Skip to content

"בישראל צריך להיות יחד, לא להתחרות": ראיון עם פרדריק שאזלן, המנהל המוזיקלי הנכנס של הסימפונית ירושלים

20 במרץ 2012

פרדריק שזלן. צילום: ויקו שאמלה

בחודש ספטמבר הקרוב ייכנס המנצח הצרפתי-יהודי פרדריק שאזלן (Chaslin) לתפקיד מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים. זוהי הקדנציה השנייה שלו בראש התזמורת הירושלמית, אך הפעם ההגדרה "מנהל מוזיקלי" מוגדרת הרבה יותר.

"בקדנציה הראשונה, בשנת 2000, הגדרות התפקיד לא היו ברורות", אומר שאזלן. "הייתי מנצח ראשי, אבל לא במעמד שאיפשר לי להחליט על התכנית. תזמורת סימפונית דומה קצת לקבוצת כדורגל. בכדורגל יש מאמן, שמוביל מהספסל, וקפטן שנמצא על המגרש. מנצח צריך לגלם את שני התפקידים- גם להיות מאמן שעובד בחזרות, וגם להיות קפטן שמוביל את התזמורת על הבמה. בקדנציה הראשונה שלי בירושלים הייתי מאמן טוב, אבל לא החשיבו אותי לקפטן ולקחו מנצחים אחרים לסיורים בחו"ל. היום אני מוגדר כמנהל מוזיקלי במלוא מובן המילה. אני גם בוחר את התכנית, וגם מוביל את התזמורת בקונצרטים".

 מה רמת התזמורת כיום לדעתך?

"אני מרוצה מהרמה. התזמורת כיום טובה יותר מאשר היתה לפני עשור. יש נגנים צעירים שנכנסו, והנגנים הטובים שהיו אז עדיין שם. זו תזמורת עם פוטנציאל גדול".

שאזלן מדבר במעורבות רבה על ישראל ועל התפקיד החדש."יש לי קשרים חזקים לירושלים ולישראל בכלל", הוא אומר. "יש לי משפחה בישראל, ביליתי פה את ירח הדבש שלי, ואני מגיע לכאן בקביעות. אני גר בפאריז, אבל ישראל זה המקום שבו אני מרגיש הכי בבית. אני אוהב מקומות בהם יש אנשים עם מקורות שונים אבל רוח משותפת. ישראל נותנת תחושת אתגר שבמקומות אחרים אין".

 לזהות הזו יש אצלך גם צד דתי?

"השאלה לגבי זהות יהודית היא מסובכת. אני לא איש דתי, אלא איש של תרבות. בצעירותי, הרב שלי אמר שהתורה היא 'מולדת ניידת' שאתה נושא בתוכך. זו הגדרה נהדרת בעיני. יש לי זהות רוחנית שאני נושא בתוכי ולוקח לכל מקום, וזו הזהות המוזיקלית. העשייה התרבותית שלי היא דרך המוזיקה, לא דרך דת. אני כן חוגג את החגים היהודיים, אבל לא הייתי רוצה לחיות במאה שערים".

שאזלן, בן 49, הוא גרוש ואב לשני בנים בתחילת שנות העשרים לחייהם. ב- 12 השנים האחרונות הוא מתגורר על סירה בפאריז, ממנה הוא יוצא לסיורי הופעות ברחבי העולם. בנוסף יש לו בית בסנטה פה בארה"ב, שם הוא מנהל פסטיבל מוזיקה בקיץ. כעת, עם קבלת המינוי החדש בישראל, יבלה שלושה חודשים מהשנה בירושלים. "אני חי כמו צועני", הוא צוחק.

 אתה מתכוון לקנות פה דירה?

"הייתי שמח, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי. מחירי הנדל"ן בישראל יקרים מדי בשבילי".

משימתו הראשונה של שאזלן בתזמורת ירושלים תהיה לבנות מחדש קהל ולנסות להגדיל את מספר הקונצרטים שמבצעת התזמורת. "בין היתר אנחנו רוצים להעלות את מספר הקונצרטים בתל-אביב, ולעשות בה גם קונצרטים סימפוניים", הוא אומר. "בשלב מאוחר יותר אשמח לקיים קונצרטים גם בחיפה. דבר נוסף שאני רוצה ליזום הוא שיתופי פעולה עם תזמורת ראשל"צ, ולבצע יחד יצירות שדורשות הרכב ענק. אבל בינתיים מה שהכי חשוב זה להחזיר לתזמורת את הביטחון ולמשוך אליה קהל חדש".

 לדבריו, חשוב למוזיקאים להבין שהם מוכרים מוצר כמו כל מוצר אחד. "ככל שאני מתבגר אני מבין שמוזיקה תלויה בכסף. זה ביזנס. קשה לאמנים לחשוב כך, אבל הם חייבים להבין שהם מוכרים משהו. וזו גם הסיבה שאני רוצה להדגיש את הערך המוסף של תזמורת ירושלים- הקישור לליטורגיקה ולמוזיקה היהודית, הקישור בין ישן וחדש וכדומה".

 קודמך בתפקיד, ליאון בוטשטיין, ניסה להביא מוזיקה חדשה ולא בדיוק הצליח.

"זה נכון שמוזיקה מודרנית נתפסת על ידי רוב הקהל כדבר מפחיד, אבל יש היום כלים לסייע לאנשים להבין את מה שהם הולכים לשמוע. כבר בעונה הקרובה אנחנו מתכוונים להעלות לאתר שלנו באינטרנט קטעים מיצירות לא מוכרות שנבצע, כדי שאנשים יוכלו להתכונן לקראת ההאזנה".

 איך אתה מתכוון למשוך קהל צעיר?

"יש דרכים רבות. ראשית, יהיה לנו מלחין בית חדש שיעזור לקשר את התזמורת לאקדמיה ולסטודנטים. שנית, אני מתכוון להביא קהל צעיר לחזרות. חשבתי להזמין סטודנטים לקולנוע כדי להתנסות בצילומים של התזמורת, סטודנטים למדעי החברה שיוכלו לנתח את התפקידים החברתיים וכדומה. יש דעה שאומרת שצעירים נעולים מפני מוזיקה קלאסית, וזה לא נכון. צריך רק לדעת איך למשוך אותם".

 ועדיין, רוב הקהל הקלאסי הוא מבוגר ושמרני.

"זה נכון שיש חלק מהקהל שרוצה את המסורת. בתזמורות הממוסדות באירופה ובארה"ב אתה לא יכול אפילו לשנות את צבע הפפיון. בגלל זה צריך שיהיו שני קונצרטים- אחד עם טוקסידו לשמרנים, ואחד פתוח יותר לצעירים. אלו לקוחות שונים, וצריך לספק להם מוצרים שונים. דוגמא טובה לזה זה מוסד "הפילהרמונית בג'ינס", שהייתי שמח לאמץ גם כן".

 מה לגבי שמות גדולים, שהפילהרמונית מביאה בשיטתיות?

"אני מאוד רוצה לעבוד בכיוון הזה. בעונה הבאה אביא את זמרת הסופרן נטלי דסאיי, ובהמשך יגיע לארץ גם מישל לגראן לכבוד יום הולדתו השמונים. לצערי, אין לנו את התקציב שיש לפילהרמונית להביא עוד שמות גדולים. בנוסף, יש לפילהרמונית הסכם בלעדיות עם מי שמופיע איתם. יש לי חברים רבים שהיו שמחים להופיע בירושלים, אבל הם מנועים מכך כיוון שהם מופיעים עם הפילהרמונית. גם אני עצמי לא אופיע מעתה עם הפילהרמונית מאותה סיבה".

 ואתה גם מרוויח בירושלים פחות מאשר בפילהרמונית?

"זה לא אכפת לי. בישראל לא מסתכלים על כסף. לא בשביל זה אני בא לפה".

 התחרות עם התזמורות האחרות לא מדאיגה אותך?

"בישראל צריך להיות יחד, לא להתחרות. הדבר הראשון שחשבתי עליו כשקיבלתי את המינוי זה לעשות קונצרט משותף עם תזמורת ראשל"צ. זו מדינה קטנה מדי מכדי שאפשר להרשות לעצמנו תחרות".

 פורסם ב"גלובס", 20.3.2012

From → Uncategorized

One Comment
  1. יעקב permalink

    מה זה הסיפור על הפלהרמונית שלא מאפשרת למוסיקאים שמופיעים אתה להופיע עם תזמורות אחרות? איזו שערוריה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: