"בטהובן מממן את המוזיקה המודרנית": ראיון עם אילונה שמיל, מנהלת "פסטיבל בטהובן" בעיר בון

ג'ון אליוט גרדינר בפסטיבל בטהובן 2011. צילום: ברברה פרומן

"פסטיבל בטהובן" בעיר בון בגרמניה, המתקיים בימים אלו, נחשב לאחד מפסטיבלי המוזיקה הבולטים באירופה. הפסטיבל מתקיים השנה בין 9 בספטמבר ל-9 באוקטובר, והיתרון היחסי שלו נעוץ בין היתר בעובדה שהוא מתקיים לאחר תום עונת התיירות המקובלת. לעובדה זו יש יתרונות רבים, ובראשם הימנעות מתחושת ה"עדר" המאפיינת ביקור בערים גדולות באירופה בתקופת הקיץ.

בון, היושבת על גדת נהר הריין, היא עיר הולדתו של בטהובן. המלחין הנערץ אמנם עזב אותה בגיל 22, אבל בון ממשיכה להתהדר בו כאחד מבניה הבולטים. אחת האטרקציות התיירותיות בעיר היא הבית בו נולד בטהובן וגדל, שמשמש כיום כמוזיאון. גם אולם הקונצרטים שלה נקרא "אולם בטהובן", ועל משטח הדשא שלפניו יש פסל בטון גדול בו משתקף דיוקנו של המלחין.

פילהרמונית תחת אבטחה

"פסטיבל בטהובן" בעיר בון פועל בשוק עמוס מתחרים, שבראשם הפסטיבלים של לוצרן וזלצבורג. בניגוד למתחריו, הוא מארח את התזמורות באולם ישן יחסית שמתאפיין באקוסטיקה לא מושלמת. את הפיצוי לכך מספק ההיצע המוזיקלי, שכולל שמות מהצמרת העולמית. בין היתר הופיעה שם בשבוע שעבר הפילהרמונית הישראלית, במסגרת סיור פסטיבלים שהיא עושה בימים אלו באירופה.

הגעתי לבון למחרת הופעת הפילהרמונית, כך שאת חוות הדעת על הופעתה שמעתי רק בדיעבד ממנהלת הפסטיבל, אילונה שמיל. "הפילהרמונית זכתה לתגובות מעולות", אומרת שמיל. "הקהל עמד על הרגליים בתשואות". הקונצרט התקיים תחת אבטחה משטרתית כבדה, עניין נדיר מאד בעיר השקטה. "מעולם לא הרגשתי כל כך מוגנת", אומרת שמיל בחיוך.

אילונה שמיל, מנהלת פסטיבל בטהובן. צילום: ברברה פרומן

אילונה שמיל מכהנת בתפקידה מאז שנת 2004, ועושה מאמצים גדולים כדי לקרב לפסטיבל מבקרים רבים ככל האפשר. "יש בשוק הרבה מתחרים, אבל יש לנו שם טוב", היא אומרת. "אנחנו מנצלים את הקשר שלנו לבטהובן, ומקפידים לבצע הרבה יצירות שלו".

ואכן, כל ארבעת הקונצרטים בהם ביקרתי בפסטיבל כללו יצירות של בטהובן. כולם, בלי יוצא מהכלל, היו ברמת ביצוע פנטסטית. בערב הראשון שמענו את תזמורת ה"גוונדהאוז" מלייפציג בניצוחו של ריקרדו שאיי (Chailly), עם הפסנתרנית הפורטוגזית מאריה-ז'ואאו פירש (Pires) כסולנית. שני הערבים הבאים הציגו תצוגת תכלית עוצרת נשימה של התזמורת הסימפונית של לונדון (LSO), בניצוחו של ג'ון אליוט גרדינר. שני הקונצרטים היו על טהרת הסימפוניות של בטהובן, ובשניהם הציג גרדינר צליל מבריק ופרשנות מלאת יצירתיות. הביצוע האדיר שלו לחמישית, לטעמי, היווה את שיא הפסטיבל.

הערב האחרון בו ביקרתי הציג את ה"מיסה סולמניס" (Solemnis) של בטהובן, בניצוחו של קולין דיוויס הוותיק (84). דיוויס, שניצח ישוב על כסא, הוביל את התזמורת והמקהלה הסימפונית של לונדון לביצוע מעולה, בו שרו כ- 120 זמרי מקהלה וארבעה סולנים.

