אנסמבל סולני תל אביב נאבק על קיומו
פורסם ב"גלובס", 17.3.2009

ברק טל. צילום: יח"צ
"אנסמבל סולני תל אביב", שהוכתר כאן לא פעם כתזמורת הקאמרית הטובה בישראל, נקלע לקשיים המאיימים לפגוע בהמשך פעילותו. בהודעה שפירסם השבוע מנכ"ל האנסמבל, גיא פורת, נמסר כי הקשיים נגרמו עקב המשבר הכלכלי הפוקד את העולם. לדברי פורת, פעילות האנסמבל נשענה עד כה על תמיכות נמוכות יחסית של משרד התרבות ושל עיריית תל אביב, וכן על תרומות של קרנות ושל חוג ידידים שהקים ההרכב. עתה, לנוכח המצב הכלכלי המחמיר, זקוק האנסמבל להגדלה ניכרת של התמיכות כדי שיוכל להמשיך לפעול.
תזמורת "אנסמבל סולני תל אביב" הוקמה בשנת 2001 על ידי המנצח הישראלי ברק טל. היא מאגדת את טובי הנגנים המקצועיים הצעירים בישראל, כולם בשנות העשרים והשלושים לחייהם. חלקם גרים בארץ, וחלק אחר מגיע במיוחד מחו"ל כדי להשתתף בפעילויות. התזמורת מופיעה בתדירות נמוכה יחסית: היא מקיימת בסך הכל 30 – 40 קונצרטים בשנה, משהו כמו רבע ממספר הקונצרטים של תזמורת "רגילה". מסגרת זו מאפשרת לחבריה לשמור על רעננות ואיכות, שניכרות היטב בביצועים שלה. עם זאת, לעובדה זו יש גם מגבלה: משרד התרבות מתגמל תזמורות לפי מספר הקונצרטים שהן עושות בשנה, ולכן התמיכה הממשלתית שמקבל האנסמבל נמוך יחסית למרות רמתו הגבוהה. בנוסף לאיכות מוזיקלית גבוהה, התזמורת מצטיינת גם בהקפדה על ביצוע של רפרטואר לא שמרני, כולל יצירות של מלחינים ישראליים.
עם האנסמבל הופיעו בשנים האחרונות מוזיקאים בינלאומיים מהשורה הראשונה, כמו זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול, נגן הבסון הוירטואוז סרג'יו אזוליני, כנרת הבארוק קתי דברצני ואחרים. לדברי ברק טל, מנהלו המוזיקלי של האנסמבל, האורחים מגיעים לארץ עבור סכומים נמוכים מאד יחסית למה שהם מורגלים בו. "יחסית למה שהם מקבלים באירופה, הם מגיעים לפה כמעט בהתנדבות", אמר טל השבוע בראיון ל"גלובס". "הם לא באים לפה כדי להרוויח, אלא בגלל שהם נהנים לעבוד עם האנסמבל".
לדברי טל, הסולנים הבינלאומיים איתם הופיעה התזמורת בשנים האחרונות הסכימו להמשיך להופיע איתה גם בעונה הקרובה. לעונה הבאה כבר שובצו זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול, נגן הבסון סרג'יו אזוליני וסולנים ישראליים בולטים כמו הקלרניתן חן הלוי, דואו הנקשנים "פרקדו", הפסנתרן מתן פורת, הצ'לן עמית פלד ועוד.
טל בישר לאורחי התזמורת על המצב הקשה בקונצרט האחרון, ופנה לקהל בבקשה לסייע. לדבריו, הוא מעריך כי התזמורת זקוקה לסכום של כחצי מיליון שקלים כדי לקיים את עונת 2009 – 2010 כמתוכנן. "התזמורת נמצאת במצב של גירעון, שהלך וגדל עקב המצב", אומר טל. "חוג הידידים של התזמורת לא גדל, והגירעון עלול לסכן את המשך קיום התזמורת".
טל אומר כי הדברים שנשא בקונצרט עוררו תהודה וכבר נקבעו פגישות לבדיקת אפשרות סיוע, אך טרם התקבלו תרומות קונקרטיות. בעקבות פרסומים לפיהם האנסמבל עומד לפני סגירה אפשרית מסר טל, כי סגירת התזמורת אינה האופציה המועדפת כרגע. "התכנית היא לא לוותר, אלא להיאבק על השגת התרומות ולקיים את העונה הבאה כמתוכנן".
אין כמעט תזמורת בארץ או בכלל גוף מבצע שלא נמצאים במצוקה.הדברים ידועים, דוגמאות לא חסרות.
שאלה אליך, עומר: למה כתבי התרבות בארץ לא מפעילים לחצים אמיתיים וקבועים, שיעוררו דעת קהל איתנה בנושא? לא נכון שאין כסף.
הצעה לקמפיין ציבורי רב רושם שיזכה לתמיכה רחבה:
קריאה לממשלה לבטל את התכנית לבנייה המיותרת של בית ראש ממשלה חדש, ולהפנות את 650 המיליונים (!!!) לתזמורות ומקהלות, נוסף על התקציב הקיים. אפשר בקלות לחשב כמה משכורות זה יקנה ל-5 השנים הקרובות, ומובטח לנו שעוד 5 שנים נמצא את הפרוייקט המיותר הבא שאפשר לקצץ ממנו.
לך על זה: הצע מודל שבו גם הציבור ירוויח: קונצרטים חינם לתלמידים וחיילים בתמורה לתמיכה הציבורית הנוספת. נגנים וזמרים על משכורת קבועה ישמחו לעשות זאת, ולתת באמת את מיטבם.
מרים את הכפפה?
הי נעם, אני לא בטוח שאני מסכים עם המודל.גם לא בטוח שהממשלה היא הספונסר הרלוונטי היחידי. נראה שישראל תיאלץ לעבור בהדרגה למודל האמריקאי של תמיכות של גופים פרטיים. הנקודה העיקרית היא שהממשלה צריכה להכיר בתרומות האלו מבחינת מיסוי ב – 100%, וכיום זה לא המצב.
כלומר, למה לדעתך המודל צריך להיות האמריקאי?
אתה לא חושב שהממשלה צריכה לתמוך, או שהיא צריכה אבל אין לה איך?
ואיך אפשר לסמוך על מחויבות לאורך זמן של מי שאינו מחויב לכך, וגם אין זכות מוסרית לדרוש ממנו?
אני לא תומך במודל האמריקאי כלל, אבל בארץ נוצר מצב מעוות ששני המודלים לא פועלים. מצד אחד, הממשלה היא משענת קנה רצוץ כי התמיכות מועטות ממילא וגם מחולקות ליותר מדי גופים. מצד שני, אין לגופים פרטיים תמריץ לתמוך בגלל שאין הקלות מספקות במיסוי.
אם הממשלה היתה מממנת זאת לבדה זה היה המצב האידאלי, אבל בפועל זה לא נעשה ובינתיים הגופים המוזיקליים מתקשים לשרוד.