ביקורת הקלטות: בטהובן עם מהטה ולאנג לאנג במוזיקה רוסית

פורסם ב"גלובס", 6.1.2010

הפתעה נעימה. לכאורה זהו דיסק הכי סטנדרטי שיש: מה כבר אפשר לחדש בסימפוניות מס' 5 ו – 6 של בטהובן, ועוד עם מבצעים שמרניים כמו הפילהרמונית הישראלית וזובין מהטה? ובכן- חידושים מסעירים באמת אין פה, אבל ביצוע יפה- יש בהחלט.

הדיסק נפתח עם הסימפוניה החמישית, שזוכה לביצוע סימפטי אך שגרתי למדי. כך גם הפתיחה הקצרה ל"יצורי פרומתיאוס", שבאה מיד אחר כך. ההפתעה היא בסימפוניה מס' 6, "הפסטורלית". מהטה מוליך בה את התזמורת לביצוע מצוין: חם, זורם בנינוחות ומלא חן. זהו אולי לא הביצוע הטוב ביותר בהיצע העצום שיש ליצירה הזו, אבל הוא עדיין מהנה למדי.

ההקלטה נערכה ממספר קונצרטים חיים בת"א בחודש יולי האחרון, ואיכותה טובה מאד. חבל רק שמופיעים בה פה ושם רעשים חיצוניים, שמקורם בהקלטה החיה. למרבה המזל, הם מינוריים למדי וכמעט לא פוגמים בחוויית ההאזנה.

בטהובן –סימפוניות מס' 5 ו- 6. התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מנצח: זובין מהטה. דיסק "הליקון קלאסיקס".

סיבה למסיבה: זוהי ההקלטה הראשונה שעושה לאנג לאנג, הפסנתרן הסיני האהוב, לרפרטואר קאמרי כלשהו. ועוד איזה רפרטואר: הדיסק כולל את שתי השלישיות הרוסיות הגדולות, אלו של צ'ייקובסקי ושל רחמנינוב. שתי היצירות נכתבו כמוזיקת אבל- זו של רחמנינוב לזכר צ'ייקובסקי, וזו של צ'ייקובסקי לזכר ניקולאי רובינשטיין. שתיהן מציעות מוזיקה יפהפייה ומלאת רגש, שמהווה מבחן גדול לכל שלישייה שמתמודדת עימה.

לאנג לאנג משתף פה פעולה עם שני מוזיקאים גדולים- ואדים רפין (Repin) בכינור, ומישה מאיסקי בצ'לו. ואדים רפין השתתף ככנר גם בהקלטה האהובה עלי לשלישייה של צ'ייקובסקי (בחברת "ארטו"), ולכן הציפיות היו גבוהות במיוחד.

אחרי האזנה של כמה פעמים, אפשר לדווח שהציפיות נענו באופן חלקי. מצד אחד זהו ביצוע יפה ומרשים, אפילו מבריק מבחינה טכנית. מצד שני, משהו חסר בו. כולם מנגנים יפה והכל, אבל השילוב לא מושלם. אולי זה בגלל שלאנג לאנג דומיננטי מדי, אולי כי ההקלטה קצת חזקה מדי, ואולי כי העצב העמוק שאמורה המוזיקה להביע מפנה מקום לוירטואוזיות לשמה. זו הקלטה שכדאי מאד להכיר, אבל הביצוע הפייבוריט שלי ממשיך להיות זה של רפין/ברזובסקי/יבלונסקי ב"ארטו".

רחמנינוב וצ'ייקובסקי- שלישיות פסנתר. לאנג לאנג, רפין, מאיסקי. דיסק DG.