Skip to content

דיסקים חדשים: הלייבל DOREMI, החדש של הפילהרמונית, ומוזיקת קודש של מתיאס ווקמן

1 באוגוסט 2010

פורסם ב"גלובס", 1.8.2010

דיסקים של חברת DOREMI. יבוא: MCI.

"דו-רה-מי" (DOREMI) הוא שמו של כותר דיסקים חדש אותו ייסד יעקב הרנוי, ישראלי תושב קנדה. קטלוג החברה כולל הקלטות ישנות של אמנים בעלי שם, שהועלו כעת על מדיום דיגיטלי.

ארבעת הדיסקים שדגמתי מתוך הקטלוג של "דו-רה-מי" כוללים הקלטות של מוזיקאים ישראלים מיתולוגיים כמו פנינה זלצמן, יונה אטלינגר, פרנק פלג, גארי ברתיני ואחרים. ההקלטות המקוריות נעשו ברובן בשנות החמישים עד השמונים, ואיכות הסאונד בהתאם. כלל האצבע הוא שככל ששנת ההקלטה מאוחרת יותר איכות ההקלטה סבירה יותר, אך אף אחד מהדיסקים אינו עומד בסטנדרט ההקלטה המקובל היום.

מבין ההקלטות, התרשמתי בעיקר מאלו של הקלרניתן האגדי יונה אטלינגר, שעושות כבוד גדול לזיכרו. גם ההקלטה המשותפת שלו ושל פנינה זלצמן, עם נגנים ישראלים נוספים, נשמעת טוב יחסית. לגבי יתר ההקלטות של זלצמן העניין פחות מובהק: בחלק מהן היא נשמעת מצוין (יחסית לאיכות ההקלטה), ובחלק אחר הרבה פחות.

"דו-רה-מי" פונה באופן מובהק למי שרוצה להתרפק על המבצעים הגדולים של פעם, ומוכן לשלם את מחיר הסאונד הבעייתי.

 

 

הפילהרמונית הישראלית מנגנת דבוז'אק וריכרד שטראוס. מנצח: זובין מהטה. דיסק "הליקון קלאסיקס".

"הליקון קלאסיקס" ממשיכה להוציא בקצב מסחרר הקלטות מקונצרטים חיים של הפילהרמונית הישראלית. הדיסק האחרון בסידרה, שיצא ממש בימים אלו, כולל שתי יצירות: הסימפוניה האהובה מס' 9 של דבוז'אק ("מן העולם החדש"), והפואמה הסימפונית "כה אמר זרטוסטרא" של ריכרד שטראוס. ההקלטה היא מקונצרט חי במרץ 2007, בניצוחו של זובין מהטה.

 

האזנה לדיסק מעוררת שאלות מהותיות. הוא לא רע חלילה, אבל קשה למצוא בו עניין צרכני אמיתי. ראשית, בהשוואה להיצע הקיים בעולם ההקלטות כיום התזמורת נשמעת סבירה ולא יותר. שנית, בפרשנות של מהטה ליצירות האלו אין בשורות גדולות, וקל לחשוב על ביצועים מוצלחים בהרבה. שלישית, זו הקלטה מקונצרט חי -כולל שיעולים פה ושם- ואיכותה נופלת מהקלטות אולפן ייעודיות. רביעית, הקלטת "כה אמר זרטוסטרא" מופיעה כולה על אותה הרצועה, באופן שמקשה לעבור בין פרקים שונים.

 

לקונצרטים החיים של הפילהרמונית אין אולי מתחרים בארץ, אבל בהקלטות המצב שונה; ובהתחשב בהיצע המתחרה הקיים בשוק, די קשה להמליץ על הדיסק הזה.

 

 

מתיאס ווקמן- יצירות קודש. קנטוס קלן, קונצ'רטו פלטינו. מנצח: קונרד יונגהנל. דיסק "הרמוניה מונדי".

מתיאס ווקמן (Weckmann) הוא אחד המלחינים המוצלחים והפחות מוכרים מהבארוק הגרמני המוקדם. הוא חי בין השנים 1618- 1674, ועבד כנגן עוגב בכנסיות בדרזדן ובהמבורג. למוזיקה שלו התוודעתי לראשונה לפני כעשר שנים, עם דיסק נפלא של "רביעיית פרסל" וסולנים. במיוחד שבתה את ליבי הלחנתו לטקסט של "איכה ישבה בדד", בגרמנית כמובן.

לפני שנה בוצעה היצירה לראשונה בארץ במסגרת "פסטיבל ישראל", עם ההרכב "קנטוס קלן" בניצוחו של קונרד יונגהנל (Junghanel). זה היה ביצוע מרשים, אך לטעמי מבריק ומוחצן מדי ליצירה כה עגומה.

בימים אלו הגיע לארץ דיסק שלם של יונגהנל והרכביו, המוקדש כולו לווקמן. בראשו, כמובן, ניצבת ההלחנה ל"איכה ישבה בדד". לצערי, ההערכה מהקונצרט החי לא השתנתה. הביצוע מבריק ומלוטש להפליא, אך חסרים בו העצב והזרימה המתונה של "רביעיית פרסל" המתחרה והסולנים השרים בו.

עוד בדיסק החדש של יונגהנל מגוון יצירות קודש של ווקמן, חלקן קוליות וחלקן כליות. גם כאן הביצוע הולך לכיוון המבריק והמוחצן, אבל גם כך הן בהחלט ראויות להיכרות. רובן לא מופיעות בדיסק המתחרה של "רביעיית פרסל", מה שמהווה שיקול רציני בעד החדש של יונגהנל.

 

From → Uncategorized

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: