ביקורת הקלטות: האוסף המושלם של מוזיקת קודש, בריאת העולם עם יאקובס, ומוסטונן מנגן בטהובן

פורסם ב"גלובס", 23.12.2009

המצב בשוק הדיסקים דוחף את החברות לצעדים קיצוניים, אבל צעד קיצוני כמו זה לא ראיתי כבר זמן רב. האלבום "מוזיקת קודש" של חברת "הרמוניה מונדי" היוקרתית כולל לא פחות משלושים דיסקים, ובהם ביצועים מלאים לעשרות יצירות ווקאליות גדולות עם טובי המבצעים בני זמננו. האלבום מקיף את כל תולדות המוזיקה המערבית, החל מהשירה הנוצרית המוקדמת וכלה ביצירות קוליות חשובות מהמאה העשרים. בין היצירות שמופיעות בו יש להיטים מוכרים כמו "משיח" של הנדל, "אורטוריית חג המולד" של באך, הרקוויאמים של מוצרט וברהמס, "סטאבט מאטר" של ויואלדי ופרגולזי, "פאולוס" של מנדלסון ועוד, ולצידם עשרות יצירות חשובות ופחות מוכרות של מלחינים אחרים. הדיסק השלושים באלבום כולל את הטקסטים של היצירות, בפורמט PDF שניתן לקריאה במחשב.

המבצעים הם המוזיקאים הקבועים שמקליטים ב"הרמוניה מונדי" לאורך השנים, וכולם שייכים לצמרת העולמית בתחומם. בין היתר מופיעים באלבום המנצחים ויליאם כריסטי, פיליפ הרווחה (Herreweghe), רנה יאקובס ופול הילייר, זמרים סולנים כמו אנדראס שול, והרכבים מומחים למוזיקה עתיקה כמו "אנונימוס 4" או "קנטוס קלן".

האלבום נמכר במחיר מגוחך של כ- 300 שקלים, כעשרה שקלים לדיסק. חברת "הרמוניה מונדי" למעשה קצת יורה לעצמה ברגל, כי חלק מהדיסקים שמופיעים בקובץ נמכרים בנפרד במחיר מלא. בעיה שלהם. לאוהבי המוזיקה זו מציאה מטורפת.

מוזיקת קודש. אלבום בן 30 דיסקים "הרמוניה מונדי" במחיר מומלץ של כ- 300 שקלים.

היידן- בריאת העולם. מנצח: רנה יאקובס. דיסק כפול "הרמוניה מונדי".

רנה יאקובס (Jacobs) מקליט בשנים האחרונות הרבה מהרפרטואר הקולי הבארוקי והקלאסי, ותמיד עם אמירה מקורית וחדשנית. לפעמים המקוריות הזו קצת עוברת את הגבול, אבל לא הפעם. הביצוע החדש שלו ל"בריאת העולם" הוא חגיגה מוזיקלית, שמתמקמת גבוה מאד בשורת ההקלטות המובילות ליצירה.

יאקובס מגיש את "בריאת העולם" עם תזמורת כלי תקופה (תזמורת הבארוק מפרייבורג), עובדה שמאפשרת לו להשיג צליל חד ומבריק עם גמישות גדולה. המקהלה היא מקהלת ריאס (RIAS) מברלין, מקהלה קאמרית מצוינת שסובלת רק מחדות-יתר פה ושם. שלושת הסולנים אלמונים יחסית, אך מתגלים כטובים מאד.

האורטוריה מתארת בצלילים את בריאת העולם מהתנ"ך, עם שימוש ניכר באפקטים מוזיקליים המתארים את הטקסט. הביצוע הזה מצליח להציג אותם עם הרבה צבע וחיות, אבל בלי תיאטרליות מוגזמת. פה ושם יאקובס מוסיף לתווים עיטורים שאינם מבוצעים בדרך כלל, מה שמוסיף לתחושת הרעננות. בסיכומו של דבר, זהו אחד הביצועים התוססים והגמישים ביותר מבין הביצועים שיש ליצירה בכלי תקופה.

לאלבום מצורף סרט די.וי.די בן 23 דקות, ובו תיעוד של הכנת ההקלטה. בסרט דווקא לא מצאתי עניין מיוחד להוציא נקודה אחת- והיא ההשפעה הגדולה שהוא מראה שיש לאנשי הסאונד על התוצאה הכללית.

בטהובן- קונצ'רטי לפסנתר 4 ו- 5. פסנתרן ומנצח: אולי מוסטונן. דיסק Ondine.

זהו הדיסק השלישי והאחרון בסדרת הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן שהקליט הפסנתרן הפיני אולי מוסטונן (Mustonen), "הילד הרע" של עולם הפסנתרנות בעשר השנים האחרונות. מוסטונן מנגן ומנצח על הסינפונייטה טפיולה (Tapiola), תזמורת פינית אלמונית שנשמעת דווקא יפה מאד.

מוסטונן, כהרגלו, מוליך כאן ביצוע יוצא דופן ושנוי במחלוקת. זהו ביצוע חד, כסחיסטי ומלא זוויות, שנמנע בקפדנות מכל מה שמריח מפרשנות רומנטית. נגינת הפסנתר נוטה לסטקטו ונמנעת מחיבור משתפך של צלילים, באופן שמזכיר נגינה בפסנתרים תקופתיים (למרות שזה לא). הטמפי שבוחר מוסטונן משתנים בצורה כמעט קפריזית, ובקטעים אותם מוביל הפסנתר יש העדפה ברורה למהירויות מסחררות. מי שאוהב פרשנות רומנטית-שמרנית לבטהובן ככל הנראה ישנא את זה, אבל מי שבא באוזן פתוחה עשוי לגלות חוויית בטהובן חדשה לגמרי.