עונת האופרה הבאה: רפרטואר שמרני לצד הבלחות מעניינות

האופרה הישראלית פירסמה אתמול את התכנית שלה לעונה הבאה, הכוללת סדרות בתחומי האופרה, המוזיקה והמחול. למרבה הצער, סדרת האופרה הרגילה ממש לא מפילה מהכסא. הסידרה הבולטת ביותר בתחום הקלאסי היא דווקא סידרת "כל גווני המוזיקה", שמפתיעה עם תכניות מרתקות ואמנים מעולים. גם סדרות מוזיקת העולם, הרוק והג'אז טומנות הפתעות מעניינות.

1. אופרה

למרבה הצער, עונת האופרה הבאה אינה נושאת כל בשורה. היא ממשיכה את הקו האמנותי הקיים, חוזרת על יצירות "בטוחות", ולא מציעה חידושים מסעירים.

העונה תכלול שבע הפקות "רגילות" בבית האופרה, ועוד מספר הפקות מיוחדות. בין ההפקות המיוחדות בולטת הפקת ענק של "כרמן" מאת ביזה במצדה בניצוחו של דניאל אורן, ביוני 2012. הפסטיבל במצדה הפך בשנה האחרונה ל"בון-טון" למרות החום והתנאים האקוסטיים, ובעונה הבאה יתווספו לו שני קונצרטי גאלה. האחד יהיה עם הטנור רוברטו אלנייה וזמרת המצו-סופרן הלטבית המקסימה אלינה גאראנצ'ה (Garanca), מהכוכבות הגדולות של עולם האופרה כיום. השני יהיה עם הפסנתרן הטורקי פאזיל סאי, בליווי התזמורת הפילהרמונית המלכותית מלונדון. סאי מוכר היטב בארץ בזכות הופעותיו עם הפילהרמונית, וספק אם הייתי נוסע עד מצדה כדי לשמוע אותו. לגבי גאראנצ'ה הדילמה יותר גדולה: מצד אחד, היא זמרת נפלאה עם הופעה בימתית זוהרת. מצד שני, היא תופיע בתנאים האקוסטיים הבעייתיים של מצדה. חבל. היה הרבה יותר נחמד לשמוע אותה באולם נורמלי.

ההפקות ה"רגילות" שיעלו בבית האופרה, כאמור, אינן נושאות בשורה מיוחדת. הן יתחילו עם צמד האופרות "אבירות כפרית" מאת מסקאני (Mascagni) ו"הליצנים" מאת לאונקוואלו, בהפקה חדשה בניצוחו של דייויד שטרן (דצמבר 2011). בהמשך תעלה "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" מאת קורט וייל, בהפקה חדשה בבימויו של עמרי ניצן (ינואר 2012). הבאה תהיה "ינופה" (Jenufa) מאת ינאצ'ק, שבוצעה בארץ לאחרונה לפני 16 שנים. הפעם היא תעלה בהפקה חדשה, בפברואר 2012. במרץ תבוצע "לוצ'יה די למרמור" מאת דוניצטי, בהפקה חדשה בניצוחו של דניאל אורן. באפריל תעלה "מאדאם בטרפליי", האופרה האהובה של פוצ'יני, בבימויו הנפלא של מריוש טרלינסקי, שזכה כאן בזמנו לשבחים מופלגים. מה שכן, לא ברור מה בער לאופרה הישראלית להעלות אותה שוב לאחר שבוצעה פה רק לפני שלוש שנים. במאי תועלה האופרה "אורפאו ואאורידיצ'ה" (Orfeo ed Euridice) מאת גלוק, בהפקה חדשה שגם אותה יביים מריוש טרלינסקי. ביולי אפשר יהיה לשמוע- בפעם החמישית בתולדות האופרה הישראלית- את "ריגולטו" (Rigoletto) מאת ורדי. בנוסף להפקות אלו, יועלו בינואר "טוסקה" (פוצ'יני) ו"הילד חולם" (שוחט) כהכנה לסיור בגרמניה.

לסיכום- העונה די שמרנית ומאכזבת. המלצות בכל זאת: "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" בזכות המלחין והבמאי; "לוצ'יה די למרמור" בזכות המנצח והסולנים; "מאדאם בטרפליי" בזכות הבימוי; "ינופה" בגלל שהיא די נדירה כאן; וקונצרט הגאלה במצדה בזכות אלנייה וגאראנצ'ה. בעיקר אם יש לכם מזגן חזק באוטו.

הסידרה הליטורגית

הסידרה הליטורגית של האופרה, בשיתוף התזמורת הסימפונית ירושלים, תכלול ארבעה קונצרטים. כמו בשנים קודמות, משלבת הסידרה בין יצירות מוכרות ומבוצעות לעייפה ליצירות פחות מוכרות. השנה כוללת קטגוריית ה"מבוצעות פחות" את "ליל ולפורגיס הראשון" מאת מנדלסון, יצירות ליטורגיות מעניינות מאת ארנסט בלוך ("שירים תנ"כיים" ו"עבודת הקודש"), ואפילו בכורה ליצירה של יואב תלמי בשם "ממעמקים". המנצחים בסידרה יהיו רולף בק, פרדריק שזלן, דניאל כהן ויואב תלמי עצמו. שווה בדיקה.

לחובבי מקהלות תציע האופרה בעונה הבאה –לראשונה- סידרה חדשה בת שלושה קונצרטים, בשם "שירת המקהלה". בסידרה זו תופיע מקהלת האופרה, בליווי פסנתר, ברפרטואר שינוע בין יצירות "רציניות" (כמו "מיסה חגיגית קטנה" של רוסיני) לבין קטעי אופרה פופולאריים למקהלה. טיב הרפרטואר והעובדה שמדובר בליווי פסנתר (ולא תזמורת) מרמז על כך שמדובר בסידרה בעלת מיצוב לא גבוה במיוחד.

מוזיקת עולם

סדרת מוזיקת העולם של בית האופרה תארח השנה אמנים בולטים מרחבי העולם, שמעוררים ציפייה גבוהה. הראשונה היא הזמרת הנהדרת אואומו סנגארה (Oumou Sangare) ממאלי, המבצעת מוזיקה אפריקאית מסורתית בעיבודים מודרניים. השנייה היא זמרת ה"פאדו" הפורטוגזית אנה מורה (Moura), מהטובות בתחומה כיום. השלישית היא מקהלת הנשים "מסתרי הקול הבולגרי", שמבצעת מוזיקה בולגרית אתנית ללא ליווי כלי. סידרה מומלצת בהחלט לאוהבי מוזיקה אתנית.

כל גווני המוזיקה

זוהי הסידרה האנינה ביותר של משכן האופרה בעונה הבאה. בסדרה יתקיימו שלושה קונצרטים, בהם יתארחו אומנים מעולים. הראשון הוא אנסמבל הנשים "אנונימוס 4", המתמחה במוזיקה קולית עתיקה מימי הביניים והרנסנס. קונצרט זה מומלץ מאד, אך רק למי שיודע למה לצפות (למי שלא, זה רפרטואר שקל להשתעמם בו). בשני יופיע הפסנתרן הפיני הפרובוקטיבי אולי מוסטונן (Mustonen), שיבצע את "וריאציות גולדברג" של באך. בקונצרט האחרון בסידרה, שמעורר ציפיות גדולות, ינוגנו לסירוגין אנדראס שטאייר (בצ'מבלו) ואלכסנדר מלניקוב  (בפסנתר) את הפרלודים והפוגות של באך ושל שוסטקוביץ'. התכנית נהדרת, וכך גם המבצעים. חבל שלא כל התכניות באופרה השנה כל כך מיוחדות ומסקרנות.

רוק

בעונה השנייה של הסדרה "קלאסי רוק" יתקיימו שלושה קונצרטים,  בהם יתארחו להקת "הדג נחש", אסף אמדורסקי ו"בלקן ביט בוקס". הם יבצעו את להיטיהם בעיבודים קלאסיים חדשים, אותם תלווה תזמורת סימפונט רעננה.

ג'אז

גם סדרת "ג'אז במשכן" תארח השנה שמות מעניינים. ביניהם בולטת שורת פסנתרני ג'אז מצוינים כמו קני בארון (Barron), סטפאנו בולאני וטוני פאנצ'לה (Pancella). עוד יופיעו בה רביעיית ג'ושוע ברייקסטון (Breakstone), הסקסופוניסט האיטלקי רוברטו אוטאביינו (Ottaviano) ואחרים.

לסיכום:

האופרה הולכת בעונה הבאה על בטוח, וזה די חבל. כדאי לשים לב דווקא לסדרות המוזיקה הקטנות של המשכן, שמציעות אתגרים מוזיקליים גדולים יותר.

פורסם ב"גלובס", 30.3.2011