Skip to content

ביקורת קונצרט: ביה"ס בוכמן-מהטה בהיכל התרבות

4 בפברואר 2009

פורסם ב"גלובס", 4.2.2009

דייקנות והתלהבות. נויה שליין. צילום באדיבות ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה

אם היה בעברית שם תואר מתאים לתרגום המילה Formidable, הוא היה המתאים ביותר לתאר את הערב הזה. בהיעדר שם תואר כזה, נראה שאפשר להשתמש ב"מפעים" או "מעורר השתאות" בלי להגזים. תזמורת בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה היא אולי תזמורת סטודנטים, אבל איכותה המוזיקלית מתקרבת לזו של תזמורת בינלאומית מובילה. בעידן בו מוזיקה קלאסית ותרבות גבוהה נדחקים לשולי העיסוק התרבותי, טוב להיווכח שיש עדיין בישראל מצוינות תרבותית במובן הפשוט ביותר. הקונצרט הזה הדגים זאת בצורה מרגשת ממש, כשהציג עשרות נגנים צעירים, בגילאי העשרים ואפילו פחות, שמנגנים באיכות ובעומק של גדולים. תזמורת ביה"ס נשמעת אמנם פחות מהודקת ומגובשת מהפילהרמונית והצליל התזמורתי שלה קצת פחות חם, אבל היא מצלצלת נפלא והעבודה העצומה שהושקעה בהכנה ניכרה היטב.

תזמורת בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה פועלת במסגרת אוניברסיטת תל-אביב, ונועדה במוצהר לספק עתודת נגנים לתזמורת הפילהרמונית. לנגנים השוקלים קריירה בתזמורת זה מצוין, כי הפילהרמונית היא התזמורת היחידה בארץ שמבטיחה לנגניה קיום כלכלי מכובד והזדמנות לעבוד עם מנצחים מהשורה הראשונה בעולם. כמה מנגניה הבכירים של הפילהרמונית פועלים במסגרת בית הספר כמדריכי סקציות תזמורתיות, כך שהקשר בין שני הגופים הדוק מאד. נגנים-מדריכים אלו השתתפו גם בקונצרט הנוכחי, עליו ניצח זובין מהטה. מהטה נראה בקונצרט כחתן בחופתו: אחרי הכל בית הספר נושא את שמו, וללא ספק היה לו כאן במה להתגאות. כפי שהוא עצמו ציין, הוא לא נזקק להרבה עבודה: את עיקר ההכנות עשו מדריכי הסקציות ומנצח התזמורת זאב דורמן, ולמהטה נשאר לעשות רק כמה חזרות ולקטוף את הפירות. עם זאת, אין ספק שנוכחותו של מהטה נתנה לנגנים הצעירים הרבה עידוד והשראה.

הקונצרט התחיל עם "תעלוליו העליזים של טיל אוילנשפיגל" מאת ריכרד שטראוס, יצירה לא קלה שזכתה לביצוע חי ועשיר. בהמשך בוצע הקונצ'רטו מספר 2 של פרוקופייב עם הסולנית ברניקה גליקסמן, תלמידת תואר שני בפסנתר בבית הספר. גליקסמן נראתה נרגשת למדי בהתחלה, אבל לאחר שנכנסה לעניינים הפגינה פסנתרנות וירטואוזית ומלאת אנרגיה. לאחר הפרק הראשון היה ממש צריך להחניק את מחיאות הכפיים, שהתבקשו למול היכולת המצוינת שהפגינה. עם זאת, כדי להפוך לפסנתרנית גדולה באמת עליה לוותר על המניירות שלה, במיוחד התנועות הקופצניות על הכסא ואופן ההבעה הדרמטי. יש פסנתרנים כמו לאנג לאנג או מיצוקו אושידה שאצלם שפת הגוף המוגזמת נראית טבעית, כזו שנובעת מתוך המוזיקה; אצל גליקסמן זה נראה קצת מלאכותי, והיא פסנתרנית מספיק טובה כדי לא להזדקק להם.

החלק השני האיר אמנית מצוינת נוספת, נגנית המרימבה נויה שליין. היא ביצעה יצירה מודרנית של היפנית קייקו אבה (Keiko Abe) למרימבה והרכב כלי הקשה, עם קבוצה של נקשנים צעירים מבית הספר. היצירה לא מדהימה בעיני והייתי מקצר אותה בכמה דקות, אבל היה תענוג לראות את המוזיקאים הצעירים מבצעים אותה בדייקנות, התלהבות נעורים והרבה כישרון ואהבת מוזיקה. נפלא.

את הערב חתמה הסימפוניה הרביעית של ברהמס, היצירה היחידה בתכנית שאפשר להגדיר כלהיט רומנטי שגם קהל שמרני יכול לעכל בקלות. זה היה ממתק מענג לסיום, עם צליל תזמורתי עשיר ואיזון מעורר התפעלות בין החטיבות. גם הפעם זה לא היה אמנם ביצוע ברמה של הפילהרמונית בכל הנוגע לגיבוש או אחידות צלילית, אבל קשה היה להאמין שמדובר בתזמורת סטודנטים. אם זו העתודה המוזיקלית שלנו, אולי המצב לא באמת כזה רע.

ערב גאלה עם תזמורת בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה. מנצח: זובין מהטה. היכל התרבות, תל-אביב, 3.2.2009.

2 תגובות
  1. חבל שלא קפצת לשמוע את התזמורת הסימפונית של "תלמה ילין" למחרת היום באותו האולם בקדם קונצרט, 19:15. הסוויטה 'מסקרד' של חצ'טוריאן, פצו קפריצ'יוזו של צ'ייקובסקי והפרק הראשון של סימפוניית המאה של היידן ('הצבאית') בניצוחו של מנחם נבנהויז וריקוד סלובני מס' 8 של דבוז'ק בניצוחו של המאסטרו מהטה. אני חושב שהיית נהנה.

  2. מיכל permalink

    היא מוכשרת, היא נעימה, היא שונה
    וירטרואזית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: