דיסקים חדשים: מהטה מנצח על ברהמס, שירי פסח של יחזקאל בראון, ומארז מוזל של סטרווינסקי

פורסם ב"גלובס", 31.1.2010

זהו הדיסק העדכני ביותר בסידרת ההקלטות שעושה חברת "הליקון קלאסיקס" לקונצרטים של הפילהרמונית: הוא יצא ממש החודש. היצירות לקוחות מלב הרפרטואר הסטנדרטי- סימפוניות מס' 1 ו- 3 של ברהמס.

בחירת שתי הסימפוניות השחוקות האלו משקפת היטב את מעגל הקסמים בו נמצאת התזמורת. מצד אחד, צריך לספק את הקהל הותיק והשמרן. מצד שני, את מי מעניינות עוד הקלטות של הסימפוניות של ברהמס, שמופיעות כבר בעשרות ביצועים- מה גם שמדובר בביצועים חיים ולא בהקלטות אולפן, ולכן יש בהם מעט רעשי רקע?

למרות ההסתייגויות מכל מה שמסביב, הביצועים עצמם מעולים. הצליל חם ועמוק, הפרשנות מלאת אנרגיה ועוצמה, וההקלטה מספקת נפח וצבע נהדרים. ההערכה הזו נכונה במיוחד לסימפוניה הראשונה, בה מהטה ממש התעלה על עצמו. אם שמים רגע בצד את סוגיות הרפרטואר והנחיצות, מדובר בהישג מוזיקלי מרשים.

ברהמס- סימפוניות מס' 1 ו- 3. מנצח: זובין מהטה. דיסק "הליקון קלאסיקס".

תקופת הפסח היא הזמן המושלם להיזכר בדיסק הזה: אלבום בהוצאת "בית התפוצות", ובו יצירות למקהלה מאת המלחין הישראלי הותיק יחזקאל בראון (כיום בן 88). העיתוי כעת רלוונטי במיוחד בזכות המחזור הפותח, הנקרא "חמישה-עשר שירי פסח".

מחזור "שירי הפסח" של בראון כולל 15 משירי ליל הסדר ממסורות ישראל השונות, כולל סלוניקי, מוסול, תוניס, בוקרשט ועוד. המחזור חובר ב- 1982, ומבחינה סגנונית כתוב בצורה נגישה גם למי שחושש ממוזיקה מודרנית. בנוסף לשירי הפסח יש באלבום גם מחזורים נוספים למקהלה, המבוססים על פרקי תהילים או על שירים של בראון עצמו.

היצירות, בביצוע מקהלת האיחוד ובניצוחו של אבנר איתי, הוקלטו בין השנים 1987 – 1994. זוהי גם נקודת התורפה של האלבום: איכות ההקלטה בסיסית, והביצוע סובל מבעיות ליטוש וניקיון. חבל, כי עקב נדירות הרפרטואר אין כל-כך אלטרנטיבות. הבשורה העיקרית היא לגבי נגישות האלבום, כיוון שהוא מופץ כעת גם ע"י חברת MCI.

יחזקאל בראון- יצירות למקהלה. מנצח: אבנר איתי. דיסק "בית התפוצות".

חברות הדיסקים עושות כל שביכולתן כדי לשאוב עוד קצת רווחים מהקלטות מופת ותיקות. הרעיון בדרך כלל קבוע- מאגדים כמה הקלטות טובות שיש ביניהן קשר לאלבום אחד, ומוציאים במחיר מוזל.

לחברת EMI CLASSICS יש סידרה חדשה שעושה בדיוק את זה, ואחד מהכותרים בה יעניין במיוחד את אוהבי סטרווינסקי. באלבום יש הקלטות לשלוש מהיצירות הקוליות היפות ביותר של המלחין. הראשונה נעשתה במקור בשנת 1999, עם בית האופרה של פאריז בניצוח ג'יימס קונלון. היא כוללת את האופרה "הזמיר", המושרת ברוסית בביצוע סולנים מעולים כמו נטלי דסאי (הזמיר), ויולטה אורמנה (המוות) ואחרים. עוד יש בה את הבורלסקה החמודה "רנארד", הפחות מבוצעת אך ראויה מאד להיכרות. ההקלטה השנייה היא של האופרה-אורטוריה "אדיפוס רקס" משנת 1992, עם התזמורת והמקהלה הפילהרמונית של לונדון בניצוח פרנץ ולזר-מסט. גם הסולנים פה, ביניהם אנתוני רולף ג'ונסון בתפקיד אדיפוס ומריאנה ליפובשק בתפקיד יוקסטה, טובים מאד.

המחיר המוזל בא לידי ביטוי גם באריזה: במקום חוברת עם טקסט יש באלבום דיסק למחשב, בו מופיעות המילים בפורמט PDF. טוב לסביבה, טוב למחיר, רק קצת פחות נוח לעיון מול הסטריאו.

סטרווינסקי- "הזמיר", "אדיפוס רקס", ו"רנארד". מנצחים: ג'יימס קונלון, פרנץ ולזר-מסט. 2 דיסקים EMI.