הקלטות חדשות: לוצ'יה דה למרמור עם אנה נטרבקו, גולגותא של פרנק מרטן, ו"מסע החורף" עם מארק פדמור
דוניצטי- "לוצ'יה די למרמור". מטרופוליטן אופרה. מנצח: מרקו ארמיליאטו. 2 די.וי.די "דויטשה גרמופון".
ההפקה הזו של "לוצ'יה די למרמור" היא הצלחה גדולה מהרבה בחינות, ובראשן הבחינה הקולית. את עיקר העניין פה, כמובן, מספקת הסולנית בתפקיד לוצ'יה. זוהי אנה נטרבקו (Netrebko) המדהימה, אחת הזמרות המרגשות ביותר בעולם האופרה היום. לנטרבקו יש לא רק יכולת קולית פנומנלית, אלא גם יכולת יוצאת דופן לעורר אצל המאזינים שלה רגש של חמלה והזדהות. היא עשתה זאת באופן מושלם בהפקות קודמות שהקליטה, ועושה זאת גם כאן. הביצוע שלה ל"אריית השיגעון" המפורסמת במערכה השלישית, לדוגמא, הוא רגע אופראי עוצר נשימה.
לצידה של נטרבקו מופיע צוות מצוין, ובראשו פיוטר בסאלה (Beczala) בתפקיד אדגרדו. בסאלה החליף בהפקה הזו את רולנדו וילאזון, שביטל עקב מחלה, ומתגלה כטנור עם קול מסיבי ומלא הבעה. בולט גם אילדר אבדראזאקוב (Abdrazakov) בתפקיד ריימונדו, איש אמונה של לוצ'יה.
הבעיה היחידה עם ההפקה הזו היא בצד הויזואלי. הבמה נוטה לכיוון האפור, הלבוש מהוגן, ובסך הכל הצד החזותי די משעמם. בעידן היורו-טראש בימוי מהוגן זה דווקא דבר טוב, אבל הפעם הוא קצת מהוגן מדי. פיצוי מסוים לכך מספקת איכות הצילום, שנעשתה בהקלטת HD ומתפקעת מחדות וברק.
פרנק מרטן- האורטוריה "גולגותא". מנצח: דניאל רוס. דיסק כפול "הרמוניה מונדי צרפת".
איזה גילוי נפלא. "גולגותא" (Golgotha) היא "גבעת הגולגולת" עליה נצלב ישו, ולאוהבי מוזיקה ליטורגית היא מוכרת היטב מהפסיונים של באך ובני זמנו. ואכן, האורטוריה "גולגותא" של המלחין השוויצי פרנק מרטן (1974 – 1890) ממשיכה במידה רבה את החשיבה הדתית של באך. זו יצירה דתית-דרמטית לסולנים, מקהלה ותזמורת, שספוגה ברוח של יראת קודש והתעלות. מרטן חיבר אותה בהשראת התחריט "שלושת הצלבים" של רמברנדט, לטקסט המושר בצרפתית. בדומה לפסיונים של באך, "גולגותא" משלבת בין כאב לבין דרמה טעונה. כבר הפרק הפותח, הנדיר בעוצמתו, מזכיר מאד את ה"יוהאנס פסיון". לא מדובר בחיקוי חלילה, אלא באמירה אישית ודרמטית חזקה שמצליחה לתפוס את המאזין בגרון.
"גולגתא" יצאה כעת בביצוע חדש ויפהפה בניצוחו של דניאל רוס (Reuss), שמוכר היטב מעבודתו המשותפת עם המנצח הפלמי הגדול פיליפ הרווגה (Herrweghe). בביצוע משתתפים שתי מקהלות ("קאפלה אמסטרדם" והמקהלה הקאמרית הפילהרמונית האסטונית), התזמורת האסטונית הלאומית, וחמישה סולנים לא מוכרים אך מצוינים. איכות הביצוע מעולה, וכך גם איכות ההקלטה. לאוהבי מוזיקה ליטורגית זהו אלבום חובה.
שוברט- "מסע החורף". מארק פדמור, פול לואיס. דיסק "הרמוניה מונדי".
"מסע החורף" של שוברט הוא מחזור שירים עגמומי, המתאר את מסעו הבודד והטראגי של צעיר שאהובתו עזבה אותו. זהו אחד המחזורים המוכרים ביותר בספרות המוזיקה, והוא הוקלט פעמים אינספור. כעת מצטרף להיצע ביצוע נוסף- של זמר הטנור האנגלי מארק פדמור (Padmore) בליווי הפסנתרן פול לואיס.
זהו אולי לא הביצוע הטוב ביותר שיש, אבל הוא יפה מאד. לפדמור יש קול נעים, וההגשה שלו קולעת הן ברגעי העצב והן ברגעי הדרמה. בחלק מהשירים מצליחים פדמור והפסנתרן המלווה שלו, פול לואיס, להכניס למוזיקה "טוויסט" של ממש. כך לדוגמא בשיר האחרון, המתאר את הגיבור ניצב מול נגן רחוב מסכן ומבקש ממנו ללוות את שירתו, מנגן לואיס את הליווי באופן שמשקף כאב בלתי נסבל, ופדמור שר באיטיות יוצאת דופן. כדאי להכיר.
בעיקר מוזיקה 
אני חושב שהביצוע שמאזן בצורה מושלמת רגישות לא ביזארית עם נגינה מעניינת, אותנטית ומפתיעה הוא זה של כריסטוף פרגרדייה בליווי אנדראס שטאייר. מומלץ בחום.
תודה על ההמלצה על "גולגותא" . הזמנתי.
אני מאוד אהבתי את ההקלטה של פאדמור ל"מסע חורף" אני חושב שליווי של פול לואיס הוא מהטובים ששמעתי אי פעם במחזור הזה. שותף מלא ושווה לפאדמור, כפי שביצוע גדול של לידר צריך להיות.
אלא שמאז יצא ביצוע משותף של שני אומנים אלו ל"טוחנת היפה"- ואותו אהבתי הרבה פחות. משהו בפשטות ושמחת החיים של החלק הראשון של היצירה לא עובד בביצוע שלהם, ולמרות השיפור בחלק השני, הטראגי, והקרוב ברוחו ל"מסע חורף" הביצוע אינו מתקרב להקלטות הקלאסיות של של פישר- דיסקאו, שרייאר והחדש יחסית שך גרהאהר.