תרבות בסכנה: הונאת מיידוף וקרן התרבות אמריקה-ישראל
גלי ההדף שיצרה התפוצצות פרשת ההונאה של ברנרד מיידוף (Madoff) הגיעו גם לתרבות הישראלית. בשבועות האחרונים הסתבר כי בין הקורבנות שהשקיעו את כספם אצל מיידוף היתה גם קרן התרבות אמריקה-ישראל, הגוף היחיד בארץ שתומך בכישרונות צעירים בתחומי התרבות והאמנות. בעקבות החדשות העגומות הוקפאו מלגות הקרן לשנת 2009, שנועדו לתמוך במאות אמנים צעירים וגופי תרבות. ללא מציאת מקורות מימון חלופיים קיים חשש לעצירת התפתחותם של כשרונות צעירים אלו, ולפגיעה משמעותית בדור העתידי של יוצרים, אמנים חזותיים, שחקנים, אנשי מחול, מוזיקאים ואדריכלים בארץ.
קרן התרבות אמריקה –ישראל הוקמה בשנת 1939, ומעניקה מילגות לאמנים מצטיינים מגיל עשר. בין 11,000 מילגאי הקרן לאורך השנים נמנים השמות הגדולים ביותר: הכנרים יצחק פרלמן, שלמה מינץ ופנחס צוקרמן, הפסנתרנים דניאל ברנבוים ויפים ברונפמן, אנשי המחול אוהד נהרין ועידו תדמור, אנשי הקולנוע דובר קוסאשווילי ואיתן פוקס, האומנים מנשה קדישמן, מיכל רובנר וסיגלית לנדאו, שחקני התיאטרון איתי טיראן ועודד קוטלר, ועוד עשרות אחרים.
אורית נאור, מנכ"לית הקרן, אומרת כי ההונאה של מיידוף הביאה את הקרן למשבר קיומי. "רוב הכסף שעמד לרשותנו היה מהתשואה של הקרן בארה"ב, שהיתה מושקעת אצל מיידוף", אומרת נאור. "עקב ההונאה הקרן הזו נמחקה, והכסף הזה אבד. גם חלק מהתורמים שלנו היו מושקעים אצל מיידוף, כך שאיבדנו גם אותם. לזה צריך להוסיף את העובדה שזהו זמן של משבר כלכלי גלובלי, שמיתרגם להאטה בתרומות. כל אלו הביאו את הקרן למצב הנוכחי".
המשבר בו נתונה הקרן הביא אותה לצעדים קיצוניים, שהמשמעותי שבהם הוא הקפאת מפעל המלגות. "את החצי הראשון של המלגות הספקנו לתת", אומרת נאור, "אבל החצי השני בסכנה. גם פרויקטים נוספים שלנו, כמו לדוגמא חונכות בפריפריה, נאלצנו להקפיא".
כמה כסף הלך לאיבוד?
"עדיין לא ברור באיזה סכום מדובר בדיוק, אבל אפשר לומר שמיליוני דולרים נמחקו. יש ארבעה עורכי דין, בארה"ב ובארץ, שעובדים כעת עבורנו בהתנדבות כדי להגיש תביעה. הבעיה העיקרית היא שאין לנו זמן, כי אנחנו צריכים לעזור למלגאים בטווח הזמן המיידי".
יש סיכוי שמילגאים שנמצאים בחו"ל יתקעו שם בלי כסף לסיים את לימודיהם?
"זו בהחלט אפשרות ריאלית. יש מילגאים שלנו שזקוקים לסיוע מיידי, כי הסמסטר השני מתחיל בקרוב ואין לנו כסף לתת להם. אנחנו מתכוונים להעביר אליהם את הסיוע שנקבל כעת מתורמים".
כמה כסף אתם נותנים למילגאים?
"חילקנו השנה 800 מילגות. מילגה ממוצעת שווה בין 6,000 – 7,000 שקלים בשנה, שזהו ערכה של שנת לימוד בקונסרבטוריון. תלמידים הלומדים בחו"ל מקבלים הרבה יותר, תלוי איפה ומה לומדים. עלות התואר שם יכולה להגיע ל- 10,000 דולר לשנה".
ומה עם תרומות שהגיעו מתורמים ישראלים?
"הכספים שנאספו מהתורמים בארץ לא נפגעו כלל, כיוון שהם נשארו בארץ ולא הגיעו לארה"ב. חלקם כבר הועבר למילגאים, וחלק נוסף יועבר בקרוב".
עשיתם שינויים ארגוניים בקרן מאז פרוץ המשבר?
"בהחלט. נפרדנו משני שליש מהעובדים. יש לנו עכשיו שלושה עובדים בלבד, לעומת תשעה בעבר. הרעיון היה לצמצם ככל האפשר בכח-אדם כדי להשאיר כסף למלגות. המשמעות של היעדר מפעל מלגות היא בעייתית מאד לקיום חיי תרבות מקצועיים בארץ".
נאור עצמה גדלה בבאר-שבע, ולמדה לנגן בחליל. היא עצמה הייתה מילגאית של הקרן, ועד לפני שבע שנים הופיעה כחלילנית מקצועית. לאחר מכן שימשה כנספחת התרבות בשגרירות ישראל בוושינגטון. "בתקופת שירותי בוושינגטון השתתפתי באירועי גאלה עם יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן", היא מספרת. "שניהם דיברו על הקרן בהתרגשות, ואמרו שללא המקפצה שסיפקה להם הקרן לא היו זוכים לעמוד ולהופיע בקרנגי הול".
החדשות על הונאת מיידוף ועל מחיקת כספי הקרן תפסו את קרן התרבות בדיוק בתחילת "תחרויות האביב", אותן היא עורכת למוזיקאים צעירים מצטיינים. התחרויות הסתיימו ביום חמישי שעבר, וטקס הסיום התקיים השבוע. לדברי נאור, הנהלת הקרן החליטה לקיים את התחרויות בכל זאת, למרות המצב הקשה. "הצלחנו לעשות את זה תודות לתורמים פרטיים שהתגייסו לעניין, כולם ישראלים", היא אומרת. "אנחנו מקבלים בימים אלו גם פניות רבות מבוגרים של הקרן שרוצים לעזור, כמו לדוגמא בארגון קונצרט התרמה".
ואכן, לאתר "פייסבוק" עלתה בשבועות האחרונים קבוצה חדשה, ששמה לעצמה למטרה לצאת לעזרת הקרן. הקבוצה צברה כבר קרוב ל- 700 חברים, שכמה מהם מוזיקאים ישראלים בולטים. הגיוס כללי ונרחב: חלקם נמצאים בארץ, וחלק אחר הצטרפו ממקום מושבם בחו"ל. בין חברי הקבוצה נמצאים הצ'מבליסט שלו עד-אל, המנצח ברק טל, הכנר גיא פיגר (Figer), המלחין גלעד הוכמן, הכנר זוהר לרנר ונגן הבסון מור בירון מהפילהרמונית של ברלין, החלילן אייל עין-הבר והצ'לן מיכה הרן מהפילהרמונית הישראלית, ועוד רבים.
"למיטב ידיעתי, הקרן לא רק נפגעה קשות אלא כמעט נכחדה כליל", אומר נגן הצ'מבלו והמנצח שלו עד-אל, שכיהן גם כשופט ב"תחרויות האביב" שהסתיימו בשבוע שעבר. "מצב שבו המדינה שלנו תחיה ללא קרן אמריקה-ישראל הוא בלתי מתקבל על הדעת. 11,000 המלגאים של הקרן הם חוט השדרה האומנותי והתרבותי של המדינה, והשגרירים החשובים ביותר שלה. בעידן שבו ההסברה הישראלית יכולה להשתמש בכל עזרה, המצוינות האומנותית שהקרן מטפחת היא קריטית. אם תבחן את העניין מבחינה מספרית ואיכותית, תגלה שהמימדים של המצוינות הישראלית מדהימים. הקרן הזאת, שטיפחה כל ניצוץ של כשרון בארץ, היא האחראית העיקרית לכך".
לדברי עד-אל, זהו בדיוק הזמן להחזיר לקרן את מה שנתנה לאורך השנים. "לדוגמא", הוא אומר, "את השכר שלי כשופט בתחרויות האביב אני תורם לקרן, והוא מספיק למלגה מלאה ללימודי מוזיקה לתלמיד במצפה רמון כמעט לשנתיים. אם כל אחד מהאנשים שצריכים להודות לקרן על תרומתה לחייהם יפריש משהו להחייאתה, ואם כל אחד משוחרי התרבות והאמנות שזוכה לקורת רוח מפעילות הקרן ייתן משהו, יש סיכוי שהקיר השחור שאנחנו עומדים להתנגש בו יעלם".
אורית נאור, מנכ"לית הקרן, מגלה אופטימיות זהירה לעתיד. "אני מאמינה שהקרן תמשיך להתקיים", היא אומרת. "אנחנו מקבלים פניות מהרבה בוגרים, בכל רחבי העולם, שרוצים להתגייס לעזור. כל עורכי הדין שמנסים לעזור לנו בתביעה עובדים בהתנדבות, גם בארה"ב וגם בארץ. אלו אנשים חמים ותרבותיים, שמבינים את החשיבות של הקרן ומאמינים שאסור לתת לה ליפול. פנינו גם למינהל התרבות במשרד החינוך, וגם לגורמים פרטיים בארץ ובחו"ל. חשוב שכולם יבינו שזהו המפעל החשוב ביותר בארץ לבניית התשתית של הדור הבא בתרבות ובאומנות. אני רוצה לפנות לשוחרי תרבות ותורמים: אנחנו במשבר אמיתי וצריכים התגייסות מלאה".
בעיקר מוזיקה 