דיסקים חדשים ומומלצים: אמיר כץ מנגן שופן, אבי אביטל מנגן באך, וליסה סמירנובה מנגנת הנדל

שופן- ארבע הבלדות, ארבעת האימפרומפטי. פסנתר: אמיר כץ. דיסק OEHMS.

אמיר כץ (39) הוא פסנתרן ישראלי, המתגורר בגרמניה ומופיע על הבמות המכובדות ביותר בעולם. כץ זכה כאן בעבר לשבחים נלהבים על אלבומיו הקודמים, בהם בין היתר מחזור הנוקטורנים של שופן. גם הדיסק החדש שלו מוקדש כולו לשופן, וגם הוא זוכה לשבחים דומים.

הדיסק החדש כולל את ארבע הבלדות ואת ארבעת האימפרומפטי (Impromptus). הבלדות היו עבורי המעניינות יותר- גם כי המחזור הזה אהוב עלי במיוחד, וגם כי תמיד מעניין לשמוע איך ניגשים פסנתרנים שונים לתאר את הסיפור החוץ-מוזיקלי שטמון ביצירות.

הביצוע של כץ מרשים מאוד. הוא וירטואוזי, גמיש ועשיר, ומוקלט באיכות הקלטה אופטימלית. ההסתייגות היחידה בנוגע לביצוע הבלדות היא שלעיתים כץ נשמע מבריק ווירטואוזי "מדי", ופחות משכנע מבחינה ריגשית מביצועים אחרים. עם זאת, חשוב לציין שמדובר בניואנסים של העדפה אישית. מבחינה פסנתרנית זהו ביצוע מעולה.

—————————————————————————————————————————————————

אבי אביטל מנגן באך. דיסק "דויטשה גרמופון".

זהו אלבום הבכורה בחברת DG של אבי אביטל, נגן מנדולינה ישראלי מבריק. אביטל מוכר היטב מהופעות בארץ, ובשנים האחרונות עושה קריירה מרשימה בחו"ל.

האלבום יצא כאמור בחברת "דויטשה גרמופון", הנחשבת לאחת החברות היוקרתיות והוותיקות ביותר בתחום המוזיקה הקלאסית. הוא מוקדש כולו למוזיקה של יוהאן-סבסטיאן באך, והוקלט בברלין עם תזמורת ה"קאמר-אקדמי" פוטסדאם. בנוסף לתזמורת, מופיעים לצד אביטל שלושה מוזיקאים ישראלים מובילים המתמחים במוזיקה מוקדמת: נגן הצ'מבלו שלו עד-אל, נגנית התיאורבו אופירה זכאי, והצ'לן עירא גבעול.

 באלבום יש ארבע יצירות, שכולן מעובדות למנדולינה ותזמורת בעיבוד שערך אביטל עצמו. שלוש מהן הן קונצ'רטי לסולן ותזמורת (1052R ברשימת יצירות באך לכינור, 1056R ברי"ב לאבוב), ואחת- סונטה (1034 ברי"ב, שחוברה במקור לחליל).

 האלבום עשוי באופן מקצועי לעילא, הן מבחינת איכות הביצוע והן מבחינת איכות ההקלטה. הצליל נוכח ומלא, המלווים מעולים, ונגינתו הסולנית של אביטל מעוררת התפעלות. מבחינה מוזיקלית עיקר העניין פה הוא בצבע המיוחד של המנדולינה, שנשמע דומה יותר לצ'מבלו מאשר לכינור או לאבוב. העיבודים של אביטל אפקטיביים מאוד, אבל לוקח זמן להתרגל לשמוע את באך בצורה כל כך שונה מהמקובל. לא בטוח שטהרני באך יאהבו את התוצאה, אבל מבחינה ביצועית- כמו במקרה של אמיר כץ- מדובר בביצוע מעולה.

—————————————————————————————————————————————————

הנדל- שמונה הסוויטות הגדולות. פסנתר: ליסה סמירנובה (Smirnova). דיסק כפול ECM.

הנדל פירסם את אוסף הסוויטות שלו למקלדת בשנת 1720, שמונה שנים אחרי שעבר להתגורר באנגליה. המוזיקה הזו מזכירה במידה רבה את הסוויטות למקלדת של באך: סוויטות בארוקיות מפותחות ועשירות, שמשלבות אלגנטיות, ריתמיות וכושר המצאה מלודי. אלא בניגוד לסוויטות של באך, שמוכרות היטב, אלו של הנדל מבוצעות הרבה פחות. למי שאינו מכיר אותן- הן יהיו גילוי מסעיר.

מבין שמונה הסוויטות, רק מספר 4 שומרת על המבנה המסורתי של הפרקים (אלמאנד-קוראנט-סרבאנד-ג'יג). היתר מורכבות ממחרוזת ריקודים בסדר משתנה, אם כי גם בהן הנדל משלב בין פרקים איטיים ומהירים כמקובל.

הביצוע החדש של ליסה סמירנובה למחזור הסוויטות עושה להנדל שירות מצוין. סמירנובה, ילידת  רוסיה המתגוררת בווינה, מבצעת את המחזור בפסנתר, בניגוד לצ'מבלו אליו נכתבו במקור. הבחירה הזו מאפשרת לה להפיק מגוון צבעים רחב, שעשיר בהרבה מהצליל המוגבל של הצ'מבלו. למרות השימוש בפסנתר ה"מודרני", הנגינה שלה מוכיחה הבנה סגנונית מעמיקה לדקויות ולעידון של מוזיקת הבארוק. יופי של אלבום.

פורסם ב"גלובס", 29.5.2012