Skip to content

ראיון עם גוסטבו דודאמל

9 בנובמבר 2008

פורסם ב"גלובס", 9.11.2008

נכון להיום, גוסטבו דודאמל הוא אחד מהנכסים החשובים ביותר של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. סביב המנצח הצעיר מוונצואלה יש באזז בינלאומי אדיר, ולמרבה השמחה גם ישראל היא חלק ממנו. בשנים האחרונות הספיק דודאמל לנצח על התזמורות הפילהרמוניות של ברלין, וינה, ניו-יורק, שיקאגו ורבות אחרות, להופיע ב"לה סקאלה", לקבל את הניהול המוזיקלי של תזמורת לוס-אנג'לס בארה"ב ותזמורת גטבורג בשוודיה, ובמקביל להמשיך לנהל את תזמורת הנוער "סימון בוליבר" בוונצואלה, התזמורת בה צמח. כולם רוצים אותו כמה שיותר, ובצדק גמור.

דודאמל, בסך הכל בן 27, הוא כבר מוזיקאי שלם ובשל. הוא חי ונושם מוזיקה, ומביא איתו משב רוח רענן של אנרגיה וחינניות. מעבר לכך הוא בחור חם, נעים ולבבי בצורה בלתי רגילה, שנהנה מאד מחברת אנשים ומרעיף עליהם חום וקירבה. לדבריו, הוא לא ממש מתרגש מהכוכבות שנחתה עליו. "אין מבחינתי שום הבדל בין עכשיו לעבר", הוא אומר לי השבוע בתל-אביב. "אני חי את חיי ועושה מוזיקה בדיוק כמו קודם. השינוי היחיד הוא שכעת אני נוסע הרבה יותר ולומד הרבה יותר. אנשים מכירים אותי, ויש לי הזדמנות לעבוד עם כל התזמורות החשובות בעולם. בנוסף, החשיפה הזו גורמת לאנשים להכיר גם את התזמורת שלי בוונצואלה, ולדעת מה אנחנו עושים. אבל בי עצמי אין שום הבדל".

בניגוד להרבה מעמיתיו המנצחים, שחיים חיי בדידות המבוססים על טיסות בין בירה אחת לאחרת, דודאמל נוסע בדרך כלל בלוויית אשתו, אלואיזה. "אשתי נמצאת איתי 80% מהזמן", הוא אומר. "התמיכה המשפחתית והאהבה שהיא מעניקה לי עוזרות באופן בלתי רגיל. לשמחתנו, היא יכולה להמשיך לעבוד גם מרחוק. יש לה את העבודה שלה, והיא כל הזמן עם הבלקברי והלפטופ. מבחינתנו מה שחשוב זה להמשיך להיות יחד גם עם כל הנסיעות שלי".

את תכנוניהם העתידיים של דודאמל ואשתו הרבה מתזמורות העולם לא יאהבו לשמוע. "תוך שנתיים אנחנו מתכננים להירגע קצת עם הנסיעות", הוא אומר, "ולהתחיל להקים משפחה. אני מת על ילדים. עבורי, משפחה היא הדבר הכי חשוב שיש בחיים. גם הקשר שלי עצמי עם הורי ומשפחתי הוא חזק מאד. תוך שלוש שנים אהיה בן 30, וזה זמן טוב להתחיל לחשוב על ילדים. התכנון שלי הוא להתמקד אז בכמה תזמורות נבחרות, לנסוע פחות, וביתר הזמן להיות עם המשפחה".

דודאמל הוא הבוגר המפורסם ביותר של ה"סיסטמה", מערכת החינוך המוזיקלי המפוארת של ונצואלה. ב"סיסטמה" נמצאים היום 350,000 ילדים, ועבור רבים מהם היא מציעה חלופה אמיתית לחיים של עוני ופשע. הילדים מקבלים מה"סיסטמה" כלי נגינה, וזוכים לחינוך מוזיקלי מצוין. הטובים ביותר מגיעים לתזמורת הנוער "סימון בוליבר", תזמורת הדגל של הפרויקט, שדודאמל הוא מנהלה המוזיקלי.

בסרט דוקומנטרי על ה"סיסטמה", שיצא לא מזמן, אומר דודאמל כי הרבה מרעיונותיו המוזיקליים נובעים ממורו האהוב, חוסה אנטוניו אבראו (Abreu). אבראו הוא לא רק מוזיקאי אלא גם כלכלן ומחנך, והוא זה שייסד את ה"סיסטמה" הונצואלית שבזכותה הפך דודאמל למה שהוא.

זה לא קצת מוזר, להביא רעיונות של מוזיקאי ונצואלי אלמוני לתזמורת האירופאיות הגדולות ביותר?
"אבראו הוא גאון. הוא זה שהקים את הפרויקט, והוא מוזיקאי נפלא. הוא היה בשבילי בית הספר הכי טוב שאפשר לבקש. אבל זה לא יהיה נכון לומר שאני מעביר את הפרשנות שלו. הוא רק נתן לי את המפתחות. הוא לימד אותי לא רק איך עושים אינטרפרטציה, אלא גם נתן לי את הכלים לעשות זאת לבד".

דודאמל מספר שאת חוויית הניצוח הראשונה שלו חווה בגיל 12. הוא היה אז כנר ב"סיסטמה", ובאחת החזרות המנצח של התזמורת איחר. דודאמל קם מעמדת הכנר, והתחיל לנהל את העניינים. מאז, במשך 15 שנה, לא עזב את השרביט.

בסרט על "הסיסטמה" אפשר לראות שהיחסים בין דודאמל לנגניו מבוססים הרבה יותר על חברות מאשר על היררכיה. הוא משחק איתם כדורגל, טס איתם במחלקת תיירים, ומצהיר שהוא בסך הכל חלק נוסף מהתזמורת. "כשאני טס לבד אני חייב שיהיה לי נוח, כי אני נוסע הרבה", הוא אומר. "אבל שאני טס לסיור עם התזמורת זה תמיד יהיה יחד עם הנגנים, במחלקת תיירים. אנחנו כמו משפחה אחת. גם בישראל זה אותו דבר. אני מאד תובעני כלפי התזמורת, וגם מאד אוהב לתת בחזרה".

בסרט על ה"סיסטמה" רואים מקום מסוים בו אתה ממש גוער בנגנים על כך שהם מנגנים משהו חזק יותר ממה שכתוב בתווים.
"בודאי. בחיים אנחנו חברים, אבל כשעובדים אני המנצח. יש הפרדה ברורה, וזה לא סותר".

לא נכנסת ללחץ כשעמדת לראשונה מול תזמורות גדולות כמו הפילהרמוניות של ברלין או וינה?
"לא הייתי עצבני, אלא בעיקר נרגש. כשאתה עומד לראשונה מול תזמורת תמיד יש את הקטע של "מה יקרה". אבל דרך הניצוח שלי פתוחה. אני עומד מול הנגנים ויש לנו קשר פתוח, גם אם זו התזמורת הכי טובה בעולם. לנגנים יש מה לומר, ואתה צריך להקשיב אבל גם להיות בטוח ברעיונות שלך. תמיד יותר נכון לנסות רעיונות מאשר לומר משהו כמו "אולי זה צריך להיות ככה וככה". אז מנסים. אם זה עובד, טוב. אם לא, לא. אבל אף פעם אסור סתם להתלבט מול הנגנים".

ואיך אתה מתכונן למפגש עם תזמורת כזו?
"אני כל הזמן קורא. גם פרטיטורות, גם ספרים. יש לי בבית את כל הפרטיטורות שאפשר, חלק אפילו בכמה מהדורות. כך שאני בא לחזרות מוכן מאד, ויודע מה אני רוצה להשיג".

ואיך היה המפגש הראשון עם הפילהרמונית הישראלית?
"הייתי מאד מתוח, כי ידעתי שזו תזמורת תובענית. אבל אז התחילה החזרה, ופתאום היה קסם".

החל מהשנה הבאה יהיה דודאמל מנהלן המוזיקלי של שלוש תזמורות- בלוס אנג'לס, גטבורג וקראקס. לדבריו, לעבודה עם תזמורות קבועות יש יתרונות רבים. "כשאתה מנצח אורח אתה יכול להשיג רק תוצאות מוגבלות", הוא אומר. "אתה בא לשבוע-שבועיים, עובד לזמן נתון, וחוזר שוב רק אחרי שנה. כשהתזמורת שלך, לעומת זאת, אפשר להשיג תוצאות הרבה יותר עמוקות. זה מאפשר לעשות עבודה ארוכת טווח, ולהכניס לתזמורת גם את האישיות שלך. מעבר לזה, זה מאפשר גם לחיות חיים יותר יציבים ולנסוע פחות".

ואיך ישראל משתלבת בזה?
"אני מגיע לפילהרמונית כמנצח אורח באופן קבוע, ונמצא פה לתקופות ארוכות. יוצא לי לעבוד בישראל הרבה, ואני מאד אוהב לבוא לכאן. אני אוהב את תל-אביב, אוהב את התזמורת, ומת על חומוס. אני כבר מרגיש כאן חלק מהמשפחה, ואחרי קונצרטים אני והמוזיקאים יוצאים יחד לבלות בעיר. אני תמיד שמח לחזור הנה. הבעיה היחידה היא זמן".

בוא נשאל שאלה היפותטית. אם היו מציעים לך עכשיו להפוך למנהל המוזיקלי של הפילהרמונית, היית מסכים?
דודאמל צוחק ומתחמק באלגנטיות. "אני מאמין שזובין מהטה יחיה חיי נצח", הוא צוחק. "הוא עוד צעיר ואנרגטי, ויהיה בסביבה עוד הרבה זמן. אני אמשיך להיות חלק מהמשפחה, אבל כבן דוד רחוק. חוץ מזה, רק עכשיו קיבלתי את הניהול המוזיקלי של תזמורת לוס אנג'לס, אז צריך להיות משוגע כדי לחשוב על זה. המינוי שם יסתיים עוד חמש שנים, ורק אז נראה מה הלאה. בכל מקרה, התכניות שלי לעתיד הן לאו דווקא להתרחב למקומות נוספים אלא להקים משפחה ולבלות עם הילדים שלי".

למרבה השמחה, הקשר בין דודאמל לפילהרמונית צפוי להמשיך גם בעתיד. בשנה הבאה הוא אמנם לא יבוא לארץ עקב המינוי החדש שלו בלוס אנג'לס, אבל בפילהרמונית מבטיחים שיחזור לכאן שלוש עונות רצופות מיד לאחר מכן- בנובמבר 2010, נובמבר 2011 ונובמבר 2012. אבי שושני, מנכ"ל הפילהרמונית, אומר כי הצדדים כבר התחילו לדון ברפרטואר שיבוצע, אבל התכנית הסופית עדיין בשלבי גיבוש. נמתין בסבלנות.

2 תגובות
  1. עופר permalink

    הייתי מעוניין לצרף אותו כקישור חיצוני לערך ב"ויקיפדיה", אבל הרבה פעמים קישורים ל"גלובס" מפסיקים לפעול אחרי זמן מה.

  2. עומר שומרוני permalink

    עופר- אני אעלה את הראיון לכאן עוד מעט, ואז תוכל להפנות לרשימות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: