Skip to content

ביקורת אופרה לילדים: "אליסה בארץ הפלאות" באופרה הישראלית

15 באוגוסט 2010

הילה פחימה ב"אליסה בארץ הפלאות". צילום: אייל לנדסמן

פורסם ב"גלובס", 15.8.2010

כרעיון עקרוני, הפקת "אליסה בארץ הפלאות" כאופרה לילדים היא רעיון נהדר. לא כל יום מעלים עבור ילדים הפקה חדשה לגמרי, עם מוזיקה שהוזמנה במיוחד, עם בימוי מלא, ועוד על הבמה הגדולה. עם זאת, התוצאה בפועל היתה די בעייתית.

 

הבכורה העולמית ל"אליסה בארץ הפלאות" היא חלק מפרויקט שלם של האופרה, במסגרתו בוצעו שלוש אופרות לילדים על הבמה הגדולה- אותה במה עליה מבוצעות האופרות ה"רגילות". הייחודיות של "אליסה", כאמור, היא בכך שמדובר בהפקה חדשה לגמרי, כולל המוזיקה והבימוי.

 

הסיפור מבוסס באופן חופשי על הספר של לואיס קרול, על אליסה הקטנה והחמודה שמגיעה לארץ הפלאות ופוגשת במגוון טיפוסים מוזרים: חתול מחייך, שני יצורים שמבלבלים אותה עם כיוונים הפוכים, כובען מטורף, זחל שהופך לפרפר, ולבסוף – מלכת הלבבות האכזרית. את השירה מלווה תזמורת קטנה היושבת על הבמה, וכוללת גם פסנתר. השירה והנגינה מחוזקות בהגברה, שהסתברה כעניין הכרחי עקב הרעש שיצרו הילדים בקהל.

 

שני דברים היו נהדרים בהפקה הזו. הראשון- הצד הויזואלי, והשני- הזמרים בתפקידים הראשיים. הבימוי של משה קפטן (Kepten), כמו גם עיצוב הבמה והתלבושות, היו כולם מרהיבים. קפטן והמעצבים יצרו על הבמה עולם קסום וצבעוני, עם רעיונות ויזואליים מלאי דמיון. הבימוי מותאם במיוחד לילדים, ולוקח בחשבון את מה שהם רגילים לראות: אנימציה, צבע, דמות להזדהות (אליסה) ועוד. כפי שזה נראה, רוב הצופים הצעירים אכן היו מרותקים.

 

פלוס נוסף להפקה הוא שיבוץ הזמרים בתפקידים הראשיים. הילה פחימה הצעירה, בתפקיד אליסה, היתה מקסימה ומעוררת הזדהות. ברכה קול, בתפקיד מלכת הלבבות, הוכיחה יכולת תיאטרלית מרשימה ושרה את התפקיד עם הרבה אופי ונוכחות. גם יתר הזמרים, רובם צעירים, היו בסדר גמור.

 

לצד השבחים, יש גם הסתייגויות. הראשונה, והמרכזית יותר, היא מהעברת הספר של קרול למדיום מוזיקלי. את המוזיקה לאופרה חיבר דוד זבה (Sebba), שגם ניצח על ההפקה. זבה הוא אמנם מוזיקאי מוכשר ורב-אמן בשילוב בין טקסט עברי ושירה, אבל הפעם זה לא כל כך הלך. ראשית, המוזיקה לא היתה מספיק מעניינת ולעיתים לא "ישבה" טוב על הזמרים. שנית, היה קשה מאד להבין את הטקסט המושר. המבוגרים יכלו אמנם לקרוא את הטקסט בכתוביות, אבל ספק אם ילדים שאינם יודעים לקרוא הבינו מה בעצם קורה על הבמה. זה  בעייתי במיוחד עקב העובדה שהטקסט עמוס בדקויות לשון ותיחכום, שלהערכתי חלפו מעל ראשי הילדים.

 

בעיה לא פחות גדולה היא בעצם הגדרת המופע כ"אופרה לילדים", בלי להגדיר גיל מינימום. בפועל, הרבה מהצופים לקחו את ההגדרה "לילדים" כפשוטה, וראו בהצגה סידור נחמד לכל המשפחה. בשורה מתחתינו, לדוגמא, ישבה אם עם שלושת ילדיה, הקטן ביניהם תינוק שלא חדל לבכות. כשאחת מהשכנות שלה לשורה ביקשה שקט, היא ננזפה מיד על ידי האם שלא הצליחה להבין מה הבעיה: היא הרי קנתה כרטיס, ותינוקות בוכים מטיבעם. היא היתה נחושה מספיק כדי לדחות גם תלונות נוספות, והמעירה העדינה, סבתא עם נכדיה לפי המראה, התקפלה בכיסאה באין-אונים.

 

באותו איזור גיאוגרפי שלנו ישבו גם שתי בנות עשרה, שעם התיישבותן הוציאו סנדוויצ'ים ולעסו בתיאבון. באולם, כמובן, אסור לאכול, אך הפעם נישא בו ריח הפסטרמה למרחקים. באופרה "רגילה" שני הדברים האלו לא היו קורים לעולם, ואולי כדאי להנהלת האופרה לקחת בחשבון שבהפקות לילדים כדאי לחדד קצת את הנהלים.

 

בכורה עולמית של האופרה לילדים "אליסה בארץ הפלאות". מלחין ומנצח: דוד זבה. בית האופרה תל אביב, 12.8.

From → Uncategorized

3 תגובות
  1. עזר permalink

    החמצה שאין לסלוח. המלחין ובמאי כנראה רווקים שעולם הילד זר להם.
    נקודת אור אחת היתה בכל זאת ,מתוך הולם נשמע בכי של ילד קטן והקהל פרץ בצחוק .
    זוכרים ?

  2. דניאלה צוקרמן permalink

    אני סבתא ולקחתי נכדה בת 9 שהודיעה לי שלאופרה היא לא הולכת. והיא נהנתה מאד.
    גם מהמוסיקה שהיתה קשה ,לא כמחזמר , בסכום נהננו מאד. בהחלט לא מתאים לילדים
    קטנים. מגיל 8 אולי. גם הבמוי והתפאורה היו מקסימים.

Trackbacks & Pingbacks

  1. "אליסה בארץ הפלאות" באופרה הישראלית | תו-עת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: