היפהפיות של עולם המוזיקה הקלאסית: הקלטות חדשות של יוליה פישר, הלן גרימו וג'נין יאנסן

פורסם ב"גלובס", 9.11.2010

יוליה פישר מנגנת קונצ'רטי של גריג וסן-סנס. מנצח: מתיאס פינצ'ר. די.וי.די DECCA.

קשה להתעלם מגל היפהפיות שמציף כיום את עולם המוזיקה הקלאסית. מדובר בדרך כלל בסולניות צעירות, שבורכו בהופעה זוהרת ונעזרות בה כמנוף לקידום הקריירה. במקרה הטוב, הן גם מנגנות יפה. במקרה הפחות טוב, תמיד אפשר להחליף בהפסקת הקונצרט רשמים על השמלה והפריזורה שלהן.

 המוזיקאית הגרמניה יוליה פישר (27) הוא דוגמא מצוינת לתופעה. פישר היא אישיות מוזיקלית יוצאת דופן: היא מופיעה כסולנית גם בפסנתר וגם בכינור, עניין נדיר בעולם המוזיקה. בנוסף לכשרון המוזיקלי היא גם בלונדינית טובת מראה, שנחמד לראות ולא רק לשמוע.

האלבום מתעד קונצרט שצולם בפרנקפורט לפני שנתיים, בו הופיעה פישר לראשונה הן ככנרת והן כפסנתרנית. ככנרת היא מנגנת את הקונצ'רטו מספר 3 של סן-סנס, וכפסנתרנית- את הקונצ'רטו האהוב של גריג (Grieg). מלווה התזמורת הפילהרמונית הצעירה של גרמניה, בניצוחו של מתיאס פינצ’ר (Pintscher).

 כסולנית, פישר מגלה יכולת טובה בשני הכלים. היא אולי נראית שברירית, אבל מנגנת עם הרבה עוצמה פיזית ומפגינה שליטה טכנית גבוהה. אישית התרשמתי יותר מנגינתה בכינור, כיוון שהיא נראית מחוברת אליו יותר מההיבט הרגשי. עם זאת, גם הביצוע בפסנתר מבריק ומיומן מבחינה טכנית. יתרון נוסף טמון באיכות ההקלטה הפנטסטית, שמציעה צילום HD מלא צבע ואיכות סאונד מעולה.

 מה שפחות אהבתי אלו הפרשנות והליווי התזמורתי. התזמורת הצעירה נשמעת סביר לכל היותר, והמנצח מתיאס פינצ’ר לא מצליח להרים את הביצוע למקום נשגב באמת. בקונצ'רטו של גריג חסרו לי פיוט ועומק גם אצל פישר עצמה, בעיקר בהשוואה לביצוע הוידאו הותיק של ארתור רובינשטיין ליצירה (שזמין גם הוא ב- DVD). מצד שני, מבחינת ברק ויזואלי ואיכות סאונד הביצוע החדש של פישר עולה על זה של רובינשטיין פי אלף.

Resonances. פסנתר: הלן גרימו. דיסק DECCA.

גם הצרפתיה הלן גרימו (Grimaud), בת 41, היא מתחרה רצינית על תואר הפסנתרנית היפה בעולם. גרימו סובלת בתקופה האחרונה מבעיות רפואיות, ולכן ממעטת להופיע. הדיסק הזה היה עשוי להוות פיצוי מסוים למעריצים, אבל עושה את העבודה בצורה חלקית.

 את הדיסק פותחת הסונטה מס' 8 של מוצרט בלה מינור. הביצוע מפורק, היסטרי, ולטעמי ממש גרוע. הסונטה של אלבן ברג (אופוס 1) משפרת מעט את ההערכה לביצוע, אבל המוזיקה עצמה לא תקסום לכל אוזן. במרכז הדיסק עומד ביצוע מרשים לסונטה  בסי מינור של ליסט, יצירת ענק בת כחצי שעה בפרק אחד. הביצוע מצוין, אבל הדובדבן בדיסק הוא דווקא ביצירה המסיימת- המחזור "מחולות רומניים עממיים" מאת בלה ברטוק, שש מיניאטורות חמודות בסגנון עממי שזוכות לנגינה זורמת ומהנה.

Beau Soir. כינור: ג'נין יאנסן. פסנתר: איתמר גולן. דיסק Decca.

יפהפייה אחרונה להיום היא הכנרת ההולנדית ג'נין יאנסן, בת 32. גם היא הוציאה כעת דיסק חדש, בליווי הפסנתרן איתמר גולן. הדיסק מוקדש לרפרטואר צרפתי, ומשלב יצירות בנות-זמננו עם רפרטואר מוכר יותר מהמאה ה- 19 (ראוול, פורה ודביוסי).

לטעמי, מדובר בדיסק לא מוצלח. הצליל של ינסן חד מדי וחסר חום, הליווי של גולן דומה, והרפרטואר בחלקו לא יפה ובחלקו האחר סתם לא מתחבר לכלום. קנייה מיותרת.