הפוליטיקאים מפחדים מאולם חדש

אולם בטהובן" מזכיר את היכל התרבות בתל אביב מכמה בחינות: הוא מהוה למדי, סובל מאקוסטיקה בעייתית בחלק מהמושבים, והפנים שלו מחופה עץ ישן. מסתבר שהאולמות חולקים גם גורל דומה: שניהם זקוקים נואשות להחלפה או שיפוץ, ובשניהם יש לכך התנגדות.

"אולם בטהובן נבנה בשנת 1952 כאולם רב-תכליתי, שיועד לא רק לקונצרטים אלא גם לכנסים", אומרת שמיל. "מאז לא השתנה הרבה. הוסיפו קצת אור, התקינו מיזוג אוויר, וזהו".

אז למה לא לבנות חדש?

"זו בדיוק הבעיה. אנחנו רוצים להרוס את הבניין ולבנות חדש תחתיו, אבל יש לזה מתנגדים. הפוליטיקאים חוששים שאולם חדש לא יהיה כלכלי, כי הם לא בטוחים שיש בעיר מספיק קהל למוזיקה קלאסית. בנוסף יש תושבים שרוצים לשמור על האולם מסיבות נוסטלגיות. לשמחתנו, הקהל מגיע למרות שהאולם לא מושלם. אבל אנחנו מאד רוצים לסיים את סאגת האולם לפני שנת 2020, בה נחגוג 250 שנה להולדתו של בטהובן".

אין לכם בעיה של חוקי שימור, כמו בתל-אביב?

"יש. זהו בניין לשימור והוא מוגן. אבל החוק פה מאפשר לשר הרלוונטי להחליט על בניית אולם חדש, בתנאי שהוא מיועד לאותה מטרה. זו סוגיה של כסף ושל לובי פוליטי".

בטהובן מממן את המודרני

מבחינת רפרטואר הפסטיבל נוטה להתמקד במוזיקה קלאסית ורומנטית, שנחשבת קליטה ונגישה לקהל הרחב. לדברי שמיל, זהו רק חלק מתמונה גדולה יותר. "יש לי מחויבות עמוקה למלחינים בני זמננו", היא אומרת. "זה נכון שהרבה יותר קשה למלא את האולם עם יצירות של מלחינים מודרניים מאשר עם בטהובן, ולכן אני פונה לתורמים ומבקשת שיסייעו במימון הקונצרטים הפחות כלכליים. בנוסף, יש איזון בין תכניות. אני עושה כסף מבטהובן, ושמה אותו בקונצרטים הפחות רווחיים של מוזיקה מודרנית".

פונים לצעירים

לדברי שמיל, ממוצע הגילאים של באי הפסטיבל הוא 52, שש שנים פחות מהממוצע בגרמניה. "אחד מקהלי היעד הבולטים שלנו הוא צעירים", היא אומרת. "אני מקפידה להשאיר כרטיסים זולים לצעירים גם בקונצרטים שהם 'סולד אאוט'. אני מאמינה שחייבים לתת לצעירים גישה למוזיקה, גם אם זה פחות משתלם כרגע כלכלית".

יש עוד שיטות לקרב צעירים?

"בהחלט. לדוגמא, יש לנו תכנית יזמות לתלמידי תיכון. הם עוזרים לצוות הניהול בגיוס תרומות, שיווק, אירגון וכדומה. זה הופך להיות 'מגניב' לעבוד בפסטיבל. התלמידים האלו מביאים הורים וחברים, וכך נוצר מעגל חדש של מתעניינים".

השנה יימשך הפסטיבל עד 9 באוקטובר. רבים מהקונצרטים הסימפוניים הגדולים כבר מאחורינו, אך גם במהלך השבועות שנותרו יש לא מעט תכניות מעניינות.  כדאי לשים לב במיוחד לקונצרטים באולם הקאמרי של הפסטיבל, שהוקם לפני מספר שנים בצמוד ל"בית בטהובן" בעיר העתיקה. זהו אולם אינטימי יפהפה וחדש, שמתברך באקוסטיקה מעולה. מגבלתו היחידה היא שיש בו 199 מקומות בלבד, כך שהסיכוי למצוא כרטיסים ללא הזמנה ארוכה מראש- קלוש. פרטים ניתן למצוא באתר הפסטיבל: http://www.beethovenfest.de

פורסם ב"גלובס", 20.9.2011