Skip to content

חדשים ומומלצים: המיטב של לאנג לאנג, המיטב של ארוו פרט והדיסק החדש של אנסמבל סולני ת"א

2 בנובמבר 2010

פורסם ב"גלובס", 1.1.2010

המיטב של לאנג לאנג. דיסק כפול "דויטשה גרמופון".

את לאנג לאנג לא צריך להציג בארץ: הפסנתרן הסיני הנפלא, כיום בן 28, מוכר כאן היטב מהופעותיו עם הפילהרמונית ומהקלטות. הפסנתרנות שלו יוצאת דופן באיכותה, ונעה בין קלילות וגמישות מעוררי פליאה לבין רוך אינסופי. לדעתי, הוא הרוויח את ההצלחה הפנומנאלית שלו בעולם בצדק גמור.

לאנג עבר השנה להקליט בחברת "סוני", לאחר שבע שנים מוצלחות ב"דויטשה גרמופון". ל"דויטשה גרמופון" לא נותר אלא לשווק מחדש את ביצי הזהב שהטיל בשנים האחרונות, וזהו בדיוק ההיגיון מאחורי האלבום. זהו אוסף בן שני דיסקים, שערוך במיטב מסורת "המיטב של". בדיסק הראשון יש מבחר קטעים מיצירות קלאסיות (ליסט, שופן, סאטי, רחמנינוב ועוד), הן לפסנתר סולו והן לפסנתר ותזמורת. הדיסק השני כולל יצירות מודרניות של מלחינים סיניים ומערביים בני זמננו, שרובן המכריע נגיש וקליט. ההיילייט של הדיסק הוא ביצוע מלא של קונצ'רטו לפסנתר מאת נייג'ל הס (Hess), יליד 1957, בהקלטת בכורה עולמית.

הדיסק הראשון, הקלאסי, יפה מאד. הוא מאפשר להכיר את פרשנותו של לאנג במגוון סגנונות, ואיכות הביצוע בו מעולה. שימו לב רק שבחלק מהמקרים מדובר בפרקים ולא ביצירות שלמות, כך שהוא אינו בשבילכם אם המטרה היא להכיר את היצירות. הדיסק השני יותר בעייתי, כיוון שחלק מהיצירות בו מציעות בעיקר קיטש מיופייף. בדרך כלל הקיטש הזה דווקא נעים מאד לשמיעה, כך שההסתייגות רלוונטית רק למאזינים אניני טעם במיוחד. בשורה התחתונה האלבום מספק חלון הצצה מוצלח לעולמו של לאנג לאנג, שנחשב לכוכב הבלתי מעורער של הדור הצעיר בעולם הפסנתרנות כיום.

המיטב של ארוו פארט. דיסק כפול EMI.

ארוו פארט (Arvo Paert) נולד באסטוניה בשנת 1935, ונחשב לאחד המלחינים הבולטים בעולם בסגנון שאפשר לכנות "הרוחניות החדשה". זהו סגנון מינימליסטי שמבוסס על תבניות פשוטות וחוזרות על עצמן, הרמוניות דלילות והבעה מאופקת. היצירות הקוליות שלו מבוססות על טקסטים דתיים נוצריים, שזוכים בדרך כלל להלחנה בעלת אופי מדיטטיבי עם תבנית חוזרת.

אלבום האוסף הזה יצא לכבוד יום הולדתו ה- 75 של המלחין, והוא כולל כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר: המגניפיקט, Summa (בשלוש גירסאות), "סולפג'יו", "טאבולה ראסה", Fraters (גם היא בשלוש גירסאות), "מיסה סילאביקה" ועוד. הביצועים הם מהטובים ביותר שיש, עם הרכבים כמו התזמורת הלאומית האסטונית בניצוח פאוו ירווי, מקהלת קינגס קולג' מקיימברידג' בניצוח סטפן קליאוברי, המקהלה הקאמרית-פילהרמונית האסטונית בניצוח טונו קליוסטה (Tonu Kaljuste) ואחרים. סגנון ההלחנה של פארט אינו מתאים לכל אחד ויכול לעיתים לשעמם או לעצבן, אבל למי שאוהב אותו זהו אוסף משתלם בהחלט.

"ביתו של השטן". אנסמבל סולני תל-אביב. מנצח: ברק טל. דיסק בהוצאה עצמית.

אנסמבל סולני תל-אביב הוכתר כאן לא פעם כהרכב הקאמרי הטוב בישראל. ההרכב, בניצוחו של ברק טל, מורכב מטובי המוזיקאים הצעירים בארץ, שמנגנים עם הרבה אנרגיה ושמחת יצירה.
כעת הוציא ההרכב דיסק בהוצאה עצמית, עם הקלטות לשלוש סימפוניות מהתקופה הקלאסית: מס' 25 של מוצרט, מס' 52 של היידן, והסימפוניה ברה מינור ("ביתו של השטן") מאת לואיג'י בוקריני. הביצועים נוטים לצד האנרגטי והמבריק, ואיכות הנגינה גבוהה מאד. המגבלה היחידה היא שכל ההקלטות נעשו בקונצרטים חיים, כך שלעיתים משתרבב ברקע שיעול או רחש ספוראדי. בכל מקרה, ביצועים באיכות כזו מהווים תעודת כבוד אמיתית לאנסמבל ולמנצחו.

From → Uncategorized

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: