיקה לא מוכרת?

"לדעתי זו היתה הצלחה מסחררת. הרי כל הפרסום עבר מפה לאוזן כי לא היו לנו שיווק ופרסום, ובכל זאת הצלחנו למלא חצי אולם עם התכניות המודרניות. מעבר לכך, בעונה הבאה התגליות המוזיקליות כבר לא יהיו בגטו משלהן אלא ישולבו ברפרטואר הרגיל, ולצידן תהיה גם הרבה מוזיקה מוכרת. כדי להחזיר את הקהל אנחנו חייבים לשלב את החדש עם המוכר ולבנות מחדש אמון עם הקהל".

בארה"ב זה עובד?
"ועוד איך. אנשים שם כבר סומכים עלי, ויודעים שלא אביא להם יצירות לא טובות. היום הם באים גם אם מדובר בחומר חדש לגמרי שהם לא שמעו מעולם".

יהיו בעונה הבאה שלכם הפתעות גם מבחינת סולנים?
"בעיקרון אנחנו מביאים סולנים צעירים, כי התעריפים לסולנים המפורסמים עדיין גבוהים מדי עבורנו. הכוכב המפורסם היחיד יהיה הצ'לן יו-יו מא, שהסכים להופיע איתנו בהתנדבות".

ומה דעתך על מה שקורה בפילהרמונית?
"הפילהרמונית היא תזמורת מצוינת, וזובין מהטה הוא מנצח ענק. אבל לדעתי הרפרטואר שלהם מאד שמרני. אם רוצים קהל חדש אי אפשר לבצע כל הזמן את אותו הדבר".

One Comment
  1. ירושלמי permalink

    כדאי להוסיף שבוטשטיין מרבה לנצח על תזמורות כמו הפלהרמונית והסמפונית של לונדון.הקלטה שלו עם הסמפונית של לונדון של יצירות רוסיות(פופוב ושוסטקוביץ)זיכתה אותו במועמדות לפרס גראמי בשנה שעברה להקלטה הסמפונית הטובה ביותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: