דילוג לתוכן

ביקורת מופע וראיון עם רנה פלמינג לקראת הגעתה לארץ

19 במאי 2011

רנה פלמינג. צילום אנדרו אקלס, DECCA

ב- 28 ביולי תופיע בארץ זמרת הסופרן האמריקאית רנה פלמינג (Renee Fleming),  בקונצרט חד-פעמי עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. המופע ייערך בבנייני האומה בירושלים בניצוחו של זובין מהטה, החוגג השנה חמישים שנות שיתוף פעולה עם הפילהרמונית. המופע הוא במסגרת אירועי "שנת התרבות בירושלים", פרויקט חדש על אירועי תרבות שייערך בשבועות הקרובים.

לקראת הקונצרט נסעתי לשמוע את פלמינג באתונה, שם הופיעה באולם הקונצרטים המקומי. הקונצרט, כמו גם הפגישה שקיימנו למחרת, הוכיחו שכל קשר בינה לבין תדמית ה"דיווה" המיוחסת לסולניות ברמתה הוא מקרי בהחלט. היא התגלתה כאישה נעימה ולבבית, שמודעת היטב למגבלות הגיל ולסדר העדיפויות הנכון בחיים.

בקונצרט, שבוצע בליווי התזמורת הסימפונית של אתונה, ביצעה פלמינג אריות אופראיות ושירים אמנותיים מאת ריכרד שטראוס, מאסנה, פוצ'יני ואחרים. התכנית שתשיר בארץ טרם נסגרה סופית, אך ככל הנראה תהיה דומה באופייה.

אופי הקול של פלמינג מוגדר בעולם האופרה כ"סופרן לירי מלא". זהו קול מתוק וחינני, שמאפיין תפקידים של נערות תמימות, טובות לב ומעוררות הזדהות. לסופרן כזו יש טווח דומה לזמרות "סוברט" (Soubrette), שהוא קול מתוק וקל המשמש לתפקידים קומיים ושובביים, אך יש לו אופי יותר חזק ויכולת טובה יותר ברגיסטר הגבוה. בנוסף שרה פלמינג תפקידי סופרן ספינטו (Spinto)- סופרן לירי עם יותר עוצמה, שמאפיין תפקידי נשים מעוררות אהדה בעלי אופי יותר דרמטי (כמו לדוגמא ויולטה ואלרי ב"לה טרוויאטה"). במילים אחרות, באים לשמוע אותה לא כדי להתפעם מקול ענק וחודר קירות, אלא דווקא משירה אנושית ומעוררת הזדהות.

הקונצרט הוכיח שעדיין מדובר בזמרת גדולה. היא אמנם כבר בת 52, אבל קולה גמיש ויפה והשליטה שלה בו מעולה. מצד שני, ניכר שהיא מקפידה שלא "לשרוף" אותו. התכנית בנויה כך שלא ייווצר עבורה מאמץ קולי רצוף, ומדי פעם שובצו גם קטעים תזמורתיים בלעדיה (כצפוי, קטעים אלו היו החלק החלש של הערב). גם הופעתה הבימתית שובת לב בישירותה ובצניעותה, ללא שום גינונים של כוכבת. לחלק מהקטעים היא הקדימה דברי הסבר קצרים, שסייעו מאד ליצירת קשר עם הקהל. קשה שלא לחבב את הבחורה הזו.

בראיון למחרת התייחסה פלמינג להופעתה הצפויה בארץ. "זובין מהטה הזמין אותי כבר בעבר להופיע עם הפילהרמונית, אך לוחות הזמנים שלי לא איפשרו זאת", היא אומרת. "מעולם לא הייתי בישראל, ואני ממש מצפה לזה. אני מתכוונת להגיע עם הבנות שלי, ולבלות בישראל גם אחרי הקונצרט".

למה את מעדיפה לשיר בקונצרטים ולא בהפקות אופרה רגילות?

"כדי שאוכל להיות יותר בבית. יש לי שתי בנות, והופעה בקונצרטים מאפשרת לי להיות איתן. כששרתי בהפקות אופרה אף פעם לא הייתי בבית. כיום אני שרה אופרה אחת או שתיים בשנה, וביתר הזמן מעדיפה לשיר בקונצרטים".

איך את בוחרת את הרפרטואר?

"עד היום שרתי 51 תפקידי אופרה, ואני שרה דברים שאני אוהבת. אני בוחרת קטעים שמתאימים לי מבחינה קולית, ושמתאימים גם לתכנית מבחינת האופי שלהם".

פלמינג מסבירה כי ביצוע קונצרטי של אריות אופראיות דורש התכוונות מיוחדת. "בעצם אני מעבירה סיפור דרך השירה", היא אומרת. "זו גם הסיבה שבגללה אני מספרת קצת על היצירות לפני שאני שרה. זה מאד עוזר לי להתחבר לאנשים".

את עושה תרגילים מיוחדים לשמירה על הקול?

"אני שרה כל כך הרבה עד שאני צריכה פחות להתאמן ויותר לנוח. אני עושה תרגילים לשמירה על הטווח הקולי, ומשתדלת לא לשיר יותר מדי".

בשנים האחרונות התפרסמה פלמינג בזכות הופעותיה באירועים שזכו לחשיפה תקשורתית גדולה, כולל טקס חלוקת פרס נובל, אולימפיאדת בייג'ין וטקס מינויו לנשיאות של ברק אובמה. לדבריה, הפכה בכך למעין דוברת של התחום. "בארה"ב יש ירידה עצומה בעניין במוזיקה קלאסית. יש תחושה שזה לא רלוונטי לחייהם של צעירים. כשאני הייתי ילדה, חינוך טוב כלל פסנתר בבית ולימודי מוזיקה. היום יש מחשבים והרבה תחרות על תשומת הלב".

בהופעה היא מצליחה ליצור קשר כמעט אישי עם הקהל, ולדבריה מנסה אפילו ליצור קשר עין עם צופים. "אם את שרה לעצמך זה לא טוב", היא אומרת. "חשוב לי לראות אם אנשים משועממים או מחייכים ומגיבים בחיוב. אני מאד תלויה בקהל ותגובתו".

פלמינג מגלה מודעות גדולה למגבלות הגיל, ומספרת בפתיחות על ההשפעה שיש לגיל על היכולת הקולית. "בעולם האופרה מזמינים אותך שנים קדימה, ובינתיים אני עדיין מקבלת הזמנות", היא צוחקת. "שירה אופראית היא כמו אולימפיאדה למערכת ההפקה הקולית, בעיקר כי שרים ללא הגברה. גם בגיל מבוגר אפשר לשיר, אבל צריך להיות זהירים ולהכיר במגבלות". לדבריה, שירתה השתנתה לאורך השנים ככל שצברה ניסיון. "כיום אני מנסה לשמור על פשטות, לא לעשות יותר מדי".

עדיין קורה שאת בלחץ לפני קונצרטים?

"בודאי. עכשיו אפילו יותר מבעבר, כי יש ציפיות. כאילו אומרים לך "תראי לנו מה את שווה".

פורסם ב"גלובס", 19.5.2011

From → Uncategorized

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: