ביקורת קונצרט: מאריי פרחיה ברסיטל בהיכל התרבות

מאריי פרחיה. צילום באדיבות המרכז למוזיקה ירושלים

זו לא תהיה הגזמה לומר שמאריי פרחיה (Perahia) הוא בין שלושת הפסנתרנים הגדולים בעולם כיום. בחלק מהרפרטואר הוא אולי אפילו המוביל מכולם. קשה להגדיר במילים למה, אבל כל מי שהיה אמש בהיכל התרבות המפוצץ הרגיש את הקסם באוויר. זה היה רסיטל מושלם כמעט מכל בחינה, ודאי בכל מה שנוגע לאיכות פסנתרנית.

מוזיקאים, ומבקרי מוזיקה בודאי, נוטים להאזין לביצועים מתוך גישה בסיסית של ביקורת. בדרך כלל, הגישה הזו הכרחית: הרי תמיד יש משהו לומר על הביצוע. הפעם הסיפור היה שונה. כמעט בכל מה שניגן אמש, פרחיה היה באולימפוס ביצועי. השליטה הטכנית שלו מושלמת, והעומק הפרשני קורן מכל פיסקה. לכן, בניגוד לרבים מעמיתיו הצעירים, הוא לא נזקק כלל למניירות או מחוות גופניות חיצוניות. הוא פשוט יושב ומנגן, ונותן למוזיקה להיות זו שעושה את העבודה. וזה לגמרי עובד.

פרחיה, אמריקני ממוצא יהודי, חיזק מאוד את הקשר עם ישראל בשנים האחרונות. הוא התמנה לאחרונה כנשיא המרכז למוזיקה ירושלים, ומגיע לארץ בתדירות גבוהה יחסית לעבר. בארץ הוא מבקש להיקרא "פרחיה", ולא "פרהיה" כפי שהיה מקובל. קצת קשה להתרגל לזה, אבל רצונו כבודו. גם הרסיטל הנוכחי היה חלק ממגמת ההתקרבות לארץ, וכל הכנסותיו הוקדשו לטיפוח נגנים צעירים.

תכנית הקונצרט נבנתה כרונולוגית, כולה סביב מלחינים גרמנים או אוסטרים. היא נפתחה עם ביצוע שאפשר לתאר רק כ"מושלם" לפרטיטה מס' 1 של באך. בעיקרון מקובל היום לנגן באך בצ'מבלו; אבל בהקלטות שלו הוכיח פרחיה שעם פרשנות מתאימה הפסנתר עושה את העבודה הרבה יותר טוב, וזה היה המצב גם אמש.
הבאה בתור היתה הסונטה לפסנתר ק. 332 של מוצרט, יצירה יפה להפליא שזכתה גם היא לביצוע נפלא. את החלק הראשון חתמה סונטת ה"אפסיונאטה" הסוערת של בטהובן, בה הציג פרחיה שילוב יוצא דופן של עוצמה פסנתרנית ושליטה טכנית שלא מהעולם הזה.

האכזבה היחידה בקונצרט היתה עם היצירה בחלק השני, "וריאציות על נושא של הנדל" מאת ברהמס. הטענות הן לא לפסנתרן- הוא דווקא ניגן מצוין- אבל היצירה הייתה לא מספיק מעניינת ולא מספיק יפה. אם בחלק הראשון ישבתי דרוך לכל צליל, הפעם החוויה הייתה הרבה פחות אינטנסיבית. זה דווקא חבל, כי יש ברפרטואר עשרות יצירות שהיו יכולות להשאיר רושם גדול יותר. מצד שני, לירידת המתח הזו היה גם יתרון: היא איפשרה לפרחיה לזהור שוב בשני ההדרנים, שני אימפרומפטי של שוברט, שסיפקו לערב סיום מסחרר.

ותזכורת חשובה: פרחיה יופיע בארץ שוב בחודש יולי, לנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 4 של בטהובן עם הפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה. אם לשפוט לפי תפוסת האולם אמש, כדאי כבר כעת לדאוג לכרטיסים.