על הדיוידי החדש והמופלא של גוסטבו דודאמל
את גוסטבו דודאמל (Dudamel) לא צריך להציג לקהל הישראלי. המנצח הצעיר מוונצואלה, שכבש את העולם בסערה בשלוש השנים האחרונות, הפך גם כאן ליקיר התזמורת הפילהרמונית ומנוייה. חברת "דויטשה גרמופון", שאיתה יש לדודאמל חוזה הקלטה בלעדי, הבינה כבר מזמן שיש לה תרנגולת שמטילה ביצי זהב, ומשחררת הקלטות שלו בקצב לא גדול מדי. שיהיה למעריצים למה לחכות.
כעת הגיע למדפים די.וי.די חדש עם דודאמל, ולטעמי זהו אחד האלבומים המרגשים שיצאו בשנים האחרונות. דודאמל מנצח כאן על התזמורת המפורסמת שלו, תזמורת הנוער "סימון בוליבר" מוונצואלה, שנחשבת לתופעה החברתית-מוזיקלית החשובה ביותר כיום בעולם. ההקלטה היא מקונצרט חי, שנערך בפסטיבל זלצבורג היוקרתי בשנה שעברה. כצפוי מהקלטה עדכנית כל כך, איכות הצילום והסאונד אופטימלית. זה היה קונצרט הבכורה של דודאמל ותזמורתו בזלצבורג, ואין ספק שמבחינת האינטרסים הכלכליים של הפסטיבל הוא גם לא האחרון.
באלבום שתי יצירות מרכזיות- "הקונצ'רטו המשולש" של בטהובן ו"תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי. שתיהן מנוגנות לעייפה ולא חביבות עליי במיוחד, אבל תחת ידיו של דודאמל הן מקבלות חיים חדשים. לביצוע הקונצ'רטו של בטהובן מצטרפים לתזמורת שלושה מהסולנים הבולטים בתחומם- מרתה ארחריץ' הנפלאה בפסנתר, רנו קפוסון בכינור, ואחיו גוטיה בצ'לו. הביצוע מבריק ומלא ניואסים, והניצוח הצעיר והאנרגטי של דודאמל משתלב היטב עם הדרת הכבוד שמשרה שערה האפור של ארחריץ'. המנה העיקרית בקונצרט היא "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי, בתיזמור של ראוול. הביצוע זכה אז בזלצבורג לביקורות סנסציוניות, וכאן אפשר להבין למה: הוא מבריק, מלא צבע ועשיר להפליא, והניצוח של דודאמל מרהיב לצפייה. איזה כישרון ענק.
ההדרנים בקונצרט הם "מארש רדצקי" (הקהל האוסטרי כמעט נמס מרוב התמוגגות), ו"דאנצה פינאל" של חינסטרה. למרבה השמחה, דודאמל ותזמורתו מוותרים כאן על המנהג המעצבן שלהם בקונצרטים קודמים ללבוש בגדים בצבעי דגל ונצואלה, והפעם הם "סתם" משתוללים על הבמה בהדרן האחרון. הקהל מגיב בתשואות אקסטטיות, ואת ההתרגשות וההתלהבות אפשר לחוש בקלות גם דרך המסך. חוויה יוצאת דופן.
באלבום יש גם בונוס נחמד- הקלטה של חזרה פתוחה שעושה דודאמל עם תזמורתו על שני הפרקים האחרונים של סימפוניה מס' 1 של מהלר. הפורמט הוא משהו שבין הרצאה לבין חזרה, שדודאמל מנהל באנגלית די רצוצה אבל עם המון שארם וקסם אישי. הוא מחמיץ לגמרי את הפן היהודי בפרק השלישי, אבל מוצא בו אלמנטים לטיניים של טנגו ומספק כמה תובנות מעניינות על הפקת סאונד תזמורתי. לפי התגובות של הקהל, נראה שגם אם דודאמל היה עושה חזרה על ספר הטלפונים של קריית גת מערב הם היו שואגים בהתלהבות. פשוט מנצח גדול.
בטהובן- קונצ'רטו משולש. מוסורגסקי- תמונות בתערוכה. מנצח: גוסטבו דודאמל. די.וי.די דויטשה גרמופון.
ועוד המלצה חמה: הפסנתרן הישראלי אמיר כץ (36) מנגן את המחזור "שירים ללא מילים" של מנדלסון, בדיסק כפול של חברת Live Classics הגרמנית. ההקלטה נעשתה במינכן ביולי 2008, והגיעה למדפים בימים אלו. כץ מנגן עם מגע קל וזורם, בפרשנות מלאת עומק וחן וללא טיפת אגרסיביות. גם ההקלטה מצוינת- רכה, חמה, לא דחוסה ולא מהדהדת. התוצאה היא אלבום מהסוג שאפשר לשמוע שוב ושוב בלי להתעייף. מקסים.
מנדלסון- "שירים ללא מילים". אמיר כץ. דיסק כפול Live Classics. הפצה: "הליקון".
בעיקר מוזיקה 
דודאמל הוא המנצח הכי מדהים שראיתי בשנים האחרונות. מתי הוא מגיע לארץ שוב?
אבל למה הוא מחרחר נוהם וגונח כשהוא מנצח?
הוא לא נוהם ולא מחרחר. מאיפה הבאת את השטות הזו?
הוא יבוא שנה הבאה ויופיע עם הפילהרמונית, הוא בדרך כלל מופיע איתם על פי מה שידוע לי.
והוא כן נוהם גונח ומחרחר, ישבתי בקונצרט שהוא ניצח על הסמפוניה הרביעית של צ'ייקובסקי ושמעתי הרבה מאלה…
הרבה מאלה והם הצליחו לפגום, גם אם במידה מועטה, בהנאה שלי ממנו בקונצרט. אבל הנאה זו הייתה כ"כ כבירה שזה לא שינה המון.
איפה קונים את הדיוידי?
מיכל- בחנויות המתמחות בדיוידי קלאסיים. אני מניח שיש אותו בכולן. אם את בת"א, נסי לדוגמא את החנות בהיכל התרבות או החנות בבית האופרה