דילוג לתוכן

אבי, בתו: ראיון עם ססיליה רודריגו, בתו של המלחין הספרדי חואקין רודריגו, המבקרת בימים אלו בישראל

18 במרץ 2012
ססיליה רודריגו. צילום: Yolanda Dominguez

ססיליה רודריגו. צילום: Yolanda Dominguez

בשלושת הימים הקרובים (21- 19 במרץ) תקיים תזמורת ה"סימפונט" רעננה סידרת קונצרטים, שבמרכזם יצירות מאת המלחין הספרדי המפורסם חואקין רודריגו. אורחת הכבוד של התזמורת בקונצרטים אלו תהיה ססיליה רודריגו, בתו היחידה של המלחין, המקדישה הרבה מחייה לשימור המורשת המוזיקלית של אביה.

חואקין רודריגו (1999 – 1901) נחשב, לצידו של מנואל דה-פאייה, לאחד משני המלחינים החשובים ביותר של ספרד במאה העשרים. הוא התעוור בגיל שלוש כתוצאה ממחלת הדיפטריה, ואת התווים ליצירותיו נאלץ להכתיב לעוזריו. הוא זכה לפירסום עולמי בזכות "הקונצ'רטו דה ארנחואז" (Aranjuez) לגיטרה ותזמורת, שהוא ככל הנראה הקונצ'רטו המבוצע ביותר בהסטוריה לכלי זה. היצירה שימשה כמקור השראה לעשרות זמרים ומלחינים ברחבי העולם, כולל ריטה (הלחן של "שיר הקשת"). יצירה נוספת שלו שזכתה להכרה עולמית היא "פנטזיה לבן-אצולה", שגם היא כתובה לגיטרה ותזמורת.

"הקונצ'רטו דה ארנחואז מבוצע המון, אבל זו רק אחת מכמעט מאתיים יצירות שאבי חיבר", אומרת ססיליה רודריגו. "יש לו יצירות רבות בז'אנרים שונים, החל ממוזיקה סימפונית וכלה בשירים לקול ופסנתר".

 אז התדמית שלו היא כבר לא "מלחין של יצירה אחת"?

"זה אולי היה נכון לפני עשרים שנה, אבל היום כבר לא. כיום מבצעים בעולם הרבה יותר יצירות שלו, בז'אנרים שונים".

גם בקונצרט ברעננה יבוצעו שלוש יצירות פחות מוכרות של המלחין הספרדי: הקונצ'רטו לכינור, "סולריאנה", ו"שלושה ריקודים עתיקים". "הקונצ'רטו לכינור מזכיר את ויואלדי, רק בסגנון ספרדי", אומרת ססיליה. "הריקודים העתיקים מושפעים מהריקודים של המאה ה- 18, וה'סולריאנה' היא יצירה תזמורתית שנכתבה בהשראת אנטוניו סולר (Soler), מלחין בן זמנו של מוצרט" (אין מדובר במרטין סולר, מחבר האופרה Una Cosa Rara הנזכרת ב"דון ג'ובאני" של מוצרט, אלא במלחין ספרדי אחר בעל שם זהה- ע.ש.)

לרודריגו היה קשר חזק ליהדות: אשתו, ויקטוריה קימחי, היתה פסנתרנית יהודייה ילידת טורקיה. במהלך מלחמת העולם השנייה נדדו השניים בין בירות העולם כדי להצילה מידי הנאצים, ובסיומה השתקעו במולדתו ספרד.

"אמי נולדה באיסטנבול למשפחה יהודית-ספרדית", מספרת ססיליה. "היא נפגשה עם אבי בפאריז בשנת 1929, כשלמד שם מוזיקה אצל פול דיוקא. היא ניגנה יצירה שלו לפסנתר, פגשה אותו, והם נעשו זוג".

העיוורון שלו לא הפריע לה?

"לה לא, אבל להוריה היה מאוד קשה עם הנישואים האלו. אבא שלי היה כל מה שהם לא רצו- עיוור, ספרדי, מלחין וקתולי. הם היו בטוחים שזהו מתכון לכישלון. אבל עובדה שטעו. אבי ואמי חיו כל חייהם יחד. היא נפטרה שנתיים לפניו".

ולך כילדה לא היה קשה עם אבא עיוור?

"גדלתי לתוך זה, אז לא היתה לי שום בעיה. נסעתי איתו הרבה בעולם, ותמיד הוא היה המדריך שלי ולא להיפך".

בהשפעת הקשר המשפחתי, רודריגו מספרת כי אביה כתב גם יצירות על תכנים יהודיים. "הוא הלחין המנונים על טקסט ממגילות קומראן, בתרגום לספרדית. היצירה הזו כתובה לשלוש זמרות סופרן, מקהלת גברים ותזמורת. בנוסף הוא הלחין שירים ממסורת יהודי ספרד להרכב של סופרן ופסנתר. בביקור הקרוב בישראל אני רוצה לבדוק אפשרויות לבצע את היצירות האלו בארץ".

איך התמודד עם תהליך כתיבת המוזיקה בלי לראות?

"את המוזיקה הוא הצליח לחזות בראשו, אבל את התווים הוא היה צריך להכתיב תו לתו לעוזרים מיוחדים. לכן תהליך העבודה לקח המון זמן, הרבה מעבר לכתיבת תווים רגילה".

ססיליה, בת 71, נושאת את התואר "מרקיזת גני ארנחואז". היא ירשה תואר האצולה מאביה, שקיבל אותו ממלך ספרד. "ארנחואז הוא שמו של ארמון שנמצא כארבעים ק"מ ממדריד", היא אומרת. "הארמון מוקף בגנים יפהפיים, והם אלו שנתנו השראה לאבי לכתוב את "קונצ'רטו ד'ארנחואז". זה מדהים לחשוב שהוא קיבל את ההשראה מהגנים האלו בלי לראות אותם כלל".

מה דעתך על העיבוד שעשתה ריטה לפרק השני של הקונצ'רטו?

"יש כל כך הרבה גירסאות פופ ליצירה הזו, שאני כבר לא עוקבת. אבא שלי לא רצה שיעשו לזה עיבודי פופ, אבל בסוף נאלץ לקבל זאת. בסוף הוא שמח על העיבודים האלו, כי בזכותם היצירה הפכה למוכרת כל כך".

פורסם ב"גלובס", 18.3.2012

From → Uncategorized

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: